מדיניות ממשלתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית והעצמת החברה הערבית בישראל ותיקון החלטות ממשלה

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1402 מיום 10.4.2016, מס'  468 ו-469 מיום 25.10.2020, מס' 4439 מיום 6.1.2019  ומס' 513 מיום 8.11.2020, נוכח התגברות תופעות הפשיעה בחברה הערבית והחשיבות שהממשלה רואה במתן מענה דחוף להחזרת הביטחון האישי ואמון הציבור במערכות אכיפת החוק, לאור דרישת הציבור הערבי לקחת חלק במאמץ למגר את הפשיעה ואלימות, בהמשך להנחיית ראש הממשלה מיום 28.10.2019 על הקמת צוות מנכ"לים לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית:
א. הממשלה רואה כיעד לאומי את הפחתת האלימות והפשיעה בחברה הערבית והחזרת הביטחון האישי ומאמצת את עקרונות הפעולה שבדו"ח צוות המנכ"לים הבין-משרדי בעניין טיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית שפורסמו ביום 9.11.2020.
(לעיון בהמלצות הצוות בשפה העברית:
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/150320_challenge/he/arab_Violence_Report_2020_Hebrew.pdf)
(לעיון בהמלצות הצוות בשפה הערבית:
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/150320_challenge/he/arab_Violence_Report_2020_Ar.pdf)

ב. בהמשך להמלצות צוות המנכ"לים ולאור השיח שהתקיים עם נציגים מהחברה הערבית, ועד ראשי הרשויות הערביות והוועדה המיוחדת למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית בכנסת, לאמץ את העקרונות הבאים:
1. המשך השותפות עם נציגים מהחברה הערבית, לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות והערים המעורבות, בגיבוש התכנית המפורטת ובתהליך היישום.
2. העצמת החברה הערבית וחיזוק מנגנונים חברתיים-קהילתיים להתמודדות עם תופעות הפשיעה והאלימות, בצד הפעולות הממשלתיות. בתוך כך, רתימת גורמי קהילה, אנשי דת והנהגות מקומיות בחברה הערבית לפעול בתחומי אחריותם להוקעת תופעות אלימות ופשיעה ולמניעתן.
3. שקיפות מלאה מצד משרדי הממשלה בכל הנוגע ליישום המדיניות, מדדי התוצאה והנתונים הרלוונטיים לחברה הערבית, הן בשלב התכנון והן בשלב היישום.
4. תהליך יישום התכנית ילווה בשיתוף ציבור בחברה הערבית.
 
ג. להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי במגזר המיעוטים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, להביא לאישור הממשלה, בתוך 120 ימים, תכנית פעולה חמש-שנתית מפורטת ליישום ההמלצות והעקרונות המפורטים בסעיפים א' וב' לעיל, לרבות מקורות תקציביים, היבטי תקינה ויעדים כמותיים שיגלמו הפחתה ניכרת ומשמעותית בפשיעה ובאלימות. זאת תוך המשך השותפות עם נציגים מהחברה הערבית כאמור בסעיף ב(1) לעיל. התכנית תתואם ותסונכרן עם התוכניות הרב-שנתיות ההמשכיות לפיתוח             כלכלי-חברתי בחברה הערבית שעליהן הוחלט בהחלטות ממשלה מספר 468 ו-469 מיום 25.10.2020, כך שכלל הפעולות שעניינן פיתוח כלכלי-חברתי ירוכזו ע"י הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי במגזר המיעוטים.
ד. בהמשך להמלצות צוות המנכ"לים בנוגע לצורך בפעולות משלימות לתכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות ולאור הצורך בפעולות מיידיות:
1. לקדם טיפול במצאי אמצעי הלחימה הלא חוקיים וחלקי נשק בחברה הערבית באמצעות:
1) המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל יקדמו שני מבצעי איסוף של אמצעי לחימה בלתי חוקיים וחלקי נשק במהלך שנת 2021, זאת בכפוף לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר מתן חסינות מפני העמדה לדין בגין החזקת הנשק, לאדם המוסר אמצעי לחימה כאמור. 
2)  משטרת ישראל תקדם פעילות מבצעית מאומצת בנושא תפיסת אמל"ח, כלי נשק בלתי חוקיים וחלקי נשק באופן שיביא לעלייה של 10% בהיקף כלי הנשק ואמל"ח הנתפסים בשנת 2021. 
2. להקים צוות בראשות ראש המטה לביטחון לאומי ובהשתתפות נציגים בכירים ממשטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים (ייעוץ וחקיקה – פלילי, פרקליטות המדינה – פלילי), רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון, משרד האוצר, רשות המיסים, חברת דואר ישראל ומשרד ראש הממשלה, להתמודדות עם סוגיית זליגת הנשק מצה"ל, ייצור אמצעי לחימה באופן בלתי חוקי והברחות של אמצעי לחימה בלתי-חוקיים לשטח מדינת ישראל, בדגש על החברה הערבית. הצוות ימליץ על דרכי פעולה מערכתיות-לאומיות לצמצום משמעותי של התופעה, תוך התייחסות לנושאים הבאים:
1) העמקת שיתופי הפעולה המודיעיניים והמבצעיים בין כלל הגופים הרלוונטיים להתמודדות עם סוגיית הייצור וההברחות של אמצעי לחימה לחברה הערבית לרבות בחינת הקמת מוקד קבוע לחילופי מידע.
2) ההברחות של אמצעי לחימה דרך הפרצות והמעברים היבשתיים במרחב "קו התפר".
3) הברחות של אמצעי לחימה דרך הגבולות ומעברי הגבול הבין-לאומיים של מדינת ישראל.
הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה בתוך 180 יום.
3. הממשלה רושמת לפניה כי שרי המשפטים ושוויון חברתי ונגיד בנק ישראל הקימו צוות שיפעל לגיבוש תכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית במשק הישראלי. בין היתר, הצוות ימפה את הפערים בהכלה הפיננסית בישראל לרבות תחום האשראי בכללותו, ובין היתר האשראי לדיור, בהסתמך על הספרות המקצועית ועל פרקטיקות נהוגות בעולם, ויגבש המלצות לצעדי מדיניות אופרטיביים. נוכח האתגרים הייחודים של החברה הערבית בתחום זה, יינתן דגש מיוחד בעבודת הצוות למיפוי החסמים והאתגרים הייחודיים לחברה הערבית ולהצעת חלופות להסרת אותם חסמים, והכול בשים לב ללוחות הזמנים שייקבעו לאישור התוכנית ההמשכית         הרב-שנתית לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית. בצוותים ייקחו חלק הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה וברשויות הציבוריות.
4. לרשום את הודעת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כי לאור תכנית הפעולה שגובשה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, יוטמעו תכניות ביישובים  בחברה הערבית. היישובים יוכלו לשים דגשים מיוחדים הנדרשים לחברה הערבית. הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים וגורמים רלוונטיים בחברה הערבית יהיו שותפים לחידוד הדגשים הנדרשים. המשרד פעל וימשיך לפעול בהתאם לסעיף א(2) בהחלטה מס' 4439 שקבע כי לפחות שליש מהמענים שהוקצו במסגרת החלטה 4439 יוקצו לחברה הערבית ובהתאם להחלטת הממשלה מס' 513 מיום 8.11.2020.

