מה הוחלט?
פיתוח מערך הסעת המונים במטרופולין תל-אביב
1. בהמשך להחלטת הממשלה מספר 2569 מיום 12 בדצמבר 2010, ולהחלטות ועדת ההיגוי שהוקמה במסגרתה, להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם, בנוסף להקמה ולהפעלת הקו האדום, הקמה והפעלה של שני קווי רכבת קלה נוספים במטרופולין תל-אביב – הקו הסגול והקו הירוק, בהתאם לתמ"א 23א'/4, באמצעות חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים (נת"ע) בע"מ (להלן – חברת נת"ע) המהווה לעניין תקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993 זרוע ביצוע של הממשלה לצורך הקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל-אביב, בהתאם למפורט להלן:
א. עבודות שלב א', הכוללות לגבי כל אחד מהקווים תכנון מפורט, מינוי מנהל פרויקט, עבודות אזרחיות מקדימות, קידום זמינות הקרקע, העתקת תשתיות חיוניות וכל העבודות הנדרשות למבנה תחתון, יבוצעו באמצעות התקשרויות של חברת נת"ע במכרזים סטנדרטיים במימון המדינה, בכפוף להוראות כל דין.
ב. עבודות שלב ב', הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות, לרבות התקנת מערכות הקו, הקמת המסילות, רכש הקרונות וכן תפעול הקו ותחזוקתו, יבוצעו על ידי זכיין פרטי עמו תתקשר חברת נת"ע בכפוף לכל דין בהתקשרות אחת לגבי כל אחד מהקווים, או לגבי שניהם יחדיו, במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטי (PPP) ׁ(להלן – מכרז עבודות שלב ב').
ג. יוקם צוות בין-משרדי לליווי הקמת הקו הירוק והקו הסגול אשר ימונה על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר, בראשות המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמה, ויהיו חברים בו נציג החשבת הכללית ונציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר (להלן – הצוות), אשר תפקידיו יהיו כמפורט להלן:
1. מעקב אחר ביצוע סעיף 1 להחלטה זו, והכרעה במחלוקות מקצועיות, ככל שיתעוררו, בנוגע ליישומו.
2. אישור תכניות העבודה של חברת נת"ע לפרויקט.
3. מעקב אחר ביצוע הפרויקט לרבות עמידה בלוחות זמנים ובתקציב.
4. קידום האמצעים הנדרשים להקלה על הליכי הביצוע של הפרויקט והאצתם.
5. הפעלת חברת בקרה לצורך מעקב ובקרה אחר ביצוע התכנית.
6. דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר על התקדמות הפרויקט אחת לשלושה חודשים.
לדיוני הצוות יוזמנו גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ונציגי רשויות מקומיות במידת הצורך.
ד. פרסום מכרזים הנדרשים לצורך מימוש החלטה זו, בהיקף העולה על 50 מיליון שקלים חדשים, יהיה כפוף לאישור הצוות. בנוסף, לעניין מכרזי עבודות שלב ב', יאשר הצוות את פרסום המכרז, וכן את ההחלטות לגבי השלבים הבאים במכרז: אומדן הפרויקט, מבנה המכרז, מודל פיננסי, חלוקת הניקוד ביחס בין איכות למחיר, חלוקת סיכונים, אישור שינויים מהותיים לאחר פרסום המכרז, סגירה פיננסית. הצוות ילווה את היערכות החברה להוצאת המכרזים ויקיים פגישות בעניין המכרז מדי רבעון לפחות.
ה. מערכת היחסים בין המדינה לבין חברת נת"ע, ביחס לכלל תחומי פעילותה ולרבות ביחס למחויבותה כלפי הממשלה להקמה ולהפעלה של הקו האדום, הקו הירוק והקו הסגול, תוסדר בהסכם שייחתם בתוך 180 יום ממועד החלטה זו בינה לבין מדינת ישראל. ככל שלא ייחתם הסכם במסגרת הזמנים לעיל, יובא הנושא לדיון בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט החברתי-כלכלי).
