תפקוד משרד האוצר בחירום

הדו"ח בוחן את מוכנותו ותפקודו של משרד האוצר אל מול שורת אירועי חירום ביטחוניים רחבי היקף, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל", מבצע "עם כלביא" ומבצע "שאגת הארי". מטרת העל של המדיניות הנבחנת היא מתן מענה כלכלי סדור לאזרחים, עסקים ורשויות מקומיות שנפגעו ישירות או עקיפה מהלחימה. הדו"ח נכתב על רקע היעדר תוכנית מגירה מלאה וכתובה במשרד האוצר ערב המשבר, מצב שאילץ את המדינה לגבש מנגנוני פיצוי, מתווי פינוי ושיקום "תוך כדי תנועה" ובאמצעות פתרונות אד-הוק וזמניים, במקום להישען על הסדר קבוע, ברור וצפוי מראש.

נכון לאפריל 2026, המענה הכלכלי של מדינת ישראל לאירועי החירום האחרונים מתאפיין בהיקפי פיצויים חסרי תקדים לצד כשלים מבניים ותפעוליים משמעותיים. בקרן הפיצויים נותרה יתרה של כ-10 מיליארד ש"ח בלבד, לאחר ששולמו כ-22.5 מיליארד ש"ח בגין נזקים עקיפים ומיליארדים נוספים בגין נזקים ישירים, כאשר ברשות המסים מבהירים כי אירוע חירום נוסף יחייב מקור תקציבי חדש. במבצע "שאגת הארי", שהחל ב-28 בפברואר 2026, הוגשו כ-19,123 תביעות נזק ישיר בתוך פחות מחודש, אך חרף הפעלת "מסלול מהיר" לפיצויים של עד 30,000 ש"ח ללא שמאי, עדיין קיימים עיכובים ממושכים בטיפול בתיקים מורכבים. הדו"ח מצביע על מגמה חוזרת של פרסום מאוחר של מתווי פיצוי (כחודש לאחר תחילת המערכה ב"שאגת הארי"), דבר המעמיק את אי-הוודאות הכלכלית בקרב עסקים ומשקי בית, ובפרט בקרב נשים שהיוו 72% מהיוצאים לחל"ת. במקביל, רשויות מקומיות מפונות וקולטות נאלצו לשאת בעומס תפעולי אדיר עם שיפוי תקציבי חלקי בלבד, מה שהוביל לביקורת חריפה על תפקוד הממשלה כגורם מתכלל.