עמדת ועדת השרים לעניין הדרכים והתנאים להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה בעניין סיום כהונתה של עו"ד גלי בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה והנחת הנושא לפני הממשלה

מזכירות הממשלהעמדת ועדת השרים לעניין הדרכים והתנאים להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה בעניין סיום כהונתה של עו"ד גלי בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה והנחת הנושא לפני הממשלה החלטה מספר עמש/3 של ועדת השרים לעניין הדרכים והתנאים להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה מיום 20.07.2025 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 31.07.2025 ומספרה הוא 3291(עמש/3).סוג: החלטות ממשלהמספר החלטה: 3291יחידות: מזכירות הממשלהתאריך תחולה: 31.07.2025ועדות שרים: ועדת השרים לעניין הדרכים והתנאים להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה (יועמש)ממשלה: הממשלה ה- 37תאריך פרסום: 31.07.2025 נושא ההחלטה:עמדת ועדת השרים לעניין הדרכים והתנאים להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה בעניין סיום כהונתה של עו"ד גלי בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה והנחת הנושא לפני הממשלה מחליטים: בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3125 מיום 8.6.2025, לפניית שר המשפטים לוועדת השרים לעניין הדרכים והתנאים להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "ועדת השרים") מיום 8.6.2025 בבקשה לקיים דיון, לרבות שימוע, ולגבש עמדתה אודות הפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, לישיבות שקיימה ועדת השרים בימים 14.7.2025 ו-17.7.2025 וסירובה של עו"ד בהרב מיארה להתייצב לשימוע לפני ועדת השרים – 1. להניח על שולחן הממשלה בישיבתה הקרובה את נושא סיום כהונתה של עו"ד גלי בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 הקובע כי: הממשלה רשאית לקבוע את הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה ובמידה שלא קבעתם, יחולו על מינויו הוראות חוק זה", סעיף 14 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 הקובע כי "הסמכה לעשות מינוי – משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו" וסעיף 26 ל"הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה" כפי שאומצה בהחלטת הממשלה מס' 1773 מיום 28.8.2000 – לפיו ניתן להפסיק את כהונתו של יועץ משפטי לממשלה בשל קיומם של "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".2. להניח על סדר יומה של הממשלה את עמדת ועדת השרים בנושא כרקע לקבלת ההחלטה בידי הממשלה אם לסיים את כהונתה של עו"ד בהרב מיארה:א. בהתאם להחלטת הממשלה מס' 3125 מיום 8.6.2025, ביקש שר המשפטים מהוועדה לדון בטענותיו המונחות לפני הממשלה ולפני עו"ד בהרב מיארה עוד מיום 23.3.2025 ולערוך לה שימוע מינהלי בנושא העברתה מתפקידה כיועצת המשפטית לממשלה, זאת בגין חילוקי דעות מהותיים וממושכים וחוסר שיתוף פעולה יעיל עימה, עיכובים וליקויים בביצוע משימות ותיעדופים שהטילה הממשלה עליה, קביעה סדרתית של מניעויות משפטיות, התנהלות לעומתית ומזלזלת כלפי הממשלה ושריה והעברת ביקורת פומבית שיטתית על הממשלה ושריה.ב. הוועדה נדרשה לגבש עמדה האם מתקיימים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל" ולאפשר לעו"ד בהרב מיארה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה בעניין לפני הוועדה.ג. הוועדה הזמינה את עו"ד בהרב מיארה לדיון שהתקיים ביום 14.7.2025 אך זו בחרה שלא להופיע לפני הוועדה וכשעה אחת לפני תחילת הדיון שלחה לוועדה מכתב שבו היא מודיעה על סירובה להתייצב לפני הוועדה בשלל נימוקים המפורטים במכתבה המצורף כנספח א' להחלטה זו.ד. הוועדה לא השתכנעה מנימוקיה של עו"ד בהרב מיארה לסירובה להתייצב לפני ועדת השרים, בפרט לאחר שבג"ץ דחה בקשה לצו ביניים, שהתבקש גם על ידיה, שימנע את הדיון, ורואה בסירובה זה כשלעצמו ביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל עם הממשלה כמו גם ביזיון בית משפט וכן ויתור על זכותה לשימוע מנהלי לפני ועדת השרים.1) ועדת השרים דוחה את טענת עו"ד בהרב מיארה כי השימוע לא נועד להיערך בלב פתוח ובנפש חפצה בשעה שהחלטת הממשלה כבר קבעה שאין לממשלה אמון בה. אי אמון אין משמעותו הדחה וההחלטה על כך נועדה לייצר שלב ביניים נוסף מעבר לצורך על פי הדין וזאת כדי להציב תמרור אזהרה לפיו המצב הקיים של ייעוץ משפטי לעומתי ובלתי מאפשר – לא יכול להימשך. טבעו של כל שימוע, שהוא נשען על הנחת מוצא שלילית כלפי המוזמן לשימוע, שאם לא כן לא היה צורך בשימוע. אין בהנחת מוצא מקדמית זו ללמד על חוסר פתיחות של עורכי השימוע להשתכנע אחרת. כל חברי הוועדה חזרו והדגישו כי ביקשו באמת ובתמים לשמוע את