מה הוחלט?
בהמשך להחלטת ממשלה מס' 465 מיום 25 באוקטובר 2020 שעניינה "קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל ותיקון החלטות ממשלה" (להלן – החלטה 465) ומס' 171 מיום 25 ביולי 2021 שעניינה "מעבר לכלכלה דלת פחמן" ובהתאם למחויבויות הבין-לאומיות של ישראל להפחית פליטות, ובמטרה לייעל את השימוש בקרקע שהינה משאב מוגבל ולהגביר את השימוש באנרגיה נקיה, במטרה לעודד מעבר לצריכת תחליפי דלקים, ובמטרה להגדיל את היקף ההשקעות הפרטיות בשל משבר הקורונה –
יצירת עתודות קרקע וייעול שימוש בקרקע המשמשת לייצור חשמל:
1 . לשם מימוש מדיניות הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת ובהתאם ליעדים הקבועים בה –
א. להקים צוות אשר יגבש בתוך 60 יום המלצות לצעדים הנדרשים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים בקרקע בייעוד חקלאי תוך הבטחת המשך עיבוד חקלאי אפקטיבי של הקרקע, והבטחת העמידה ביעדים הממשלתיים בתחום האנרגיה המתחדשת.
ב. הרכב הצוות יהיה כדלהלן:
1) ישמשו כיו"ר: הממונה על התקציבים או מי מטעמו יחד עם מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי מטעמו;
2) נציג מינהל התכנון;
3) נציג משרד האנרגיה;
4) נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ג. המלצות הצוות יגובשו, במידת הצורך, תוך התייעצות עם גופים רלוונטיים נוספים ובכלל זה גם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. במסגרת גיבוש הצעת ההחלטה יבחן הצוות, בין היתר, את ההיבטים הבאים:
1) הקצאת זכויות להקמת מיזם אגרו-וולטאי שיתחשב בין השאר בעקרונות של צדק חלוקתי.
2) הבטחת עיבוד חקלאי אפקטיבי של הקרקע החקלאית המשמשת למיזם אגרו-וולטאי.
3) הקצאה בהליך פומבי של קרקעות חקלאיות שאינן בשטח משבצת במקביל להקצאה בפטור לטובת מיזם אגרו-וולטאי.
4) כלים לקידום הקמת מיזמים כאמור בקרקע חקלאית פרטית ובקרקעות במגזר הבדואי.
ד. הצוות יבחן מדי שנה את יישום המלצותיו וכן את המסקנות ממיזמי החלוץ המקודמים, בהמשך לעבודת הצוות שהוקם בסעיף 4 להחלטת הממשלה מס' 465, על ידי משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בהתאם לכך יבחן הצוות שינויים נדרשים בהמלצותיו.
2 . להטיל על שר הבינוי והשיכון, בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל
א. להביא בתוך 30 ימים ממועד גיבוש מסקנות הצוות, הצעת החלטה למועצת מקרקעי ישראל על בסיס מסקנות הצוות הרלוונטיות למקרקעי ישראל.
ב. להביא הצעת החלטה למועצת מקרקעי ישראל להאריך את תוקף הוראת השעה הקבועה בסעיף 7.3.11 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, העוסקת בהקצאת קרקע למיזם משותף בתחום משבצת חקלאית, כך שתחול על תוכניות שיופקדו עד ליום 30 ביוני 2023, וכן לבחון לבצע בהחלטה תיקונים אשר יאפשרו הקצאת קרקע באופן יעיל יותר.
ג. להביא הצעת החלטה בפני מועצת מקרקעי ישראל לקביעת מחיר אחיד במיזמי אנרגיה נוספים בהם תעריף החשמל נקבע בהליך תחרותי, בתיאום עם אגף תקציבים באוצר, בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת החלטה זו.
3 . להטיל על יושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה:
א. לקיים דיון נוסף במועצה לבחינת החלטת המועצה הארצית מיום 10 בנובמבר 2020 שקבעה כי ניתן יהיה לאשר תכניות מפורטות למתקנים קרקעיים לייצור אנרגיה פוטו-וולטאית בהיקף של עד 20,000 דונם עד לשנת 2030, שתבחן את הצורך בהגדלת המכסה, וזאת בין היתר על מנת שתיבחן התאמת החלטות המועצה למלאי התכנוני הצפוי בשנים הקרובות ולצרכים הקיימים, בשים לב ליעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לפי החלטה 465. הדיון הנוסף יתקיים במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022.