5. לתקן את נספח ב' בהחלטת ממשלה מס' 326 מיום 16 באוגוסט 2020 כך שבמקום:

יבוא:

ואחרי הטבלה, במקום:
*הכללת ענפים במערכת הבריאות ובמערכת הביטחון שהוחרגו מחוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017 (300 מלש"ח בבריאות ו-100 מלש"ח במערכת הביטחון).
יבוא:
*הכללת ענפים במערכת הבריאות ובמערכת הביטחון שהוחרגו מחוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017 (300 מלש"ח בבריאות ו-50 מלש"ח במערכת הביטחון).

** פירוט:

הסטות בין הפרויקטים יאושרו על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר

6. בהתאם, העלות התקציבית בסעיף 5 להחלטה תוקצה מהמסגרת שהוגדרה בסעיף 3ב(א)(1)(ה)(1)(ט) לחוק יסוד: משק המדינה.
7. להטיל על משרד ראש הממשלה לבצע קמפיין הסברה נגד אלימות בחברה הערבית בהיקף של 1 מלש"ח מתוך תקציב משרד ראש הממשלה.
8. להנחות את המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל לפעול, בשלב ראשון, להקמת אגף לסיכול פשיעה וצוותי אכיפה כלכלית במחוזות, זאת על מנת לתת מענה מידי וראשוני למאבק בפשיעה בחברה הערבית. לצורך כך תקצה משטרת ישראל 50 תקני שוטרים ממקורותיה. בנוסף יוקצו למשטרת ישראל 24 תקני כוח אדם תוספתיים ו-50 מלש״ח חד פעמיים לשנת 2021 מהמקורות האמורים מטה. המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל יעדכנו באופן עתי את הגורמים המנויים בסעיף ג' אודות יישום שלב זה. בנוסף, להנחות את המשרד לביטחון הפנים והמשטרה לבצע עבודת מטה לשם בחינת העלאת מספר מתנדבי המשטרה, בתחנות וביחידות ייעודיות, כחלק מהסיוע למאבק בפשיעה בחברה הערבית. 
9. משרד המשפטים יסייע בעבודת צוותי האכיפה במסגרת המענה המידי המוצע. בנוסף, משרד המשפטים יתכלל את התיאום הרחב בין גורמי האכיפה וגורמים נוספים כדי להתוות תכנית עבודה משותפת, בהתאם להמלצות צוות המנכ"לים. לצורך כך, יוקצו 6 תקני כוח אדם תוספתיים למשרד המשפטים ומשרד המשפטים יקצה 2 תקנים ממקורותיו לטובת הנושא. המענה האמור בסעיפים 8 ו-9 יהווה חלק מהתכנית הכוללת לתקיפה וסיכול פשיעה בחברה הערבית הנמצאת בשלבי גיבוש ותידון ותתואם בין המשרדים במסגרת תוכנית הפעולה החמש שנתית כאמור בסעיף ג' לעיל.
10. הממשלה רושמת לפניה את החלטת היועץ המשפטי לממשלה, בהמשך להמלצות צוות המנכ"לים, לקבוע מנגנון לתיאום קבוע בין גורמי האכיפה וכלל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים המתמקד באתגרים במניעת פשיעה בחברה הערבית. במסגרת זו יוקם צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי). בהתאם להמלצות צוות המנכ"לים, מטרת צוות התיאום לייצר סנכרון, שיתוף מידע והתאמה בין תפיסות העבודה של הגופים השונים ולקדם פעולה משולבת של מערך האכיפה יחד עם גורמים רלוונטיים נוספים לטובת קידום יעדים משותפים, תוך מיצוי אפשרויות שיתופי הפעולה עם משרדי ממשלה נוספים. היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה יקיימו מפגשים עיתיים למעקב אחר היעדים שיגובשו.
