רקע
מצב החירום הלאומי במקצועות ה-STEM הוחרף בעקבות תוצאות מבחני TIMSS 2023, שהראו ירידה של 32 נקודות בישגי תלמידי כיתות ח' בישראל במתמטיקה ובמדעים והחזירו את המערכת לרמות של 2007. המלצות ועדת החינוך של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אומצו על ידי הממשלה, ועל רקע זה אושרה באפריל 2025 החלטה 2983 להפעלת התוכנית הרב-שנתית "ישראל ריאלית" (2025–2028) בתקציב של כ-1.485 מיליארד ש"ח. התוכנית נועדה לחזק את הרצף החינוכי מגיל הגן ועד התיכון, תוך התמודדות עם אתגרי מלחמת "חרבות ברזל" שחייבו מתן מענה לרציפות חינוכית לכ-48 אלף תלמידים מפונים.
מה קורה עם ההחלטה
שנה לאחר קבלת ההחלטה, התוכנית עברה לשלב היישום בפועל, כאשר מתוך 28 סעיפים אופרטיביים שנבחנו, 2 סעיפים יושמו במלואם (7.1%), 3 בביצוע (10.7%), 15 יושמו חלקית (53.6%), וב-8 סעיפים (28.6%) טרם ניתן לקבוע סטטוס בשל חוסר במידע מספק. במסגרת המהלכים, הופעלו פיילוטים ב-100 גנים ו-100 בתי ספר יסודיים, נוספו שעות לימוד בכיתות ו' ו-ז', והוקמו 181 מסלולי הייטק ב-50 רשויות. בתחום כוח ההוראה נרשמה חריגה מיעד הגיוס של 600 מוסבים לתשפ"ו כאשר נכנסו למערכת 867 מוסבים, והיעד לתשפ"ז הועלה ל-1,000. כמו כן, רוכזה האחריות הארגונית תחת אגף STEM במינהל חדשנות וטכנולוגיה, הוקמה המועצה הלאומית ל-STEM, והופעל מחקר אקדמי מלווה רב-שנתי בהובלת אוניברסיטת תל אביב. מנגד, הדו"ח מצביע על חסמים בתכנון וניהול הנובעים מחוסר בנתונים מערכתיים מרוכזים ביחס לביצוע התקציבי המפורט, תקני כוח אדם חדשים שאוישו, תוכניות העבודה המפורטות שנדרשו בהחלטה, ותוכניות לייעוד ושימור לבורנטים. בנוסף, נתונים שהוצגו בכנסת ממחישים כי האתגר רחב ממספר המורים: בעשור האחרון גדל מספר מורי המדעים בחטיבות הביניים ב-13% בעוד שעות ההוראה גדלו ב-3% בלבד, שיעור העזיבה עלה, ושיעור ההתאמה בין ההכשרה להוראה עומד על כ-50% בלבד. המסקנה המרכזית היא שבעוד התשתית התקציבית והארגונית הונחה, המבחן העתידי יעבור מהערכת ביצוע הפעולות לבחינת אפקטיביות השינוי בהישגי התלמידים וצמצום הפערים.