ב. בהמשך ובכפוף לאמור בסעיף 9 להחלטה זו, לקדם באמצעות ועדת עורכים אשר חבריה הם נציגי המשרדים המצוינים בסעיף 9(ב), תוכנית מתאר ארצית שניתן להוציא מכוחה היתר לפעולות המנויות להלן ולהביאה לדיון במועצה הארצית בתוך שנה:
1) הקמת מיזם אגרו-וולטאי בקרקעות שייעודן חקלאי. התמ"א תכלול קריטריונים מפורטים לתנאים מחייבים לשימור הקרקע החקלאית, קריטריונים להוכחת המשך השימוש לפי ייעוד חקלאי וכן שיקולים סביבתיים. התמ"א תכלול מנגנון לאישור, בהחלטת המועצה הארצית, של שינויים בתמ"א בהתאם למסקנות שיעלו ממיזמי החלוץ. התמ"א תגדיר גם את ההנחיות התכנוניות לקידום תכניות מפורטות במקרים בהם התמ"א תקבע שנדרשת תכנית מפורטת לצורך הוצאת היתר. למען הסר ספק, אין באמור כדי להביא לעיכוב בתמ"א המקודמת לצורך מיזמי החלוץ.
2) הקמת מתקן אגירה בייעודים שייקבעו, וכן הנחיות תכנוניות לקידום תכניות מפורטות במקרים בהם התמ"א תקבע שנדרשת תכנית מפורטת לצורך הוצאת היתר. בכפוף לאמור בסעיף 9(א), בנוסף תקבע התמ"א גודל מינימאלי להגשת מתקן אגירה לות"ל.
4 . לתקן את סעיף 145(ח)(2) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כך שלתשתיות המפורטות בסעיף יתווסף מתקן אגירה ומתקן אגרו-וולטאי. זאת, על מנת שניתן, יהיה לקדם תכנית מתאר ארצית שניתן יהיה להוציא מכוחה היתרי בנייה למתקני אגירה ולמתקנים אגרו-וולטאים, כמפורט בסעיף 3(ב) לעיל.
5 . להטיל על שרת האנרגיה לבחון אפשרות להגשת בקשות לפי סעיף 266ה לחוק התכנון והבנייה למתקנים מסוימים, במקרים בהם יימצא כי קיים צורך לאומי משמעותי הנובע מהיעדר יכולת לקלוט אנרגיה מתחדשת באמצעות הרשת הקיימת באזור מסוים, באופן אשר מונע הקמת מתקנים לייצור אנרגיה אף לשימוש עצמי. הבקשות יתייחסו להקמה זמנית של מתקני אגירה ויוגשו לשרת הפנים, שתבחן אותם בהתאם להמלצות המועצה הארצית ושיקול דעתה כמתחייב לפי החוק האמור.
6 . על מנת לאפשר שימוש בשטחי אש שאינם פעילים ובשדות מוקשים שאינם נדרשים לצורכי הצבא, לצרכים שונים ובכלל זה, בהמשך לסעיף 8 להחלטה 465, לצורך הקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת ורשת חשמל –
א. לקיים תיאום בין-משרדי, בהשתתפות נציגי משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים בדבר הדרכים האפשרויות לשיפור והאצת הליכי פינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, ובכלל זה בחינת האפשרות לתקן את החוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א-2011 (להלן – חוק לפינוי שדות מוקשים ונפלים), ואת החוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט – 2019 (להלן – הוראת השעה). המשרדים יגבשו המלצותיהם ויביאו אותן לממשלה לא יאוחר מראשית חודש נובמבר 2021, כך שניתן יהיה לתקן את החוק לפינוי שדות מוקשים ונפלים ואת הוראת השעה לפני פקיעת הוראת השעה הצפויה בסוף שנת 2021.
ב. להטיל על שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות לפי סעיף 9ב(ב) לחוק לפינוי שדות מוקשים ונפלים לעניין דמי פינוי ובכלל זה דמי פיקוח על פינוי נפלים, כללי חישובם ואופן גבייתם בידי הרשות לפינוי מוקשים ונפלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום תיקון החקיקה הנזכר בסעיף 6(א).
7 . להטיל על שרת הפנים לתקן את תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש"ף-2019, כך שבית ספר או גן ילדים, ששטח הבנייה שלו עולה על 1,000 מטרים רבועים, יחויב בהקמה של מתקן פוטו וולטאי שהספקו לפחות 15 קילוואט, ככל שהשטח אינו משמש או מיועד לשימוש כשטחי חצרות על פי הפרוגרמה של משרד החינוך וכי ניתן לחבר את המתקן לרשת על פי אמות המידה של רשות החשמל במועד קבלת היתר הבנייה לבית הספר או לגן הילדים. מועד התחילה של תיקון זה יהא שנת 2023.
