תוכנית להאצת ענף ההייטק ולשימור מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית

ההתקבלה על רקע היחלשות מתמשכת של ענף ההייטק הישראלי, שהתבטאה בירידה חדה בהיקף ההשקעות בסטארטאפים, בצמצום מספר עסקאות ההשקעה והמשקיעים הפעילים, בקיפאון בגידול התעסוקה ובהאטה בהקמת חברות חדשות. מגמות אלו החלו עוד לפני מלחמת "חרבות ברזל" אך הוחרפו בעקבותיה, בשל אי־ודאות ביטחונית וכלכלית, פגיעה ביכולת גיוס הון, ועזיבה זמנית של אלפי עובדי הייטק מישראל. לנוכח חשיבותו המרכזית של הענף לכלכלה הישראלית – כ־17% מהתמ"ג וכ־35% מהכנסות המדינה ממסים – זוהה צורך מיידי בהתערבות ממשלתית ייעודית לחיזוק מקורות המימון, שימור היזמות והבטחת המשך החדשנות.

מבדיקת ששת הסעיפים האופרטיביים בהחלטת ממשלה 1294 עולה כי חמישה סעיפים יושמו במלואם (83%) וסעיף אחד יושם באופן חלקי (17%). מאז קבלת ההחלטה חלה הרחבה משמעותית בכלי המימון והתמיכה הממשלתית בענף: הושקה תוכנית "קרן יוזמה" לתמיכה בהשקעות גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון, אושרו 18 גופים מתוכם 14 מימשו השקעות בפועל, והושק מסלול השקעה ייעודי לדיפטק בהיקף של כ־250 מיליון ש״ח. במקביל הופעלה "קרן ההזנק", שהשקיעה בלמעלה מ־200 חברות דיפטק בהיקף שנתי של כ־500 מיליון ש״ח, ונבחרו שתי חממות דיפטק חדשות שקיבלו מסגרת תקציבית של עד 40 מיליון ש״ח לחמש שנים כל אחת. גם תוכנית "הערוץ המהיר" הופעלה מחדש ונוצלה במלואה, תוך תמיכה בכ־250 חברות עם מצוקת תזרים. סעיף גיוס חוקרים מחו״ל יושם בפועל באמצעות משרד העלייה והקליטה, שהקים את תוכניות "אור־אופק רחוק" ו"בראשית" בשיתוף ות״ת ומשרד האוצר, חרף עמימות תכנונית בהחלטה. לעומת זאת, הקמת קרן לאומית למחקר יישומי נבלמה לאחר עבודת צוות בין־משרדי, בשל מחלוקות מהותיות בין המשרדים לגבי מטרות הקרן ומנגנוני התקצוב. חרף שיפור בכלי המימון, שוק העבודה בהייטק נותר בקיפאון, נרשמה ירידה בתפקידי מו״פ, וההחלטה אינה כוללת מענה ייעודי לשחיקת ההון האנושי או לתחום הבינה המלאכותית.