מעבר לכלכלה דלת פחמן

1.    בהמשך להחלטת הממשלה מס' 542 מיום 20.9.2015 בעניין הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק (להלן – החלטת ממשלה 542) ועל-מנת לעמוד במחויבותה של ישראל לפי החלטת הממשלה מס' 2041 בעניין אשרור הסכם פריז בדבר התמודדות בין-לאומית עם שינויי האקלים מיום 14.11.2016, להגיש למזכירות אמנת האקלים יעד לאומי מעודכן להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, וכן לפעול למעבר ישראל לכלכלה דלת פחמן עד לשנת 2050 – 
א.    מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050 בהתאם להסכם פריז ומחויבותה הבין-לאומית ולמען מניעת חציית רף ההתחממות הגלובלית של מעלה וחצי צלזיוס. מכאן, שהממשלה תבחן מעת לעת את יעדי ההפחתה שהציבה לעצמה בהחלטה זו.
ב.    לעדכן את היעד הלאומי להפחתת פליטת גזי חממה לשנת 2030 שנקבע בהחלטת ממשלה 542, כך שהכמות השנתית של פליטות גזי חממה בשנת 2030 תפחת ב-27% לכל הפחות מהכמות השנתית שנמדדה בשנת 2015, אשר עמדה על 79 מיליון טונה. בהתאם לאמור, תעמוד הכמות השנתית של פליטות גזי חממה בשנת 2030 על כ-58 מיליון טונה. 
ג.    לקבוע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2050, והוא – שהכמות השנתית של פליטות גזי חממה בשנת 2050 תפחת ב-85% לכל הפחות מהכמות השנתית שנמדדה בשנת 2015. בהתאם לאמור, תעמוד הכמות השנתית של פליטות גזי חממה בשנת 2050 על כ-12 מיליון טונה.

2.    לשם השגת היעדים הלאומיים בסעיף 1 כאמור, לקבוע יעדים מגזריים להפחתת פליטות גזי חממה ולייעול צריכת האנרגיה במשק כמפורט להלן: 
א.    החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר יירכשו, יהיו רכבים נקיים, כהגדרתם בסעיף 77א לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. 
ב.    הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טונה. 
ג.    הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טונה. 
ד.    הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של כ-30%  ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טונה, בהתחשב ביעדי אנרגיות מתחדשות שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 465.
ה.    בלימת הגידול בפליטות גזי חממה שמקורן בתחבורה עד לשנת 2030, כך שסך הגידול בפליטות יעמוד על 3.3% בלבד ביחס לכמות הפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 17.6 מיליון טונה. 
ו.    הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טונה, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טונה, הנרשם בשנת 2020, בהתאם לעקרונות המפורטים בחקיקה האירופית ובשים לב למאפיינים הייחודיים של ישראל. יעד זה ייבחן בשנת 2025 ויעודכן ככל שיהיה צורך, בשים לב להתפתחות הטכנולוגית, היקף חדירת הרכב החשמלי בישראל ובעולם, בתשתיות החשמל ופריסת עמדות הטעינה בישראל.
ז.    שינוי היעד שנקבע בסעיף 1(ב)(1) להחלטת הממשלה 542, כך שבמקומו ייקַבע יעד שלפיו עד לשנת 2030 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מלש"ח על 122 מגוואט שעה.
ח.    הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טונה.
ט.    להטיל על משרד הפנים ומינהל התכנון, בשיתוף משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לפעול לקביעת יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה  למבנים בתוך שנה מיום קבלת החלטה זו. 
י.    הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת העירונית עד לשנת 2050 בהיקף של 92% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טונה.
יא.    הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור חשמל עד לשנת 2050 בהיקף של 85% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.4 מיליון טונה.
על מנת לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה ממשק החשמל, להטיל על שרת האנרגיה, בהתאם לסמכותה לפי כל דין, לפעול לבחינת תמהיל ייצור אנרגיה ובכלל זה לפעול לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050,  תוך הבטחת משק אנרגיה אמין, בר השגה ובר קיימא בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו, ולהקים צוות בין-משרדי בראשות משרד האנרגיה ובהשתתפות המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות החשמל ומשרד האוצר לבחינת התנאים והמשמעויות הנגזרות מיעדי האנרגיה המתחדשת האמורים, וזאת ובשים לב לעבודות שנעשו, לרבות במשרד האנרגיה.
יב.    הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2050 בהיקף של 56% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טונה.
יג.    הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחבורה עד לשנת 2050 בהיקף של 96% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 17.6 מיליון טונה.

3.    להטיל על הוועדה הבין-משרדית להיערכות ומוכנות לשינוי אקלים והפחתת פליטות גזי חממה בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אשר הוקמה מתוקף החלטת הממשלה מס'  474 מיום 18.9.2017 (להלן – "הוועדה הבין-משרדית"), לרכז תוכנית לאומית ליישום היעדים בסעיפים 1 ו-2  לעיל. התוכנית הלאומית תורכב מתוכניות יישום בכל סקטור אשר יוכנו בהובלת המשרד האחראי על הסקטור הרלוונטי. לעניין יישומה של החלטה זו ייווספו לוועדה הבין-משרדית מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"לית מנהל התכנון. השרות יגישו את התכנית כאמור לאישור הממשלה בתוך 6 חודשים.

4.    להטיל על הוועדה הבין-משרדית לגבש עד יום 1.7.2022 מתודולוגיה לבחינה של ההשפעות האפשריות על עמידה ביעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה הקבועים בהצעת החלטה זו, אשר נובעת ממדיניות  הממשלה והחלטותיה. 

5.    לקבוע כי שרי הממשלה של המשרדים להגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה והבטיחות בדרכים, הכלכלה והתעשייה והפנים לדווח לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ-31 במרס, על הפעולות שננקטו על-ידי משרדיהם בהתאם לתוכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח. 

6.    להטיל על השרה להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שרת הכלכלה והתעשייה, לגבש מנגנון וולונטרי לדיווח ולפרסום מידע בנושא השפעה על האקלים ופליטות גזי חממה של מוצרים ושירותים המיוצרים בישראל ומיובאים אליה.