8 . להטיל על צוות הכולל את נציגי משרד האנרגיה, אגף התקציבים, משרד הבינוי והשיכון והמשרד להגנת הסביבה לבחון אמצעים נוספים אשר יאפשרו מקסום הפוטנציאל להקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה בבנייה חדשה. הצוות יגיש את מסקנותיו לשרים העומדים בראשות המשרדים החברים בצוות בתוך שישה חודשים.
9 . להטיל על:
א. המשרד להגנת הסביבה ועל משרד האנרגיה להביא בפני המועצה הארצית מסמך מדיניות לעניין אגירת אנרגיה בתוך חצי שנה.
ב. צוות ייעודי, שבראשו יעמוד נציג משרד האנרגיה במועצה הארצית וחברים בו נציגי מנהל התכנון, משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם גורמים רלוונטיים נוספים, להביא בפני המועצה הארצית מסמך מדיניות לסוגיית האגרו-וולטאי בתוך חצי שנה.
הפחתת נטל בירוקרטי הכרוך בהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ומתקני רשת חשמל
10 . לתקן את חוק התכנון והבנייה, כך שהגדרה "תשתיות לאומיות", שבסעיף 1 לחוק התכנון והבניה תכלול גם מתקני אגירה, מתקני מיתוג לחשמל ומתקני השנאה לחשמל ובלבד שמספר התכניות למתקני השנאה אשר יוגשו לוועדה לתשתיות לאומיות לא יעלה על עשר תכניות למתקני השנאה בשנה שהבקשה לקידומם תוגש על ידי בעל רשיון לניהול מערכת.
11 . לתקן את חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, כך שעד תום שנת 2025 יהא פטור מהיטל השבחה בגין השבחה שנגרמה מהקמת מתקן פוטו וולטאי אשר מתקיים לגביו אחד מאלה:
א. הוא מותקן בתחום מחלף או על הצדדים החיצוניים של מחלף;
ב. הוא מותקן על מיגון אקוסטי או קירות תמך שייעודם דרך;
ג. הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המשמשת לחניה או לקירוי מגרש חניה פתוח.
12 . להטיל על השרה להגנת הסביבה, מכוח סמכותה לפי סעיף 24 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו – 2006, ובכפוף לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לתקן את התוספת לחוק האמור כך שאדם המקים את המתקנים הבאים יהיה פטור מהיתר הקמה והיתר הפעלה לפי החוק האמור:
א. מתקן פוטו וולטאי – שהספקו המותקן הוא עד 1 מגוואט;
ב. מתקן אגירה – המיועד לשימוש ביתי;
ג. עמדת טעינה לרכב חשמלי.
13 . להטיל על שרת הפנים, מכוח סמכותה לפי חוק התכנון והבנייה, בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה זו-
א. להתקין תקנות שיכללו את העקרונות הבאים:
1) התקנת מתקן פוטו וולטאי על גבי נכס שהוקם כדין שהוא מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים, או על דפנותיהם, באופן שאינו פוגע בתפקוד ובייעוד המקוריים של הנכס, וכן הקמת מבנה טכני אשר שטחו אינו עולה על 45 מ"ר וגובהו אינו עולה על 5 מטרים הנדרש לצורך הזרמת החשמל המיוצר במיתקן הפוטו וולטאי לרשת החשמל, יהיו פטורות מהיתר בנייה וכך שלא יראו את המבנה הטכני כשטח מקורה לענין זכויות בנייה. במסגרת התקנות ייקבעו סוגי המאגרים ובריכות הדגים שבהם יחול הפטור והיקפו.
2) התקנת מתקן אגירה לרבות פתיחת פתח במעטפת בניין תהא פטורה מהיתר בנייה. היקף הפטור וממדי המתקן ייקבעו בתקנות.
ב. לבחון התקנת תקנות לפיהן-
1) התקנת מתקן פוטו וולטאי אשר משמש לקירוי קומת גג במבנה המשמשת לחניה או לקירוי מגרש חניה פתוח תיעשה בהליך רישוי מקל או בפטור מהיתר, בכפוף לתנאים שתקבע השרה.
2) גדר אשר משולב בה מתקן פוטו וולטאי תהא פטורה מהיתר בנייה ובלבד שהגדר עומדת בתנאים לפטור מהיתר שבתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014 (להלן – תקנות פטור מהיתר בנייה).
