רקע
החלטת ממשלה 1459, שהתקבלה ב-26 בפברואר 2024 תחת הכותרת "מעטפת מענים לנפגעי המסיבות בדרום 7.10.2023", נועדה ליצור מעטפת ממשלתית מתואמת ואינטגרטיבית לשורדי המסיבות ממתקפת הטרור בשבעה באוקטובר (פסטיבל "נובה", מסיבת "פסיידאק" ומפגש צוות "מידברן"). ההחלטה נועדה לספק לשורדים "כתובת ממשלתית אחת" לסיוע בשיקום, מיצוי זכויות, טיפול נפשי וחזרה לתפקוד לאורך זמן, לצד זכאותם כנפגעי פעולות איבה.
ההחלטה התקבלה על רקע אירועי הטבח הקשים באירועי המוזיקה בדרום שבהם נרצחו 398 מבלים ונפגעו אלפים. בתוך כך כ-4,000–4,200 שורדים מוערכים שחוו טראומה קשה ומורכבת, הכוללת חשיפה למעשי רצח, חטיפות ופגיעות קשות. בניגוד לקהילות שנפגעו ביישובי עוטף עזה, שורדי המסיבות מפוזרים ברחבי הארץ ואינם משתייכים למסגרת גיאוגרפית אחת שיכולה לספק מעטפת תמיכה קבועה. נכון לאוקטובר 2026, מוכרים למשרד הרווחה כ-3,680 שורדי מסיבות (מתוכם 186 שהיו חיילים בעת האירועים ומוכרים גם במשרד הביטחון), ו-3,710 הוכרו בביטוח הלאומי כנפגעי פעולות איבה.
תקציב ההחלטה המקורית (החלטת ממשלה 1459) נקבע על 20 מיליון ש"ח לשנים 2024–2025. ביולי 2026 התקבלה החלטת המשך (החלטת ממשלה 4322) המרחיבה את המענה לשנים 2026–2028 בהיקף תקציבי של כ-60.5 מיליון ש"ח, מתוך דגש על מעבר ממענה חירום ראשוני לשיקום מתמשך וארוך טווח.
מה קורה עם ההחלטה
ממצאי המעקב מצביעים על שיעור יישום גבוה של החלטה 1459, כאשר מתוך שמונה רכיבי ביצוע שנבחנו, שבעה יושמו במלואם (87.5%) ורכיב אחד יושם חלקית (12.5%). במסגרת המענים שהופעלו, הוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הרווחה המתכנס באופן שוטף, והורחבה ההתקשרות עם עמותת "קהילת שבט הנובה" בהיקף של 3 מיליון ש"ח עד פברואר 2027 לצורך איתור, סיוע פסיכו-סוציאלי ופרויקט שיחות עמיתים שהגיעו לאלפי שורדים. בתחום בריאות הנפש הותאם "נוהל חרדה" (עד 24–36 טיפולים נפשיים ללא צורך בוועדה רפואית) והוענק סל רפואה משלימה בגובה של עד 6,000 ש"ח בשנה, לצד פרסום קול קורא של 10 מיליון ש"ח לשילוב 10 תוכניות שיקום במסגרת מיזם "יובלים". בנוסף, משרד הנגב והגליל העביר את מלוא תקציבו בסך 5 מיליון ש"ח למשרד הרווחה לריכוז הפעילות הקהילתית, בעוד תקציב משרד התרבות (5 מיליון ש"ח) הוסט בהחלטת משרד ראש הממשלה למעני בריאות ורווחה. הרכיב היחיד שיושם חלקית הוא מאגר המידע הדיגיטלי בהובלת מערך הדיגיטל הלאומי; אף שהתשתית הטכנולוגית ואיגום נתונים אגרגטיבי הוקמו, סנכרון המידע הפרטני והנגשת המערכת לשורדים עצמם מעכבים בשל מורכבויות משפטיות של העברת מידע וויתור סודיות. לצד היישום הגבוה, הנתונים מדגישים את אתגר השיקום המתמשך, כאשר באוקטובר 2025 דווח כי מתוך 3,559 שורדים שהוצגו נתוניהם, רק כ-50% חזרו לעבוד ברצף של חמישה חודשים לפחות, והשורדים תיארו עומס בירוקרטי דוגמת ועדות רפואיות חוזרות. כמענה לפערים אלו, התקבלה ביולי 2026 החלטת ההמשך 4322 בהיקף של כ-60.5 מיליון ש"ח לשנים 2026–2028, המרחיבה את הדגש ממענה חירום ראשוני לשיקום ארוך טווח הכולל ליווי אישי, תמיכה בבני המשפחה, טיפול בהתמכרויות ומענים תעסוקתיים.