הקצאת תקציבים לרשויות המקומיות הנדרשות לסייע בהתמודדות עם מצב החירום — תיקון החלטות ממשלה

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מדינת ישראל נכנסה לאחד ממצבי החירום המורכבים ביותר שידעה. במקביל ללחימה במספר חזיתות, נאלצה הממשלה להתמודד עם משבר אזרחי רחב היקף:

• פינוי המוני של תושבים: עשרות אלפי תושבים פונו מיישובי עוטף עזה והגבול הצפוני, הן בהחלטת ממשלה והן ביוזמה פרטית של תושבים שחוו סכנת חיים.
• מצוקה כלכלית וחברתית ברשויות המקומיות: רשויות מקומיות רבות שהיו אמונות על אספקת שירותים בסיסיים לאזרחים נקלעו לקשיים ניכרים. הרשויות הקולטות נדרשו לספק שירותי רווחה, חינוך, דיור וסיוע לתושבים החדשים, בעוד שהרשויות המפונות נדרשו להמשיך ולתפקד עבור אלו שנותרו בשטח.
• איום ביטחוני על רשויות קו התפר: בשל המתיחות הגוברת באזורים הסמוכים לרשות הפלסטינית, רשויות רבות סמוך לקו הירוק חוו עלייה חדה באיומים ביטחוניים, לרבות חדירות, ירי והפרות סדר. צורך גובר בהצטיידות אמצעי ביטחון הביא לדרישה תקציבית משמעותית.

על רקע הצורך הדחוף בסיוע, התקבלה החלטת ממשלה מס' 1173 ב-24.12.2023, שמטרתה הייתה להקצות תקציבים ייעודיים לרשויות המקומיות לפי שלושה קטגוריות עיקריות:

1. רשויות מפונות – מתן תמיכות לרשויות בצפון ובדרום שפונו מתושביהן ואיבדו הכנסות ארנונה, תוך שמירה על שירותים בסיסיים.
2. רשויות קולטות – תקצוב הרשויות שקלטו את המפונים, תוך סיוע למימון שירותים חיוניים כמו חינוך, רווחה ודיור זמני.
3. רשויות קו התפר – הקצאת 50 מיליון ש"ח לרשויות לאורך קו התפר לצורך תגבור ביטחוני והצטיידות במערכות הגנה.

משרד הפנים הוגדר כגורם האחראי ליישום ההחלטה, כאשר הוקצה לו תקציב ייעודי לשם כך.

האתגר המרכזי – פערי יישום

בעוד שהממשלה הצליחה ליישם את חלק מהתמיכות הכספיות במהירות יחסית, סעיף הסיוע לרשויות קו התפר נותר בלתי מיושם לחלוטין. גורמים משפטיים במשרד הפנים קבעו כי לא בוצעה עבודת מטה מספקת טרם ההחלטה, ולכן יש צורך בהחלטה חדשה שתתאים את הקריטריונים לחלוקת הכספים. נכון לפברואר 2025, החלטה כזו לא התקבלה, מה שהוביל לכך שרשויות קו התפר הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לכפות על הממשלה להעביר את התקציבים המובטחים.