עידוד חדשנות טכנולוגית ישראלית ורתימת תעשיית ההייטק למאבק בשינויי האקלים ולעמידה ביעדים הלאומיים

החלטת ממשלה 1685, שהתקבלה ביוני 2022, נולדה מתוך מפגש בין הצורך הלאומי לעמוד ביעדי האקלים ולהיערך להשפעות המשבר, לבין הצורך הכלכלי לשמר את מעמד ההייטק כמנוע צמיחה בתקופה של ירידה בהשקעות פרטיות ואי-ודאות מאקרו-כלכלית. מטרת ההחלטה היא להפוך את יכולות החדשנות, המחקר והיזמות של ישראל לכלי ממשלתי וכלכלי בהתמודדות עם משבר האקלים, לעודד מחקר יישומי, לחזק חברות אקלים-טק, לקדם פיילוטים, להסיר חסמים רגולטוריים ולהרחיב מקורות מימון. ההחלטה ביקשה להפוך את תחום האקלים-טק מתחום יזמי מתפתח לעדיפות ממשלתית רוחבית, תוך חיבור בין כלי החדשנות הקיימים ליעדי האקלים הלאומיים , וזאת על רקע פגיעותה המיוחדת של ישראל לשינויי אקלים באזור המזרח התיכון.

ממצאי המעקב מציגים תמונת יישום חיובית מאוד ברמה האופרטיבית, כאשר מתוך 20 סעיפים שנחקרו, 18 סעיפים יושמו במלואם (90%), סעיף אחד יושם חלקית (5%) וסעיף אחד לא יושם (5%). הפעילות הממשלתית חרגה במקרים מסוימים מהמינימום הנדרש; השקעות רשות החדשנות בפרויקטי אקלים-טק זינקו מכ-250 מיליון ש"ח בשנת 2022 לכ-531 מיליון ש"ח בשנת 2025, ומספר ההגשות לתוכניות הרשות עלה מ-273 ל-663 באותן שנים. כמו כן, הוקמו והופעלו שבע חממות טכנולוגיות בתחום , ובמסגרת קרן הפיילוטים אושרו 58 בקשות בהיקף מענקים של 71.5 מיליון ש"ח. מנגד, סעיף 14 שעסק בסיוע לרשויות מקומיות ברכש חדשנות אקלימית לא יושם כלל בשל תלות בפעולה מקדימה של גורם חיצוני שלא אותר במידע הפומבי , וסעיף 22 (מעקב ופרסום דוח שנתי לציבור) יושם חלקית בלבד עקב דיווחים חלקיים שנבלעו בדוחות הכלליים של המשרד להגנת הסביבה. לצד שיעור הביצוע הגבוה, הדוח מדגיש פער קריטי ומורכב: ההחלטה הצליחה לבנות את "מסלול ההמראה" התשתיתי והתקציבי של האקלים-טק בישראל, אך עדיין קיים כשל מובנה במדידת התוצאות, וחסר מידע מספק המוכיח אם הפיילוטים הוטמעו באופן קבוע, האם נוצר רכש ממשלתי והאם הכלים תרמו מעשית להפחתת פליטות או להתייעלות אנרגטית בשטח.