ו. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי האומדן לפרויקט הקו הירוק, על סמך השלב בו מצוי התכנון לפרויקט, הנו 20 מיליארד שקלים חדשים והאומדן לפרויקט הקו הסגול, על סמך השלב בו מצוי התכנון לפרויקט, הנו-8.6 מיליארד שקלים חדשים.
ז. החלטה זו מותנית בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי תכנון אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור.
ח. המפקח על התעבורה ישקול למנות את חברת נת"ע, בהתאם לסמכותו לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – פקודת התעבורה), כרשות תמרור מקומית לתוואי הקו הירוק, הקו הסגול והצמתים המושפעים מהם.
2. לפעול לקידום תכנון של קווי מטרו, כבסיס לשלב הבא בפיתוח מערכת הסעת המונים במטרופולין תל-אביב, כמפורט להלן:
א. להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מול חברת נת"ע כך שתבצע בתוך 22 חודשים בדיקת ישימות ותכנון ראשוני של השלב הבא במערכת הסעת המונים במטרופולין דן. במסגרת הבדיקה ייבדק תכנון קו מטרו ראשון המחבר בין צפון המטרופולין לדרומו, וקווים נוספים, ככל שיידרשו, על בסיס העבודה המשותפת שנעשתה על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, גופי התכנון ומשרד האוצר (להלן – צוות ההיגוי).
ב. להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר להציג את מסקנות עבודת צוות ההיגוי ואת תוצאות בדיקת ההיתכנות שתערוך חברת נת"ע, לוועדה הבין-משרדית לתחבורה יבשתית שבראשות מנהל התכנון. הוועדה בין-משרדית תתייחס להיבטים המרחביים של בדיקת ההיתכנות לצורך יישום המסקנות והקמת קווי המטרו.
ג. להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד האוצר לפעול מול חברת נת"ע, כך שתגיש לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה לתשתיות לאומיות בתוך 90 יום מתום הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א), תכניות מפורטות לקווי הרשת העתידיים, בהתאם למסקנות הבדיקה והתייחסות הוועדה הבין-משרדית כאמור בסעיף קטן (ב).
ד. להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מול חברת נת"ע בבקשה להשהות את המשך תכנון הקו הצהוב כקו רכבת קלה, עד לקבלת החלטה על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה לתשתיות לאומיות בהתאם לסעיף קטן (ב).
פיתוח מערך הסעת המונים במטרופולין חיפה
3. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם הקמה והפעלה של קו רכבת קלה במטרופולין חיפה, בין נצרת לחיפה, בהתאם לתת"ל 56 , כמפורט להלן:
א. עבודות שלב א', הכוללות תכנון מפורט, מינוי מנהל לפרויקט, עבודות אזרחיות מקדימות, קידום זמינות הקרקע והעתקת תשתיות חיוניות וכל העבודות הדרושות למבנה תחתון, יקודמו על ידי המדינה, בכפוף להוראות כל דין.
ב. עבודות שלב ב', הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות, לרבות התקנת מערכות הקו, הקמת המסילות, רכש הקרונות וכן תפעול הקו ותחזוקתו, יבוצעו על ידי זכיין פרטי עמו תתקשר חברת כביש חוצה ישראל בע"מ (להלן – חברת חוצה ישראל) בכפוף לכל דין בהתקשרות אחת, במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטי (PPP) (להלן – מכרז עבודות שלב ב').
ג. יוקם צוות בין-משרדי לליווי הקמת קו הרכבת הקלה במטרופולין חיפה, אשר ימונה על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר בראשות המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמה, ויהיו חברים בו נציג החשבת הכללית ונציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר (להלן – הצוות), אשר תפקידיו יהיו כמפורט להלן:
1. מעקב אחר ביצוע סעיף 3 להחלטה זו, והכרעה במחלוקות מקצועיות, ככל שיתעוררו, בנוגע ליישומו.
2. אישור תכניות העבודה של חברת חוצה ישראל לפרויקט.
3. מעקב אחר ביצוע הפרויקט לרבות עמידה בלוחות זמנים ובתקציב.
4. קידום האמצעים הנדרשים להקלה על הליכי הביצוע של הפרויקט והאצתם.
5. הפעלת חברת בקרה לצורך מעקב ובקרה אחר ביצוע התכנית.
6. דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר על התקדמות הפרויקט אחת לשלושה חודשים.
לדיוני הצוות יוזמנו גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ונציגי רשויות מקומיות, במידת הצורך.
ד. פרסום המכרזים הנדרשים לצורך מימוש החלטה זו, בהיקף העולה על 50 מיליון שקלים חדשים, יהיה כפוף לאישור הצוות. בנוסף, לעניין מכרז עבודות שלב ב', יאשר הצוות את היציאה למכרז, וכן את ההחלטות לגבי השלבים הבאים במכרז: אומדן הפרויקט, מבנה המכרז, מודל פיננסי, חלוקת הניקוד ביחס בין איכות למחיר, חלוקת סיכונים, אישור שינויים מהותיים לאחר פרסום המכרז, סגירה פיננסית. הצוות ילווה את היערכות החברה להוצאת המכרזים ויקיים פגישות בעניין המכרז מדי רבעון לפחות.
ה. בהתאם לסעיפים 6 ו-11א(1) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, להרחיב את מטרות החברה, כך שייקבע בהן כי החברה תהווה זרוע ביצוע של הממשלה להקמת קו רכבת קלה במטרופולין חיפה, בין נצרת לחיפה. רשות החברות הממשלתיות תפעל לתיקון מסמכי היסוד של החברה בהתאם לאמור.
ו. להורות לצוות המנכ"לים כהגדרתו בתקנה 3ד לתקנות המכרזים, לשקול לקבוע בהתאם לאמור בתקנה, כי חברת חוצה ישראל תשמש כזרוע ביצוע של הממשלה להקמת קו רכבת קלה במטרופולין חיפה בין נצרת לחיפה.
ז. מערכת היחסים בין המדינה לבין חברת חוצה ישראל, לרבות מחויבותה כלפי הממשלה להקמת הקו האמור תוסדר בהסכם המסגרת עם חברת חוצה ישראל שיתוקן בתוך 180 יום ממועד החלטה זו. קידום הקמת הקו על ידי חברת חוצה ישראל כמפורט בסעיפים קטנים א ו-ב לעיל יותנה בקביעת צוות המנכ"לים כאמור בסעיף קטן ו.
ח. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי האומדן לפרויקט, על סמך השלב בו מצוי התכנון לפרויקט, הינו 5.9 מיליארד שקלים חדשים.
ט. החלטה זו מותנית בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי תכנון אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור.
י. המפקח על התעבורה ישקול למנות את חברת חוצה ישראל, בהתאם לסמכותו לפי פקודת התעבורה, כרשות תמרור מקומית לתוואי הקו והצמתים המושפעים ממנו.
יא. שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת הממונה על התקציבים והחשבת הכללית במשרד האוצר, יהיה רשאי להסמיך חברה ממשלתית מתאימה אחרת לבצע את עבודות שלב ב' כמפורט בסעיף 3ב, ויחולו עליה ההוראות האמורות בסעיפים קטנים ה-ז.
4. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את פיתוחם של קווי המטרונית במטרופולין חיפה, על סמך תכניות הנדסיות קיימות אשר ישימות לביצוע בשנים 2018-2017, במתווה שיתואם בין המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובין הממונה על התקציבים. הממשלה רושמת לעצמה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי האומדן הקיים לפרויקט הינו 2.6 מיליארד שקלים חדשים.
5. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את ההקמה וההפעלה של הרכבל בין תחנה מרכזית המפרץ בחיפה לבין אוניברסיטת חיפה. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי האומדן הקיים לפרויקט, על סמך השלב בו מצוי התכנון לפרויקט, הינו 290 מיליון שקלים חדשים.
פיתוח מערך הסעת המונים במטרופולין ירושלים
6. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם, בנוסף לקו האדום, ביצוע והפעלה של קו רכבת קלה נוסף במטרופולין ירושלים, הקו הירוק, בהתאם לתמ"מ 29 ובהתאם למפורט להלן:
א. עבודות שלב א' הכוללות תכנון מפורט, עבודות אזרחיות מקדימות, קידום זמינות הקרקע והעתקת תשתיות חיוניות וכל העבודות הנדרשות למבנה תחתון, יקודמו על ידי המדינה, בכפוף להוראות כל דין.
