רקע
פרויקט "שער הירדן" נועד לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינת ישראל לממלכת ירדן באמצעות הקמת פארק תעשייה ותעסוקה משותף באזור עמק המעיינות. יוזמה זו מבוססת על הסכם השלום בין המדינות משנת 1994, ובמסגרתה נבנה גשר המחבר את שני חלקי הפארק – בצד הירדני אזור תעשייה פעיל, ובצד הישראלי אזור ניהולי-לוגיסטי שטרם הוקם. הפרויקט נתפס ככלי לפיתוח כלכלי של הפריפריה בצפון-מזרח הארץ ולביסוס קשרים אזוריים במסגרת הסכמי אברהם. על אף הפוטנציאל הגבוה, המיזם נתקל בקשיים רגולטוריים, מוסדיים ותקציביים משמעותיים אשר עיכבו את יישומו במשך שנים.
מה קורה עם זה?
מאז קבלת החלטת ממשלה 1806 ביולי 2022, פרויקט "שער הירדן" לא התקדם כמתוכנן. מתוך 9 סעיפים אופרטיביים בהחלטה, רק אחד יושם במלואו, שניים יושמו חלקית ושישה כלל לא יושמו. הוקצו תקציבים והחלו עבודות תשתית בצד הישראלי, אך בהיעדר מנגנון תפעולי מוסכם ובשל התנגדויות מוסדיות ותקציביות, הפרויקט לא עבר לשלב ההפעלה. רשות שדות התעופה, משרד התחבורה, אגף התקציבים והגורמים הביטחוניים לא הגיעו להסכמות על אופן ניהול המעבר. פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023 הוביל להקפאת התקציבים והעבודות. נכון לשנת 2025, הפרויקט מצוי בשלב תכנוני והנדסי מתקדם אך תלוי בהכרעה ממשלתית על מנגנון ההפעלה לצורך המשך קידומו.
חסמים בולטים
-
היעדר שיתוף פעולה בין-משרדי – מחלוקות בין משרדי הממשלה השונים ללא גוף מתכלל הובילו לעיכובים.
-
אנמיה ניהולית – היעדר סמכויות במשרד לשיתוף פעולה אזורי מנע התקדמות אפקטיבית.
-
כשלים תקציביים – אין תקציב להפעלת המעבר, מה שמעכב את התחלת הפעילות בפועל.