עמדת עו"ד בהרב מיארה בלב פתוח ובנפש חפצה והם אך מצרים על בחירתה שלא להציג את עמדתה לפניהם.2) ועדת השרים דוחה גם את טענותיה הסותרות של עו"ד בהרב מיארה – מצד אחד טענה שההליך נעשה שלא כדין משום שלא היה נימוק שהצדיק סטייה מהחלטת הממשלה מס' 1773 מיום 28.8.2000 ומצד שני – שמלכתחילה לא הייתה הצדקה לניסיון לאייש את הוועדה המקצועית-ציבורית שאכן לא קמה (לפי אותה החלטה) ומשמעות טענותיה הסותרות – כי אין לממשלה דרך להעביר יועצת משפטית לממשלה מכהונתה.3) ועדת השרים דוחה גם את הטענה שלפיה כל עוד חוסר שיתוף הפעולה של היועצת המשפטית לממשלה נובע מתפיסתה המשפטית אזי אין בכך כדי לקיים את העילה של "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל", שכן משמעותה של טענה זו היא איון מכל תוכן של העילה, שהרי היועצת המשפטית לממשלה אמורה להביע רק עמדות משפטיות ולא כל עמדה אחרת. זכותו וחובתו של יועץ משפטי לממשלה לעמוד על עמדתו המשפטית מול הממשלה. אך במצב שבו תפיסתו המשפטית מגיעה בסדרת התרחשויות מצטברת לכדי חילוקי דעות "מהותיים וממושכים" ונוצר מצב תפקודי של מניעת "שיתוף פעולה יעיל", אזי זכותה וחובתה של הממשלה לחדול את השיתוק ולהחליף את היועץ המשפטי לממשלה. 4) ועדת השרים דוחה גם את הטענה שכל העמדות שמביעה היועצת המשפטית לממשלה הן עמדות משפטיות גרידא. באופן עקבי, היועצת המשפטית לממשלה מתערבת בסוגיות שהן בליבת המדיניות של הממשלה הזאת ועוטפת אותן באצטלה משפטית של מניעויות משפטיות שונות, זאת בלי שהיא מצביעה על הפרות חוק או פסיקה כלשהי. ה. לנוכח החשיבות הרבה שרואה הוועדה בשמיעת טענותיה של עו"ד בהרב מיארה בטרם תגבש המלצותיה לממשלה בעניין זה, זימנה הוועדה את עו"ד בהרב מיארה לישיבה נוספת ביום 17.7.2025 אך זו בחרה שוב לסרב להופיע לפני הוועדה ושבה והודיעה על סירובה במכתב המצורף כנספח ב' להחלטה זו.ו. ועדת השרים קראה בעיון את החומר שהציג שר המשפטים לממשלה ביום 23.03.2025, לרבות האסמכתאות המפורטות אשר צורפו גם להודעת הממשלה לבית המשפט העליון מיום 13.7.2025 בבג"ץ 18225-06-25. לעיני הוועדה התגלתה מסכת אירועים של חילוקי דעות מהותיים וממושכים וחוסר שיתוף פעולה יעיל גם לו היה מדובר בשליש מהאירועים שהוצגו. גם כאן מפנה ועדת השרים למסמכים האמורים.ז. ועדת השרים מדגישה כי אין בחילוקי דעות במקרה מסוים, חשוב ככל שיהיה, כדי לגבש את העילה האמורה. אך צבר האירועים המשמעותי של הכרזת מניעויות משפטיות על קידום מדיניות הממשלה בהחלטות מינהליות או בחקיקה ושל סירוב היועצת המשפטית לייצג את עמדת הממשלה בבית המשפט, לעתים במקרים שבהם התברר בפסק הדין כי לא זו בלבד שעמדת הממשלה ראויה לייצוג אלא שהיא גם העמדה שנפסק לזכותה, והכול בקצב חסר מקבילות ביחסיהם של אף יועץ משפטי לממשלה בתולדות ישראל, עיכובים וליקויים בביצוע משימות ותיעדופים שהטילה הממשלה עליה, התנהלות לעומתית ומזלזלת כלפי הממשלה ושריה והעברת ביקורת פומבית שיטתית, ולעיתים פוליטית, על הממשלה ושריה, מוביל למסקנה כי אכן מתקיימים בין עו"ד בהרב מיארה לבין ממשלת ישראל "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".ח. ועדת השרים מפנה לצבר האירועים שפירט שר המשפטים בפנייתו לממשלה מיום 23.3.2025 על כל אסמכתאותיו, כאשר אפילו אם ניתן יהיה לערער על מקרה זה או אחר, הרי שדי גם בשליש ממספר האירועים כדי לבסס את העילה האמורה. ט. מבלי להמעיט מכל יתר הנושאים שדי בהם כדי להגיע למסקנה המתבקשת, ועדת השרים מוצאת לנכון להדגיש את נושא הטיפול הכושל של היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע למאבק בפשיעה החמורה בחברה הערבית שאל מול היקף הפניות והבקשות מצד הממשלה ווועדותיה השונות לטיפול בנושא, מדובר על מצב המונע שיתוף פעולה יעיל. י. לפני ועדת השרים הועלו גם טענות קשות אודות ניגודי עניינים חריפים של עו"ד גלי בהרב מיארה תוך הצבת סטנדרט כפול בין דרישות מחמירות שהיא מציבה לחברי הממשלה לבין היעדר הדרישות שהיא מציבה ביחס אליה אישית לרבות בנושא הנדון ומצב זה רק החמיר את חילוקי הדעות המהותיים עימה שכבר מנעו קודם לכן שיתוף פעולה יעיל עימה. יא. אשר על כן עמדת ועדת השרים היא כי בין עו"ד בהרב מיארה לבין ממשלת ישראל מתקיים האמור בסעיף 26(א) ל"הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה" כפי שאומצה בהחלטת הממשלה מס' 1773 מיום 28.8.2000 ותוקנה בהחלטת הממשלה מס' 3125 מיום 8.6.2025, כדלקמן: "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה באחת מאלה: (1) קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".יב. עמדה זו מובאת לפני הממשלה שמוסמכת להחליט האם לאמץ את עמדת הוועדה והאם לקבל החלטה בדבר סיום כהונתה של עו"ד בהרב מיארה.הישיבה ננעלת(בשעה 13:35) הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.