צעדים למיצוי פוטנציאל התעסוקה במשק (פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים)

החלטת ממשלה 1907 התקבלה כהמשך להחלטה 198 (2021) במטרה להגדיל באופן משמעותי את שיעור התעסוקה של גברים חרדים ל־70% עד 2030, בדגש על תעסוקה איכותית בעלת שכר גבוה. ההחלטה נועדה לצמצם פערים כלכליים וחברתיים, להפחית תלות בקצבאות, לחזק את הפריון במשק ולהרחיב את השתלבות החברה החרדית בכלכלה. הרקע להחלטה הוא קצב עלייה איטי מאוד בתעסוקת גברים חרדים – עלייה כוללת של כ־4.3% בלבד בשנים 2018–2023 (פחות מ־1% לשנה), לעומת יעד שנקבע בהחלטה 198. בשנת 2023 שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד על 55.8% לעומת 88.2% בקרב גברים במגזר הכללי; בסוף 2024 הועסקו כ־54% מהגברים החרדים לעומת 85.5% גברים יהודים לא חרדים, וברבעון הראשון של 2025 נרשמה ירידה נוספת ל־53.6% בקרב גברים חרדים לעומת 86% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים – פער של למעלה מ־30 נקודות אחוז.

ההחלטה נועדה לתת מענה לשורה של אתגרים מבניים: רמת השכלה נמוכה (היעדר לימודי ליבה), שיעורי עוני גבוהים ותלות בקצבאות, וקשיי השתלבות בשוק העבודה במקצועות בעלי תשואה גבוהה. היא קובעת מספר מרכיבים אופרטיביים: פיתוח תוכניות לימוד בסיס (מתמטיקה, אנגלית) והנגשתן דיגיטלית; פיתוח תוכניות השכלה גבוהה ומקצועות בעלי תרומה לביטחון; מנגנון הלוואות ללומדים על בסיס הכנסה ותשואת הלימודים; גיבוש תוכניות עבודה עם יעדי השכלה ושכר; הקצאת תקציב ייעודי; ובחינת התאמת התוכניות לגברים חרדים עם מוגבלות.

מתוך ששת הסעיפים שנבדקו בהחלטה 1907, רק סעיף אחד יושם במלואו (17%), שלושה סעיפים יושמו חלקית (50%) ושני סעיפים לא יושמו כלל (33%). משרד העבודה והרשות לפיתוח כלכלי-חברתי החרדית, הגופים האחראים, הפגינו שיתוף פעולה חסר מול צוות המוניטור.

הישג מרכזי שהוזכר הוא מיזם "קודקוד", שבו החלו למעלה מ-200 גברים חרדים בלימודי מכינה טכנולוגית לקראת שילוב בצה"ל. כמו כן, תוכניות דיגיטליות ללימודי מתמטיקה ואנגלית נמצאות בשלבי סיום. מנגד, לא גובשו יעדי השכלה ושכר, לא הוקם מנגנון הלוואות ללומדים, ותקציב של 10 מיליון ש"ח שיועד למרכזי חדשנות לא הועבר עקב עיכוב בוועדת הכספים.

בין החסמים המרכזיים שזוהו: "מדיניות צבועה" – פער בין הצבת יעדים לחוסר כלים ליישומם; היעדר לוחות זמנים מחייבים; ותמריצים שליליים כלפי יציאה לעבודה (אובדן הטבות כגון סבסוד מעונות). לצד זאת, נרשמה בהירות במבנה ההחלטה והקצאת מקורות תקציביים מראש, אך ללא יישום מלא, ההשפעה על יעדי התעסוקה מוגבלת. הדוח קורא לשיתוף פעולה עם המל"ג לצורך פריצת חסמים לכניסת חרדים להשכלה גבוהה, ולהצבת מדדי תוצאה ברורים.