ב. עבודות שלב ב', הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות, לרבות התקנת מערכות הקו, הקמת המסילות, רכש הקרונות וכן תפעול הקו ותחזוקתו, יבוצעו על ידי זכיין פרטי עמו תתקשר המדינה בכפוף לכל דין, במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטי (PPP). ניהול ההליכים המכרזיים, כאמור, יהיה באמצעות ועדת מכרזים בין-משרדית בראשות החשב הכללי, ובהשתתפות נציג המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות הדרכים, נציג הממונה על התקציבים ונציג עיריית ירושלים.
ג. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי אומדן הפרויקט ביחס לשלב בו מצוי התכנון הינו 8.5 מיליארד שקלים חדשים.
ד. החלטה זו מותנית בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי תכנון אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור.
ה. המפקח על התעבורה ישקול למנות צוות תכנית אב, בהתאם לסמכותו לפי פקודת התעבורה, כרשות תמרור מקומית לתוואי הקו הירוק, והצמתים המושפעים ממנו.
7. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר לפעול להשלמת התכנון של הקו הכחול בהתאם לתמ"מ 29.
פיתוח מסילה מזרחית לרכבת הכבדה
8. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את הקמת המסילה המזרחית – קו מסילה כבדה בין חדרה ללוד – בהתאם לתת"ל 22, באמצעות החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (חברת נתיבי ישראל). קו המסילה המזרחית יופעל בעתיד על ידי חברת רכבת ישראל בע"מ. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי אומדן הפרויקט ביחס לשלב בו מצוי התכנון הינו 8.1 מיליארד שקלים חדשים. סעיף זה מותנה בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי תכנון, אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור. שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת הממונה על התקציבים והחשבת הכללית במשרד האוצר, יהיה רשאי להסמיך חברה ממשלתית מתאימה אחרת לביצוע המסילה המזרחית, ובמידת הצורך יחולו לגביה הוראות סעיף 3ה-ז.
הכרזה על הפרויקטים כפרויקטי תשתית לאומית
9. הממשלה מודיעה כי הפרויקטים המפורטים בסעיפים 1, 3, 8-6 מהווים פרויקטי תשתית לאומית לצורך האמור בהחלטה זו. בנוסף, הממשלה תוכל להודיע על פרויקטי תשתית לאומית נוספים לצורך האמור בהחלטה זו, ובלבד שאומדן עלות הפרויקט עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים, ומספר פרויקטי התשתית שהוכרז עליהם כפרויקטי תשתית לאומית אינו עולה על שבעה פרויקטים בו זמנית.
10. הפרויקטים שיוקמו במסגרת החלטה זו הינם בנוסף לתכניות המאושרות והמתוקצבות בתחומי התחבורה בהתאם למדיניות שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
חיזוק פעילות חברות התשתית ושיפור הבקרה על פעילותן
11. להורות לחשבת הכללית ולממונה על התקציבים במשרד האוצר, ולמנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם (להלן – נציגי הממשלה) להסדיר את הנושאים הבאים בנוגע לחברות הממשלתיות שהן זרועות ביצוע של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – חברות הביצוע):
א. לקבוע כי כל פשרה בהליך משפטי, לרבות בהליך בוררות, ביחס לפרויקט תשתית שחברה מחברות הביצוע מבצעת כזרוע ביצוע של הממשלה, בסכום של מעל ל-30 מיליון שקלים חדשים או בשווי של 5% מערך הפרויקט, הגבוה מבניהם, תובא לידיעת נציגי הממשלה. נציגי הממשלה יהיו רשאים להתנגד לפשרה המוצעת בתוך 30 יום מהמועד שהובאה לידיעתם.
ב. לקבוע כי בפרויקטי תשתית במימון תקציב המדינה בהם תוצאת המכרז בפועל (לרבות: תכנון, ניהול, וכו') (להלן – עלות המכרז) נמוכה מההתחייבות התקציבית אשר ניתנה לחברת הביצוע לטובת הפרויקט (להלן – אומדן דו"ח מוכנות למכרז), כל הוצאה מעבר לעלות המכרז תחייב אישור של נציגי הממשלה, למעט הוצאות בצ"מ (בלתי צפוי מראש) אשר לא תהיינה טעונות אישור כאמור, עד לגובה סכום הבצ"מ המקורי שאושר בעת היציאה למכרז (באומדן דו"ח מוכנות למכרז), למעט אם יוסכם אחרת בין חברי הצוות.
