ועדות קודמות שכונסו כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל כבר הגיעו למסקנות שהוצגו לממשלה והציעו צעדים אופרטיביים שאומצו בהחלטות ממשלה. אין סיבה להמתין למסקנות של ועדה נוספת.

אחת הבעיות הגדולות בשירות הממשלתי לאזרח היא שגופים ציבורים לא עושים שימוש במידע שלנו שממילא נמצא בידיהם על מנת להעניק לנו שירות טוב יותר ועדיין מכריחים אותנו לעשות פעולות שהם היו יכולים לעשות עברונו, באופן אוטומטי. 🤨 לעיקרון הזה, שלצערנו לא מספיק מבוצע על ידי הממשלה, קוראים " Ask Once" (שאל פעם אחת), ואם הוא היה מיושם כראוי, היה גם יכול לחסוך לנו המון כאב ראש בירוקרטי ולא מעט כסף: החל מהחזרי מס, דרך חידושי דרכון או רישיון ועד הנחה אוטומטית בארנונה. למה זה עדין לא קרה על אף שישנה החלטת ממשלה עוד משנת 2016 המחייבת את כל הגופים הממשלתיים לקדם מדיניות "שאל פעם אחת"? אולי כי לא דרשנו אחרת.

להפחתת יוקר המחייה לא די רק בתכנית החדשה, נדרש גם שימוש בכלים נוספים שמצויים בידי הממשלה.🛠 אמש הכריזו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה על תוכנית להתמודדות עם עליית המחירים במשק. שר האוצר אף ציין כי הוקמה ועדה לטיפול בריכוזיות. הממשלה הבינה שאמנם היא לא יכולה להעלים גל התייקרות שמקורו בנסיבות של הכלכלה העולמית, אבל בהחלט יש לה כלים לשפר את המצב ולסייע למי שזקוקים לכך. הבעיה שהיא פשוט לא משתמשת בהם מספיק ולא מיישמת החלטות שהתקבלו בעבר. אולי הגיע הזמן לכך?

מחירי הדלק מזנקים לרף הגבוה ביותר שנרשם מזה שבע שנים - אולי זה הזמן ליישם את המדיניות עליה הוחלט כבר לפני עשור על מנת להוזיל את המחירים?! מחירי הנפט בשווקים הבינלאומיים עולים באופן רצוף כבר שישה שבועות. האם לממשלה יש דרך להוזיל את מחירי הדלק? בוודאי, באמצעות הגברת התחרות! בהמשך למסקנות דו"ח טרכטנברג החליטה הממשלה בשנת 2011 על שורה של פתרונות במטרה להרחיב את התחרות בין תחנות הדלק ולהוזיל את מחירי הקצה לצרכן. אולם, חלק ניכר מההחלטה לא יושם והמצב לא השתנה. נכון לדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2020, כ-%77 מהתחנות המספקות דלק ושירותים נלווים, נמצאות בבעלות ארבע חברות הדלק הגדולות. יישום המדיניות עליה הוחלט עוד ב-2011 יוביל להגברת התחרות והוזלת המחירים. זה בידיים של הממשלה שלנו!

את מה שלא ניתן למדוד, לא ניתן לשפר! זאת הסיבה שפיתחנו, המרכז להעצמת האזרח יחד עם החוקרת Libby Maman מדד אשר יבחן באופן אובייקטיבי, כמותי והשוואתי היבטים של הקשבה, היענות לציבור, הנגשת מידע, ייצוגיות, אפקטיביות ואחריותיות בפעילות הממשלה. מידי רבעון נמדוד את כל משרדי הממשלה על בסיס סרגל אחיד, אשר ימפה את פעילות כלל המשרדים על מישור אחד היבט מסויים של פעילותם. כך יוכלו האזרחים והאזרחיות לדעת עד כמה כל גוף שנועד לשרת אותם, אכן שואף להעצים אותם במסגרת פעילותו היומיומית. מטרתנו היא לעזור לממשלה להשתפר בעבודתה עבורנו. אנו מתכוונים להתחיל בשבועות הקרובים עם פרסום החלק הראשון של המדד העוסק בהקשבה והיענות לציבור בעבודת הממשלה.

שחרור מנהלי של אסירים באופן עיוור בגלל עומס בבית הסוהר, ללא שום הליך שיקום וללא אבחנה בין עברייני מין ואלימות במשפחה לעבריינים ללא מסוכנות לציבור - מביא לאובדן הביטחון אישי של האזרח ואובדן האמון שלו ברשויות המשפט והאכיפה! האזינו למנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עו"ד אלי מוגילבסקי, בראיון לרשת ב' (החל מזמן 36:29) בנוגע למחקר שערך המרכז על יישום החלטת הממשלה בנושא היצע מקומות הכליאה.

המצב במגזר הבדואי בנגב מחייב פעילות מתואמת ונחרצת. לא עוד מאבקי סמכויות! מחקר שביצענו מלמד שלמרות הקצאה של 3 מיליארד שקל לפיתוח חברתי-כלכלי במגזר הבדואי בין השנים 2017-2020, עקב העברת נושא פיתוח האוכלוסייה הבדואית ממשרד ממשלתי אחד לאחר בכל הסכם קואליציוני, חלק ניכר מהתוכניות שתוקצבו לא יושמו, ותושבי הנגב הם אלו שמשלמים על כך ביוקר.

מה שאי אפשר למדוד, אי אפשר לשפר! התקציב ורפורמות מרחיקות הלכת בחוק ההסדרים אמנם אושרו, אבל יש בעיה – אין בהם יעדי תוצאה למעט יעדי הגירעון. אז איך הציבור יידע למשל אם התחב"צ אכן השתפר? ושהמיליארדים שהושקעו בפריפריה אכן פיתחו וקידמו אותה? קראו את מה שיש למנכ״ל שלנו לומר בנושא.