על מנת להעמיק את גביית דמי הביטוח הלאומי, לשפר את מנגנון הגבייה ואכיפת חובותיהם של מעסיקים ובתוך כך להביא לשיפור מצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), כמפורט להלן:
1 . לתקן את סעיף 369 לחוק כך שהחזר גמלאות שהמוסד רשאי לתבוע ממעסיק שלא עמד בהתחייבותיו שבדין להירשם במוסד כמעסיק או לשלם דמי ביטוח בעד עובדיו, ייחשב כחוב בדמי ביטוח. בחוק ייקבעו סכומים מרביים שניתן לגבות כדמי ביטוח כדלקמן:
א. איחור בתשלום או אי דיווח עד חצי שנה – עד חמש פעמים השכר הממוצע במשק, ולא יותר מהגמלה ששולמה או תשולם.
ב. איחור בתשלום או אי דיווח בין חצי שנה לשנה – עד עשר פעמים השכר הממוצע במשק, ולא יותר מהגמלה ששולמה או תשולם.
ג. איחור בתשלום או אי דיווח מעל לשנה – עד עשרים פעמים השכר הממוצע במשק, ולא יותר מהגמלה ששולמה או תשולם.
נוהל הפעלת סמכות גביית החוב יתואם עם נציגי היועץ המשפטי לממשלה. סמכות הגבייה תופעל רק לאחר גיבוש הנוהל.
החוק ייכנס לתוקף בתוך חצי שנה. תקופה זו תנוצל בידי המוסד לביטוח לאומי לצורך פרסום דרך האכיפה החדשה על מנת לעודד מעסיקים לרשום את עובדיהם במוסד לביטוח לאומי ולשלם בגינם דמי ביטוח. כמו כן, יובהר בחוק שתינתן למעביד הזדמנות להציג את טענותיו, טרם ההחלטה בדבר תשלום החזר גמלאות.
2. להנחות את החשבת הכללית במשרד האוצר להפעיל את סמכותה בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, ולהקים ועדת מכרזים בין-משרדית שבין חבריה יהיו נציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג החשב הכללי במשרד האוצר ונציגי המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי, אשר תגבש מכרז חדש לא יאוחר מיום 1 בספטמבר 2017 למתן שירותי סיעוד המשולמים לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי. הוועדה תפעל לגיבוש מכרז חדש כך שייעל את אופן קניית שירותי הסיעוד הניתנים על ידי המוסד לביטוח הלאומי.
3. לקבוע בחוק כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות בכל הנוגע לגביית חוב דמי ביטוח וזאת בלא צורך לפנות לערכאות משפטיות, כדלקמן:
א. המוסד יוכל לגבות חוב דמי ביטוח של חברה שהתפרקה או העבירה נכסיה ללא תמורה או בתמורה חלקית, ממי שאליו העבירה נכסיה כאמור, וכן של חברה שהעבירה פעילותה ללא תמורה או בתמורה חלקית, לחברה אחרת שיש בה, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם, במקרה שבו חלפו 30 יום מהמועד האחרון להשגה על החוב (להלן –חוב סופי); וזאת אם לא נותרו לחברות כמתואר אמצעים בישראל לסילוק חובן. כמו כן המוסד יוכל לגבות חוב סופי של דמי ביטוח של יחיד (עובד עצמאי או מעסיק), שהעביר נכסיו, ללא תמורה או בתמורה חלקית, לקרובו או לחברה שהוא בעל שליטה בה, מבלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חובו, ממי שאליו העביר נכסיו כאמור, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום שנת המס שבה הפך חובו לסופי או שבה הועברו הנכסים, לפי המאוחר. בנוסף, אם הורשע מנהל בחברה, שהוא גם בעל השליטה בה, בשל אי תשלום דמי ביטוח בעד עובדו לפי סעיפים 398(ג) ו-(ה) לחוק, ולא ניתן עוד לערער על הרשעתו, ניתן לגבות ממנו את דמי הביטוח שלא הועברו לפקיד הגבייה.
ב. תיקבע בחוק חזקה לפיה יראו נכסיה של חברה בעלת חוב דמי ביטוח שהתפרקה או הפסיקה פעילותה, כאילו הועברו לבעלי השליטה בחברה ללא תמורה, וניתן לגבות מהם את חובה, אלא אם כן הוכח אחרת לדעת פקיד גבייה ראשי.
ג. גבייה ממי שהועברו אליו הנכסים או הפעילות כאמור לעיל תהיה עד שווי הנכסים או הפעילות שהועברו אליו ללא תמורה, או עד ההפרש בין התמורה החלקית ששילם לבין שוויים.
ד. לקבוע כי תחול פקודת המסים (גבייה) על גביית חובות דמי ביטוח לפי הוראות אלה.
ה. לקבוע מנגנוני השגה וערעור על ההחלטה לגבות חובות כאמור.
4. לקבוע בחוק כי לצורך גביית דמי ביטוח יורשה פקיד גבייה להורות על הטלת עיקול על רכב של חייב החונה ברשות הרבים, אם הרכב חונה בסמוך לחצרו של החייב או בהתקיים כל התנאים הבאים:
א. הומצאה לחייב הודעה על כך שבוצע עיקול ברישום הרכב במשרד הרישוי.
ב. נעשה מאמץ ממשי להודיע לחייב, סמוך לפני העיקול, על כוונה לעקל את רכבו.
ג. הרכב אינו רכב של נכה או של הורה יחיד.
לצד זאת, להטיל על המנהל הכללי של המוסד לגבש נוהל בדבר אופן הפעלת סמכות הטלת עיקול על רכב של חייב החונה ברשות הרבים כאמור.
5. לקבוע בחוק כי אם ניתנה ערובה כתנאי לעריכת הסכם תשלומים עם חייב בחוב דמי ביטוח שהינו תאגיד, יוכל המוסד לאכוף את מילוי הערבות על ידי ערב שהוא בעל שליטה מלאה או מכרעת בחייב, במקרה בו החייב לא עמד בהסכם התשלומים, באמצעות פקודת המסים (גבייה), בהתקיים תנאים שונים, ביניהם החלת ההגנות הניתנות לערב מכוח חוק הערבות, התשכ"ז-1967 והבהרה מראש לערב בעל פה ובכתב כי מילוי הערבות ייאכף בדרך זו.
לצד זאת, להטיל על המנהל הכללי של המוסד לגבש נוהל בדבר אופן הפעלת סמכות אכיפת מילוי הערבות אל מול ערב שהוא בעל שליטה בחייב כאמור.
6. לבטל את סעיף 372 לחוק ולתקן את סעיף 359 לחוק, כך שהשגה על קביעת דמי הביטוח לא תיעשה בפני ועדת השומה הפועלת לפי סעיף 372 לחוק, אלא בפני פקיד גבייה להשגה שימונה על ידי המוסד, שאינו פקיד גבייה ראשי שקבע את גובה דמי הביטוח. תובענה בזכות על החלטת פקיד גבייה להשגה תוגש לבית הדין האזורי לעבודה.