3) תקנה 24(3) לתקנות פטור מהיתר בנייה תתוקן באופן שיאפשר להקים מתקן פוטו וולטאי בגג שטוח אף אם המתקן בולט מגובה מעקה הגג, ובלבד שהמתקן אינו גבוה מרצפת הגג ביותר משלושה מטרים.
4) כל מבנה חדש שיוקם, אשר שטח הגג שלו עולה על 250 מטרים רבוע, יכלול הכנה להתקנת מתקן פוטו וולטאי כך שהקמת המתקן תצריך התאמות מינימליות במבנה, ובכלל זה ייכללו הרכיבים הבאים:
א) מערכות טכניות שעל גג המבנה ירוכזו כך שייוותר שטח פנוי רצוף ככל הניתן.
ב) לצורך בחינת הקונסטרוקציה, העומס של הגג יכלול את העומס שנדרש למתקן פוטו וולטאי.
ג) התכנון יכלול הכנה למקום למפסק, כבילה וצורכי החשמל של המתקן הפוטו וולטאי.
ד) התכנון יכלול חיבור נקודות מים על הגג. יובהר כי אין בהתקנת התקנות האמורות כדי לגרוע מן הצורך באישורים הנדרשים בהיבטים הקניינים, לרבות אישורים מטעם רמ"י, לשם הקמת כל מיזם או מבנה כאמור בסעיפים 14(א) ו-(ב) להחלטה זו.
14 . להטיל על שר האוצר ועל שרת הפנים –
א. לבחון עד לתום שנת 2023 מעבר להיטל השבחה בגין התקנת מתקן פוטו וולטאי אשר יחושב לפי טבלאות ערכים אשר יהיו בתוקף החל משנת 2026, וזאת לאחר שהתייעצו עם השמאי הממשלתי.
ב. מכוח סמכותם לפי סעיף 46(ג) חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב), ליתן היתר כללי לרשויות מקומיות או לתאגידים שנשלטים בידי רשויות מקומיות, לקבלת אשראי לצורך הקמת מיתקנים פוטו וולטאיים או מתקני אגירה בנכסי הרשות המקומית או בנכסי התאגיד הנשלט בידי רשות מקומית (להלן – מיזם). ההיתר יכלול קריטריונים כגון שהשעבוד להבטחת ההלוואה, ככל שישנו, מוטל על המיתקן הפוטו וולטאי ולא על כלל נכסי הרשות, או כי ההכנסה מהמיזם עולה על עלות המימון בכל שנה.
15 . להטיל על מנכ"ל משרד הפנים, בהסכמה עם הממונה על תקציבים במשרד האוצר, לקבוע נוהל מסלול ירוק בו תינתן המלצתם לשר הפנים ולשר האוצר, בהתאמה, האם ליתן לרשות מקומית או לתאגיד הנשלט בידי רשות מקומית היתר מכוח סעיף 45א לחוק יסודות התקציב להתקשרות ארוכת טווח לביצוע מיזם (להלן – הנוהל) תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה. למען הסר ספק, אין באמור כדי לגרוע מיכולת שרת הפנים או שר האוצר להחליט שלא לתת את ההיתר, אף אם התקיימו הקריטריונים שבנוהל.
16 . לתקן את החלטה 465 באופן הבא. התיקון ייכנס לתוקף ביום בו יתוקן חוק התכנון והבנייה לעניין מיתקן אגירה כאמור בסעיף 8 להחלטה זו:
א. בסעיף 10(ג) המתקן את סעיף 8(ג) להחלטת הממשלה מס' 2592 מיום 2 באפריל 2017 שעניינה "עידוד מאגרים קטנים ובינוניים והכרזה על שעת חירום במשק הגז הטבעי" (להלן – החלטה 2592), כך שבסוף סעיף 8(ג) בנוסחו המתוקן יבוא "או מיתקן אגירה".
ב. בסעיף 10(ד) במקום "יבוטלו סעיפים קטנים ב' ו-ג'" יבוא "יבוטל סעיף קטן ב' ועל אף האמור בסעיף קטן ג'".
ג. בסעיף 10(ו) בסופו יבוא: "ובכותרת נספח 1 אחרי "תכנית לייצור חשמל" יבוא "או לאגירה".
ד. אחרי סעיף 10(ז) יבוא: "(ח). בסעיף 8 רישה להחלטת הממשלה, אחרי "הכנת תכנית תשתית לאומית לייצור חשמל" יבוא "או למיתקן אגירה"".
17 . לרשום את הודעת שר האוצר על כוונתו לפטור ממכס מצברי ליתיום כפי שיקבע בצו.
