לאחרונה בראיון לשרון גל בערוץ i24, אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מבקש למנות את "איילון מאסק הישראלי". בדבריו כיוון ראש הממשלה, כפי הנראה, לפעילות של מאסק כמי שעמד בראש המשרד ליעילות ממשלתית (DOGE). ראש הממשלה המשיך ואמר כי בכל מה שקשור לייעול השירות הציבורי הוא מבקש לקחת דוגמא ממדינות ערב המתקדמות בהן איחוד האמירויות כי בהן "אין דמוקרטיה ואין בירוקרטיה".
אנחנו, במרכז להעצמת האזרח, הראשונים להצטרף למהלכים של יעילות ממשלתית. כמי שפועלים כבר כשני עשורים במגזר השלישי כדי לקדם את יכולת הביצוע של הממשל בישראל, ולהגביר את האפקטיביות של המגזר הציבורי, אין לנו ספק שיש הרבה מה לעשות בזירה זו ואנו מברכים את ראש הממשלה על החלטתו לקדם יעילות ממשלתית.
אנו מבצעים מעקב הדוק אחר יישום החלטות ממשלה אופרטיביות, ויודעים להצביע על כשלים רוחביים שחוזרים על עצמם. לדוגמא, אנו יכולים להעיד כי שינוי תכוף בהעברת יחידות וסמכויות בין משרדים, מובילה לפגיעה ביעילות. המגמה לעשות שינויים כאמור במגמת עלייה, וכמעט והכפילה את עצמה בממשלה האחרונה.
כמו כן, בדו"ח עומק שפרסמנו באוגוסט 2024 עלה כי שלושת החסמים הבולטים לאי יישום החלטות היו: אי יציבות פוליטית, תכנון וניהול וחוסר תיאום בין משרדי אשר ריבוי המשרדים אינו מקל עליו. בכלל, המשבר אליו הגיע השירות הציבורי בשנים האחרונות, שהיה מוכר לנו אך נחשף לעיניי הציבור לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, הוביל אותנו להקים את מיזם "מעשה ידנו" שפעל להציע שורה של המלצות קונקרטיות שיכולות לסייע בחיזוק וייעול השירות הציבורי.
כחלק מהמיזם, הצענו שהממשלה תגבש אסטרטגיה רב שנתית, תפעל לבצע בקרות בצורה מושכלת יותר, ותפעל במישורים שונים כדי לפעול כממשלה אחת תוך חיזוק שיתופי הפעולה ויצירת הכרעות בין המשרדים. הצענו גם לעסוק בסוגיות של ההון האנושי – מהחלת מסלולי קדנציות ורוטציות על כל המגזר הציבורי לצורך ריענון השירות והותרת הטובים ביותר בו, דרך ייעול תהליכי הגיוס והמיון, חיזוק הדרג הניהולי ועוד. רעיונות לשיפור השירות הציבורי מצויים בשורה רבה של המלצות קונקרטיות. כולן מבוססות מחקר משווה וניסיון שנצבר בתוך השירות הציבורי ומחוצה לה.
קרדיט: "אבי אוחיון, לע"מ"
דווקא התבוננות בפעילות של משרד היעילות הממשלתית האמריקאי, ומבלי לקבוע מסמרות על הצלחתו, מראה כי המיקוד שלו הוא דווקא בהוצאות הממשלה, ולאו דווקא במנגנון המפעיל אותה – ובכך אנו חלוקים עליו, מבלי להמעיט בחשיבות של קיצוץ הוצאות ממשלתיות מיותרות כגון צמצום מספר המשרדים.
גם ההשוואה לאמירויות פחות מוצלחת בעניינו. אכן, מדינות דיקטטוריות או אוטוקרטיות שאינן נבחרות, מורידות הוראות לדרג הביצועי, והוא רק בגדר מבצע. לשמחתנו, אנו חלק מהמדינות הדמוקרטיות, וככאלו אנו רואים חשיבות בקיומו של דרג מקצועי חזק ובעל יכולת להוציא לפועל את מדיניות הממשלה, תוך הפניית תשומת הלב של הדרג הנבחר להיבטים המקצועיים של החלטתו. כך לדוגמא ציין ביושר שר הבטחון כי הרמטכ"ל מחויב להביא בפני הממשלה את כל ההיבטים המקצועיים של החלטה על מלחמה בעזה, והדרג הנבחר יקבל החלטתו כנדרש.
כמו בתחום הצבאי כך בתחום האזרחי.
בסופו של דבר, ייעול ממשלתי איננו סיסמה אלא משימה מתמשכת, המחייבת שיתוף פעולה בין הדרג הפוליטי והמקצועי, תוך ביסוס מדיניות על נתונים, מחקר וניסיון מצטבר. אם נרצה לראות שירות ציבורי חזק, זריז ויעיל באמת — כזה שמסוגל לעמוד באתגרים הלאומיים הבוערים — עלינו להתחיל כבר היום ביישום שיטתי של ההמלצות הידועות לכל, במקום לחפש פתרונות קסם מעבר לים. הבחירה היא בידינו: להסתפק בדיבורים על ייעול, או לפעול במלוא העוצמה כדי להבטיח שממשלת ישראל תפעל כגוף אחד, מתואם, לטובת כלל אזרחי המדינה.