1. לתקן את חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה) לעניין מתחם לפינוי ובינוי כהגדרתו בסעיף 33א' לחוק, ולעניין מתחם פינוי בינוי לפי סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), מתחם אשר עמד בתנאים הקבועים בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תנאים להמלצה על הכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי) תשס"ד – 2004, לעניין קבלת החלטה מקדמית, תשכ"ג- 1963 (להלן יחד – "מתחם לפינוי ובינוי"), ולקבוע כי:
א. בתוכנית החלה על מתחם לפינוי ובינוי יהא מוסד התכנון המוסמך רשאי לקבוע הוראות המאפשרות הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שאיננו נכלל במתחם, אך נכלל בתוכנית, ככל שהדבר נדרש למימושה של התוכנית.
ב. לתקן את חוק התכנון והבניה ולקבוע כי הכרזה על מתחם פינוי בינוי בצו לפי סעיף 33א(א) לחוק התכנון והבניה, תהיה בסמכות ועדת השרים לענייני דיור במקום הממשלה, ובהתאם לכללים הקבועים בסעיף האמור לעניין זה. הארכת הכרזה לפי סעיף 33א(ב) לחוק האמור תהיה בסמכות שר הבינוי והשיכון במקום הממשלה, ובהתאם לכללים הקבועים בסעיף האמור לעניין זה. בנוסף, יוסמך שר הבינוי והשיכון להאריך את ההכרזה, מעבר להארכה האפשרית כיום, לתקופה של עד 6 שנים נוספות, ובלבד שניתן היתר בנייה לפרויקט.
2. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2014 מיום 15.7.2010, להטיל על משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לבחון בתוך 30 יום תיקון לחוק פינוי בינוי (פיצויים), התשס"ו-2006, במסגרתו ייקבע כי אם הסכים רוב של בעלי הדירות בבית משותף, אשר בבעלותם ארבע חמישיות מהדירות בבית המשותף, וארבע חמישיות מהרכוש המשותף צמודות לדירותיהם, לכרות עסקת פינוי ובינוי – יחשב סירוב בלתי סביר של בעל דירה באותו מקבץ להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה, או המתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים – כעילה לכפיית ההסכם על בעל דירה כאמור, בתנאים שיקבע בית המשפט, ולפינויו מהנכס על מנת לאפשר את ביצוע העסקה. כל זאת, ובלבד שהבניין נבנה קודם שנת 1980 (שנת כניסת תקן הבנייה לרעידות אדמה לתוקף). בהתאם לסיכום בין המשרדים כאמור, יובא תיקון החקיקה הנדרש במסגרת טיוטת החוק ליישום כלל ההחלטות הכלולות בתכנית הדיור הממשלתית.