צמצום חסמי כניסה לרכב חשמלי:
18 . בהמשך לתזכיר שהוכן על ידי משרד המשפטים, להטיל על שר המשפטים לתקן בתיאום עם שר האוצר את חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, עד סוף שנת 2021 כך שניתן יהיה להקים עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים, ובכלל זה העברת התשתית הנדרשת לעמדות הטעינה ברכוש המשותף, ללא צורך בקבלת הסכמת כל הדיירים בבית המשותף וזאת באמצעות אחד מאלה:
א. חיבור עמדת הטעינה לחיבור החשמל הפרטי של בעל עמדת הטעינה, ללא צורך בהסכמת דיירים אחרים.
ב. חיבור עמדת הטעינה לחיבור החשמל המשמש את הרכוש המשותף של הבית המשותף, בהסכמת רוב בעלי הדירות אם מותקן מונה נוסף למונה המשמש את הרכוש המשותף, כך שהתשלום בגין עמדת הטעינה יהיה בנפרד מהתשלום בגין צריכת החשמל של הרכוש המשותף.
ג. חיבור עמדות הטעינה לחיבור חשמל חדש שאינו של הדירה ואינו החיבור הקיים של הבית המשותף.
ד. ייבחן מתווה שיאפשר הקמת עמדות טעינה בהתאם לחלופות שלעיל גם בחניות שהן חלק מהרכוש המשותף.
19 . להטיל על שרת הפנים, מכוח סמכותה לפי חוק התכנון והבנייה, לקבוע בתוך שישה חודשים ממועד החלטה זו, תקנות הכוללות הוראות בדבר חובה להקים בבניין חדש שכולל חניה המיועדת לשימוש המשתמשים בבניין, תשתית חשמל הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי הכוללת לוח חשמל.
20 . להטיל על המשרד להגנת הסביבה להפיץ תזכיר חוק לתיקון סעיף 38(ב)(2) לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, המחייב את העוסקים במכירת רכבים חדשים להציג נתונים אודות צריכת האנרגיה של הרכב, ביחידות מדידה תקניות, לפי סוג של מקור האנרגיה שבאמצעותו מונע הרכב.
21 . להטיל על שרת האנרגיה לקבוע בצו מכוח סמכותה לפי סעיף 2(ב)(1) לחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960, שניתן יהיה להניע ולהפעיל רכב באמצעות מימן.
22 . לרשום את הודעת שר האוצר על כוונתו להאריך, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את תקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב) (הוראת שעה), התשע"ו – 2015, כך שהוראת השעה תוארך עד ליום 31 בדצמבר 2025.
23 . להטיל על צוות בראשות רשות המיסים ובהשתתפות הכלכלן הראשי ואגף תקציבים שבמשרד האוצר, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לבחון סוגיות הנוגעות לתיקוני חקיקה הנוגעים למיסוי הנוגעות למעבר לרכב חשמלי.
24 . להטיל על צוות בהשתתפות משרד האוצר ובכלל זה רשות המיסים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לגבש מתווה לאימוץ מנגנון ליעדי פליטה ממוצעת של גזי חממה מכלי רכב חדשים הנרשמים בישראל המקביל לתקנה 631/2019 של האיחוד האירופי, תוך שימת לב למאפיינים היחודיים של שוק הרכב הישראלי. הצוות יגיש את המלצותיו לשרים העומדים בראש המשרדים החברים בצוות בתוך שישה חודשים.
25 . להטיל על שרת הפנים לתקן את תקנות התכנון והבנייה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע"ו-2016, כך שניתן יהיה להקים בהרשאה עמדת טעינה והמבנה ההנדסי המשמש להשנאה הדרוש לעמדת הטעינה.
26 . להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בשיתוף עם משרד המשפטים ומינהל התכנון, למפות ולבחון, בתוך 3 חודשים, צרכים ומענים משפטיים אפשריים לטעינת אוטובוסים חשמליים והדרוש לכך ובכלל זה ההשנאה הדרושה לכך בשטחים אשר משמשים כחניוני אוטובוסים, בכפוף לכל דין.
27 . לעניין החלטה זו-
"מתקן פוטו וולטאי" – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;
"מתקן אגירה" – מיתקן המבצע את כל אלה: המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית.
בהחלטה זו הממשלה מאשרת להקים צוות אשר יגבש בתוך 60 יום המלצות לצעדים הנדרשים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים (לוחות סולאריים) בקרקע בייעוד חקלאי תוך הבטחת המשך עיבוד חקלאי אפקטיבי של הקרקע, והבטחת העמידה ביעדים הממשלתיים בתחום האנרגיה המתחדשת. במטרה לפעול לחיזוק השימוש ב"אנרגיה ירוקה".