12. להקים צוות ממשלתי לשיפור הבקרה על חברות ביצוע, אשר יהיו שותפים בו הממונה על התקציבים והחשבת הכללית במשרד האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות והמנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הצוות יבחן ויגבש דרכים לשיפור הבקרה על חברות הביצוע, לתיאום הבקרות של גורמי הממשלה השונים וכן לתיאום בינן לבין הבקרות הפנימיות בחברות.
גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות
13. להטיל על משרד ראש הממשלה לגבש ולקדם, בתיאום עם משרד האוצר, תכנית תשתיות רב שנתית לעידוד הצמיחה בהתאם למפורט להלן:
א. משרדי הממשלה ויחידות הסמך ירכזו רשימה של פרויקטים בתחום אחריותם, בביצוע ישיר שלהם או בביצוע של זרועות ביצוע שלהם, שעברו בדיקת כדאיות כלכלית וכוללים היקף בינוי פיסי בעלות העולה על 250 מיליון שקלים חדשים, ואשר מועד תחילת ביצועם צפוי לחמש השנים הקרובות.
ב. הרשימה תכלול לגבי כל פרויקט את מאפייני הפרויקט לרבות אומדן עלות הפרויקט, לוח זמנים למימוש בהתאם לאבני דרך משמעותיות, ופירוט מקורות המימון לפרויקט, והכל בהתאם לפורמט שיגובש על ידי משרד ראש הממשלה, החשבת הכללית, והממונה על התקציבים במשרד האוצר.
ג. המשרד הרלוונטי יחד עם החשבת הכללית, והממונה על התקציבים, יבחנו התאמה של כל אחד מהפרויקטים לביצוע ולמימון בשילוב עם המגזר הפרטי (PPP).
ד. רשימת הפרויקטים שיימצאו מתאימים לביצוע ולמימון בשילוב עם המגזר הפרטי (PPP) תרוכז לכדי תכנית תשתיות רב שנתית לעידוד הצמיחה, תופץ לחברי הממשלה ותפורסם לציבור. הרשימה תעודכן מדי שנה, ותכלול את הפרויקטים אשר תחילת ביצועם מתוכננת למהלך חמש השנים העוקבות לשנת פרסום הרשימה.
ה. החשבת הכללית והממונה על התקציבים יפעלו לתכלל את הידע הממשלתי הנצבר בנושא ביצוע פרויקטי PPP והנדרש לשיפור ביצועם, ובכלל זה הכנת מסמכי מכרז סטנדרטיים, מחירונים והצעות לשיפור הליכי תכנון, מכרוז וביצוע תשתיות בשילוב הסקטור הפרטי.
הסרת חסמים לביצוע פרויקטי תשתית לאומית
14. להקים ועדת שרים לענייני פרויקטי תשתית לאומית בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השר העומד בראש המשרד האחראי על הפרויקט (להלן – השר האחראי), שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שר האוצר, השר לביטחון פנים, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, והשר להגנת הסביבה לצורך ליווי, גיבוי, ביצוע, מעקב ובקרה אחר קידום הפרויקטים המפורטים בהחלטה זו. שר התחבורה והבטיחות בדרכים יכהן כממלא מקום יושב ראש ועדת השרים (להלן – ועדת השרים).
15. להטיל על השר האחראי להביא לאישור ועדת השרים בתוך 120 ימים מאישורה הסטטוטורי של כל תכנית לגבי פרויקט שהממשלה החליטה לגביו כי הוא מהווה פרויקט תשתית לאומית, לוח זמנים מפורט לביצוע הפרויקט, אשר יכלול את לוחות הזמנים ההנדסיים ואבני הדרך המרכזיות בפרויקט, האישורים הנדרשים מכלל משרדי ממשלה והחברות הממשלתיות והפעולות הנדרשות לביצוע על ידי הגופים המפורטים בסעיף 18, לטובת ביצוע הפרויקט ולוחות הזמנים לקבלתם.
