תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

ההחלטה (אוגוסט 2016) נועדה להוות תשתית אסטרטגית לפיתוח תחבורה ציבורית במטרופולינים (ת״א–גוש דן, חיפה, ירושלים), על רקע גודש תחבורתי חמור בישראל. לפי הדוח, ישראל מובילה בצפיפות כלי רכב לק"מ כביש בקרב ה‑OECD (כ‑2,500 כלי רכב לק"מ, פי 4 מהממוצע), לצד גידול עקבי במספר כלי הרכב (כ‑4% ב‑2023 וכ‑2.9% ב‑2024, 4.2 מיליון כלי רכב).

מרכיבים מרכזיים: הקמה/הרחבה של קווי רכבת קלה (האדום – פעיל; הירוק והסגול – בהקמה), קידום מערכת מטרו במטרופולין ת״א (תכנון וישימות), קו רכבת קלה חיפה–נצרת (PPP), שדרוג “מטרונית” חיפה, רכבל חיפה–אונ׳ חיפה, ומסילה מזרחית חדרה–לוד. כולל מנגנוני תיאום, בקרה והסדרה (הסכמי מסגרת, צוותי מנכ״לים, ועדות בין‑משרדיות), ותיקוני חקיקה/רגולציה תומכים.

ההקשר המדיני‑חברתי: הפחתת גודש, שיפור פריון ואיכות חיים, קידום ניידות שוויונית ועמידה ביעדי סביבה באמצעות מעבר לתחבורה ציבורית והפחתת תלות ברכב פרטי.

ממצאי המעקב מצביעים כי מתוך 37 סעיפים שנבדקו נאסף מידע על 30, ומתוכם 53% יושמו במלואם (גם אם באיחור), 30% יושמו חלקית, 7% לא יושמו, ו‑10% נמצאים בביצוע; בגוש דן הושלמו שלבי תכנון ותשתיות והתקדמו עבודות שלב ב׳ (מערכות, מסילות, חשמול ונסיעות מבחן) בקווים הירוק והסגול באמצעות זכייניות, אך הסכם המסגרת מול נת"ע טרם נחתם (קיים רק הסכם עקרונות) וצוותי תכלול/בקרה ברמת מנכ"לית לא מתועדים כנדרש; בת״א–מטרו תכנון ראשוני הושלם רק בדצמ׳ 2024 והאישור האחרון במאי 2025, באיחור ניכר; בחיפה הועבר פרויקט חיפה–נצרת לחוצה ישראל והוכרז זכיין PPP (2024) אך אומדן העלות עלה מכ‑5.9 לכ‑7.5 מיליארד ש"ח; פיתוח המטרונית מתקדם בתכניות ביצוע, והרכבל לחיפה פועל מ‑2022 בעלות כ‑330 מ׳ ש"ח; בירושלים נבחרו זכיינים לקו הירוק/הארכות ולקו הכחול והביצוע מתקדם, תוך השפעות חיצוניות (מחאות) שגררו נזקים כספיים; במסילה המזרחית הפרויקט בביצוע עם עדכון תקציב לכ‑9.8 מיליארד ש"ח (מול 8.1 במקור); בממשק הממשלי הוקמו/עודכנו תכניות ומסגרות ("תשתית לצמיחה"; ועדת שרים לתשתיות 851/2023), אך קיימים כשלים בשקיפות, בתכלול ובחתימת הסכמי מסגרת, וחלק מסעיפי הבקרה המקוריים בוטלו/לא יושמו במלואם.