אם באמת רוצים לתרגם את התקציבים לפיתוח כלכלי וחברתי חייבים לייצר כאן מנגנוני ביצוע יעילים עם סמכויות, יעדים תוצאתיים, בקרה ולא פחות חשוב - סנכרון ותיאום טוב בין עשרות הגופים הנדרשים להליכי היישום. האמון שלנו במוסדות הוא לא בהכרח נמוך יותר ביחס למקומות אחרים, אבל תשומת הלב שלנו לנושא נדרשת כל הזמן משום שאמון ושגשוג נמצאים בהלימה האחד עם השני. כך שירידה באמון עלולה להעיד על בעייתיות ביכולת שלנו לקיים חברה דמוקרטית משגשגת, מתקדמת ומתפתחת.

הנתונים העולים מהדוח מראים תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, יישום של חלקים חשובים מהתוכנית הממשלתית למיגור הגזענות במקביל לתמונת המצב עגומה, וניכרת מגמת התדרדרות חדה בכל הנוגע לאמון יוצאי אתיופיה בגופי השלטון בישראל.
יישום הסעיפים הללו מהמלצות הוועדה הכרחי על מנת להעלות את רמת האמון של יוצאי אתיופיה וקבוצות נוספות בגופי האכיפה. עלינו לדרוש מנבחרי הציבור לייצר את המנגנונים הנדרשים על מנת לוודא שכלל הממשל בישראל עובד עבור האזרחים מכל קבוצות האוכלוסייה.

כל עוד נמשיך בשיטת ממשל שמעודדת מפלגות קטנות ויוצרת סיטואציה שצריך לרוץ אחרי המנדט מהנשיא, ולאחר מכן במשא ומתן קואליציוני לוותר על עוד התחייבויות לציבור. כל עוד המצב הזה ממשיך, אנו נמשיך לסבול מהיעדר מימוש הבטחות של הנבחרים ממש רגע אחרי הבחירות, וחוסר יציבות של קואליציות שמתפרקות אחת אחרי השנייה. הציבור חייב לדרוש שיפורים בשיטת הממשל באופן מיידי! צפו במנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עו"ד אלי מוגילבסקי, בראיון לערוץ 14

משבר הקורונה חיזק את השלטון המקומי ואת האמון שניתן בו, בוודאי מול השלטון המרכזי.  לקשר של הרשות המקומית עם האזרח יש חשיבות גדולה, כיוון שלרשות המקומית כמעט תמיד יותר קל להגיע לאזרח בקצה. שימוש מושכל בקשר זה יוביל לשירות איכותי וטוב יותר עבור האזרח.  זה הזמן להעצים את השלטון המקומי ובאמצעותו את האזרח, תוך איזונים ובלמים נכונים שיתנו מענה לאינטרס הציבורי הרחב.

מציאות בה בתקופות ממשלות מעבר לא ניתן לקדם מדיניות כלל, וכאשר ישנה קואליציה צריך לעסוק כל הזמן ביציבותה - וגם זה מצליח לפרקי זמן קצרים, אין זמן או אפשרות לתהליכים משמעותיים וארוכי טווח. חוסר היציבות הפוליטי המתמשך פוגע באיכות חיינו.  מה עוד פוגע ביציבות השלטונית? ומהן הבעיות העיקריות של שיטת הממשל הישראלית?

ועדות קודמות שכונסו כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל כבר הגיעו למסקנות שהוצגו לממשלה והציעו צעדים אופרטיביים שאומצו בהחלטות ממשלה. אין סיבה להמתין למסקנות של ועדה נוספת.

אחת הבעיות הגדולות בשירות הממשלתי לאזרח היא שגופים ציבורים לא עושים שימוש במידע שלנו שממילא נמצא בידיהם על מנת להעניק לנו שירות טוב יותר ועדיין מכריחים אותנו לעשות פעולות שהם היו יכולים לעשות עברונו, באופן אוטומטי. 🤨 לעיקרון הזה, שלצערנו לא מספיק מבוצע על ידי הממשלה, קוראים " Ask Once" (שאל פעם אחת), ואם הוא היה מיושם כראוי, היה גם יכול לחסוך לנו המון כאב ראש בירוקרטי ולא מעט כסף: החל מהחזרי מס, דרך חידושי דרכון או רישיון ועד הנחה אוטומטית בארנונה. למה זה עדין לא קרה על אף שישנה החלטת ממשלה עוד משנת 2016 המחייבת את כל הגופים הממשלתיים לקדם מדיניות "שאל פעם אחת"? אולי כי לא דרשנו אחרת.

להפחתת יוקר המחייה לא די רק בתכנית החדשה, נדרש גם שימוש בכלים נוספים שמצויים בידי הממשלה.🛠 אמש הכריזו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה על תוכנית להתמודדות עם עליית המחירים במשק. שר האוצר אף ציין כי הוקמה ועדה לטיפול בריכוזיות. הממשלה הבינה שאמנם היא לא יכולה להעלים גל התייקרות שמקורו בנסיבות של הכלכלה העולמית, אבל בהחלט יש לה כלים לשפר את המצב ולסייע למי שזקוקים לכך. הבעיה שהיא פשוט לא משתמשת בהם מספיק ולא מיישמת החלטות שהתקבלו בעבר. אולי הגיע הזמן לכך?