16. לוח הזמנים לכל פרויקט כמפורט בסעיף 15, יפורסם לציבור באתר המשרד האחראי ויעודכן אחת לחצי שנה. עיכוב בביצוע הפרויקט של למעלה משישה חודשים, יחייב דיון בוועדת השרים.
17. לקבוע כי החל משנת 2019 תקציבי הממשלה הנדרשים לצורך כלל פעולות משרדי הממשלה התומכות בביצוע הפרויקט, לרבות העתקת תשתיות, שינויי תנועה, אילוצים תחבורתיים ושיטור, אשר פורטו בלוח הזמנים לפרויקט כאמור בסעיף 15, יוקצו רק במסגרת חוק התקציב השנתי, ואם יידרשו תקציבים נוספים לטובת השלמת האישורים הממשלתיים, הם יוקצו ממקורותיהם של המשרדים הרלוונטיים.
18. להורות למפורטים להלן לדאוג להטמעתן של הפעולות הנדרשות לטובת ביצוע פרויקטי תשתית לאומית המפורטים בהחלטה זו (להלן – הפעולות הנדרשות) בתכניות הפיתוח של הגורמים המפורטים לצדם, בהתאם ללוח הזמנים אשר יאושר בהתאם לסעיף 15 לכל פרויקט, וכן לקבוע כללים להכרה בעלויות אשר נובעות מפעילות אלה בתעריפים הנקבעים עבור הגופים המפורטים, באופן שיוכרו עלויות הקשורות בהשקעות אשר היו נדרשות על ידי הגופים המפורטים גם ללא קידום הפרויקט (להלן – העלויות הקשורות). עלויות אשר לא יוכרו כעלויות קשורות, ימומנו מתקציב הפרויקט:
א. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים – הטמעת הפעולות הנדרשות בתכנית הפיתוח של חברת החשמל, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק משק החשמל); רשות החשמל תיבחן קביעת הסדרים תעריפיים לפיהם עלויות קשורות יובאו בחשבון בקביעת תעריפי החשמל בהתאם לסמכותה לפי סעיף 30 לחוק משק החשמל.
ב. מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב – הטמעת הפעולות הנדרשות בתכנית הפיתוח של חברת מקורות, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 67 לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים). המועצה תבחן קביעת כללים, בהתאם לסמכותה לפי סעיפים 111 ו-112 לחוק המים, לפיהם עלויות קשורות יובאו בחשבון בקביעת תעריפי המים.
ג. מנהל רשות הגז הטבעי – הטמעת הפעולות הנדרשות בתכנית הפיתוח של חברת נתיבי גז לישראל כמפורט ברישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה לחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ, בהתאם לסמכותו הקבועה ברישיון. המנהל יקבע, באישור המועצה, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק משק הגז), כללים לפיהם עלויות קשורות יובאו בחשבון בתעריף הגז, לגבי כל בעל רישיון לפי חוק משק הגז.
ד. הממונה על התאגידים ברשות המים – הטמעת הפעולות הנדרשות בתכניות הפיתוח השנתית של תאגידי מים וביוב ואיגוד ערים לביוב, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 112 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב). מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב תיבחן קביעת כללים בהתאם לסמכותה לפי סעיפים 101 ו-102 לחוק תאגידי מים וביוב, לפיהם עלויות קשורות יובאו בחשבון בקביעת תעריפי המים.
19. להורות לשר האוצר ולשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, לפנות לוועדת המחירים, אשר פועלת לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו–1996 בבקשה לבחון שינוי התעריפים הקבועים בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תעריפי תשתית במשק הדלק), התשע"ד–2014 כך שיביאו בחשבון הכרה בעלויות קשורות.
20. להורות לממונה על התקציבים בשיתוף עם המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והמנהל הכללי של משרד הפנים, לבחון ולגבש במידת הצורך מנגנון להשתתפות בעלות שכר של עובד ברשויות המקומיות, אשר ישמש כאיש קשר ומקדם הפרויקט ברשות המקומית לפרויקטי תשתית לאומית.
