היערכות המשק למעבר לתחבורה חשמלית ומבוססת אמצעי הנעה חליפיים

הדו"ח עוסק בהיערכות המשק למעבר לתחבורה חשמלית ומבוססת אמצעי הנעה חליפיים, בהתאם להחלטת ממשלה 181 (פברואר 2023). המהלך נועד להפחית פליטות גזי חממה, לשפר את איכות האוויר, ולחזק את העצמאות האנרגטית של ישראל, שאינה מייצרת דלקים בעצמה אך מייצרת חשמל. ביסודו, המעבר לכלי רכב חשמליים מהווה חלופה זולה, זמינה וברת קיימא לרכבים מבוססי דלק, עם פוטנציאל תרומה נרחבת לאתגרי האקלים ולפיתוח המשק. ישראל מתחייבת להפחתת פליטות גזי חממה ב־27% עד 2030. הרקע כולל התחייבויות בין־לאומיות, החלטות ממשלה קודמות למעבר לכלכלה דלת פחמן ולקידום תחבורה בת־קיימא, ומגמה של עלייה מהירה בשיעור יבוא רכב חשמלי (מעל 15% מסך רכבי הנוסעים החדשים ב־2023).

למרות חשיבותה ודחיפותה של החלטת ממשלה 181, המעקב אחר יישומה מצביע על פערים משמעותיים בין התכנון לביצוע. מתוך 12 סעיפים אופרטיביים בהחלטה, רק 4 יושמו במלואם (33.3%), סעיף אחד יושם חלקית (8.3%), ו-7 סעיפים (58.4%) טרם יושמו – חלקם היו אמורים להתבצע עד אוגוסט 2023. בין החסמים העיקריים: קושי בקידום חקיקה, מחסור בעמדות טעינה ציבוריות ופרטיות, היעדר הסדרה רגולטורית ואי קביעת יעדים ברורים לרשויות מקומיות. למרות זאת, קיימת התקדמות בפריסת עמדות טעינה הודות לצוותים מקצועיים שפעלו בתיאום. קצב חדירת רכבים חשמליים עולה על התחזיות, אך יש החמצה של חלון הזדמנויות קריטי לתיקוני חקיקה ורגולציה. נדרש טיפול מיידי ומוסדר בחסמים כדי להבטיח מעבר אפקטיבי ורחב לתחבורה חשמלית בישראל, עם תועלות כלכליות, סביבתיות וחברתיות למשק.

חסמים:

• חסם סטטוטורי – עיכוב בחקיקה (תיקון חוק המקרקעין, חוק משק החשמל, תקנות תכנון ובנייה).
• מדיניות צבועה- פערים בין הצהרות למדיניות בפועל, היעדר כלים ואכיפה ברשויות מקומיות.

מאפשרים:

• צוותים מתכללים- מעורבות צוותים מקצועיים ותיאום בין משרדים.
• מעורבות של מספר דרגים בתהליך- קידום הדרגתי של תקנות ופרסום עקרונות למדיניות פריסת עמדות טעינה.

קצב חדירת כלי רכב חשמליים בישראל גבוה מהתחזיות ודומה לממוצע מדינות ה-OECD. על אף הפער ביישום ההחלטות, נדרשת היערכות ממשלתית מידית, רחבה ומוסדרת להסרת חסמים ולקידום תשתיות טעינה. רק כך ניתן יהיה לממש את הפוטנציאל הכלכלי, האנרגטי והסביבתי של תחבורה חשמלית, ולהפחית את התלות ביבוא דלקים.