קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים

החלטת ממשלה 204 נועדה לבסס מסגרת אסדרה כוללת לפעילות בנכסים דיגיטליים בישראל, לשם הגנת משקיעים, צמצום סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, יצירת ודאות רגולטורית ומיסויית, ושילוב המערכת הבנקאית וגורמי הפיקוח. הדוח מציין כי בישראל פועלות מעל 170 חברות קריפטו/בלוקצ'יין המעסיקות כ־4,000 עובדים וגייסו יחד למעלה מ־3.8 מיליארד ש"ח. לצד ההזדמנויות, נרשמים סיכונים של תנודתיות, אנונימיות, פגיעות להגנות משקיעים ואתגרי מיסוי. ההחלטה מבקשת לאחד ולתאם מהלכי רגולציה בין כלל הרשויות (רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות המסים, בנק ישראל, משרד המשפטים) באמצעות תזכירי חוק ייעודיים והוראות משלימות.

מתוך 12 סעיפים אופרטיביים בהחלטה, 6 יושמו במלואם (50%), 2 יושמו חלקית (17%) ו־4 טרם יושמו (33%). בין המהלכים שבוצעו: פרסום תזכירי חוק במיסוי (מס הכנסה ומע"מ) באוקטובר 2024; פרסום טיוטת תקנות לניכוי מס במקור על הכנסות מנכס דיגיטלי; קביעת זהות המפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים כממונה על רשות שוק ההון; פרסום נוהל/מסמך המפקח על הבנקים (פברואר 2023) להסדרת שירותים בנקאיים הקשורים לנכסים דיגיטליים; וכן הוראת שעה של רשות המסים (דצמבר 2023) לתשלום מסים בגין רווחי קריפטו עד סוף 2025. עם זאת, לא פורסמו תזכירי חוק רשמיים ממשרד האוצר לתיקון חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות; החוק המסמיך להסדרת הנפקה/סחר במטבעות יציבים טרם הוכן; ובחינת הסדרה צרכנית למטבעות יציבים טרם קודמה. הדוח מדגיש כי בהיעדר גורם מתכלל, קיים פיצול בין רגולטורים ועיכובים מצטברים, כך שהחלטת הממשלה נותרה בעיקר הצהרתית והיישום בשטח חלקי.