21. לתקן את דברי החקיקה הבאים לטובת ייעול הליכי הרישוי של דרכים ומסילות ברזל, ייעול הקמת מערכות להסעת המונים ופרויקטי תשתית לאומית, כמפורט להלן:
לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה) כמפורט להלן:
1. לתקן את סעיף 6ב(ד) לחוק התכנון והבנייה כך שייקבע בו שהסמכות לתת הרשאה על פי תכנית לתשתית לאומית תהיה נתונה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)(1) לחוק.
2. לתקן את הגדרת "מבנה דרך" בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה כך שתכלול בנוסף על הקבוע בהגדרה היום, גם מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, למעט אחסון ושינוע מטענים.
3. לתקן את סעיף 157ב לחוק התכנון והבנייה כך שלעניין הקמת מבנה דרך על ידי אחד המנויים בסעיף 261(ד) לחוק, לא יידרש אישור תחילת עבודה אלא הודעה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בלבד.
22. להורות לשר להגנת הסביבה לתקן, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בתוך 60 ימים מיום החלטה זו את התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג- 1992, כך שיאפשרו ביצוען של עבודות לצורך הקמתה של תשתית לאומית תחבורתית ובכלל זה מערכות להסעת המונים באופן רציף, למעט מגבלות הנדרשות לצורך מניעת רעש בלתי סביר והנדרשות מטעמי בטיחות וביטחון.
23. לתקן את סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961 כך שיקבע בו שחוק עזר שהותקן על ידי רשות מקומית לפי סעיף זה לא יחול על עבודות להקמתה של תשתית לאומית, ובלבד שהותקנו תקנות למניעת רעש המתייחסות לפרויקט תשתית לאומית. לתקן את סעיף 5 לחוק האמור כך שייקבע בו שתקנות לעניין פרויקט תשתית לאומית תחבורתית יותקנו בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
24. לקבוע בחוק כי הוועדה לתיאום תשתיות הקבועה בסעיפים 55א-55ז לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי), תוסמך לפסוק גם בסכסוכים בין מקים מסילת ברזל כהגדרתו בסעיף 14א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972 או בעל זיכיון להקמת והפעלת פרויקט תשתית לאומית, לבין בעל תשתית. הרכב הוועדה לעניין סכסוכים, כאמור, ייקבע בדומה לקבוע היום בחוק משק הגז הטבעי, בשינויים המתאימים. לעניין סעיף זה: בעל תשתית – כהגדרתו בסעיף 55א לחוק משק הגז הטבעי, וכן בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק כמשמעותו בסעיף 4(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בכפוף להסכמתו להבאת הסכסוך להחלטת הוועדה ולהוראות סעיף 55ב(ד) לחוק משק הגז הטבעי, בשינויים המחויבים.
25. להקים צוות בין-משרדי בראשות הממונה על התקציבים, ובהשתתפות המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המנהל הכללי של משרד התקשורת, המנהל הכללי של המשרד לתשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ונציג משרד המשפטים, אשר יגבש עקרונות לתיאום התכנון בין כל גופי התשתית, לרבות אופן העברת המידע בין הגופים, האישורים הנדרשים, ההיערכות לביצוע העבודות ומינוי אנשי קשר ייעודיים לפרויקט, והכל בכפוף להוראות חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
החלטת הממשלה קובעת כי יש להשקיע השקעה משמעותית בפיתוח מערכות הסעת המונים במטרופולינים, במקביל לשיפור יכולת ביצוע הפרויקטים וצמצום משך זמן הביצוע, ותוך מזעור הפגיעה בשגרת החיים העירונית במהלך העבודות. כך במסגרת החלטה זו יוקמו קווים נוספים ברכבת הקלה בת"א, הסבת קו רכבת קלה בת"א לקו מטרו מהיר, קו רכבת קלה בחיפה, הרחבת הרכבת הקלה בירושלים ועוד כמפורט בהחלטה. במסגרת זו, ההחלטה קובעת להסדיר את פעילות חברות התשתית ולפעול לעידוד פיתוח תשתיות באמצעות יצירת תכנית, בחינת מקורות המימון לפרויקטים והסרת חסמים לביצוע פרויקטי תשתית לאומית.