11.  נוכח השיעור הגבוה של קטינים מהחברה הערבית אשר מורשעים ומעורבים בפשיעה הכללית במדינת ישראל, וזאת ביחס לכלל אוכלוסיית הקטינים עוברי העבירה ובשל המאפיינים הייחודים של עבריינות נוער, להקים צוות ייעודי שיבחן את נתוני ומאפייני מעורבות הנוער בפשיעה בחברה הערבית ואת הצרכים הייחודיים של בני נוער בחברה זו ויגיש המלצות בנושא, לרבות בחינת הצורך בבניית תכנית בין משרדית לצמצום התופעה, מניעתה וגיבוש מענים לקטינים בני החברה הערבית, על מנת לסייע במניעת עבריינות. הצוות יפעל בראשות יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער שבייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בתיאום עם צוות התיאום האמור בסעיף 10 לעיל. בצוות יהיו שותפים נציגים מפרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, ייעוץ וחקיקה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, המשרד לקידום ולחיזוק קהילתי והמשרד לשוויון חברתי, והמלצותיו יתואמו גם מול אגף התקציבים במשרד האוצר. הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה בתוך 120 יום.
12. לאור המספר הגבוה של הצעירים בני החברה הערבית אשר אינם נמצאים במסגרת תעסוקתית, חינוכית, פנאי או אחרת, ולאור ההשלכות של מגפת הקורונה שהעצימה את הפגיעה בצעירים אלה, להטיל על משרד העבודה, הרווחה והשירותים חברתיים והמשרד לשוויון חברתי לפתח תכניות להעצמה ושילוב צעירים ערבים, במסגרתן צעירים יקבלו הכשרות, חיזוק למיומנויות הרכות וכלים מקצועיים לשיפור המסוגלות התעסוקתית והחברתית שלהם ובכלל זה סיוע בהכוונה בתקופת המעבר עם סיום הלימודים בבית הספר לקראת השתלבות בחברה, באקדמיה ובתעסוקה. תוכניות כאמור שישימו דגש על התעסוקה, יפותחו על ידי זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. תוכניות כאמור שישימו דגש על הפיתוח האישי וההיבטים       החברתיים-קהילתיים, יפותחו על ידי הרשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים במשרד לשוויון חברתי. על מנת לוודא שהתוכניות יוצעו לקהלים הרלוונטיים מבלי לייצר כפילות במענים, המשרד לשוויון חברתי, הרשות לשירות לאומי אזרחי וזרוע העבודה יקיימו שיח שוטף וסנכרוני למיצוי מיטבי של התוכניות, רכיבים התנדבותיים בתוכניות ייעשו בתיאום עם הרשות לשירות לאומי-אזרחי. המשרדים, בתיאום עם אגף תקציבים במשרד האוצר, ידווחו לממשלה בתוך 120 יום על יעדי התוכניות השנתיים והרב שנתיים כאמור.
13. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב), לבצע שינויים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה ולהפחית את בסיס תקציבי התפעול של משרדי הממשלה בשנת הכספים 2021 בשיעור של 4% כמפורט בנספח שלהלן. 50 מלש"ח מתוך הפחתה זו ישמשו לצורך מימון הסכום האמור בסעיף 8 לעיל.
א. להטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועל שר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי, מתוקף סמכותם לפי סעיף 24(א) בחוק יסודות התקציב, להפחית, בשנת 2021, בשיעור האמור מהתקציב המינהלי של המוסד לביטוח לאומי.
ב. להטיל על שר האוצר לפנות ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה בבקשה לפעול לצמצום הוצאות פעילותם בתקציב התפעול של שנת הכספים 2021, וזאת בהתייחס לשיעור ההפחתה האמור בסעיף זה, ולהפחית את תקציב הכנסת ותקציב משרד מבקר המדינה בשנת הכספים 2021 בהתאם להחלטות שיתקבלו על ידיהם כאמור.
14. לצורך מימון התקנים האמורים בסעיפים 8 ו-9, לבצע שינויים בסדר העדיפות הממשלתית ולהפחית את שיאי כוח האדם ורכיבי השכר הנלווים להם שהוקצו בהחלטת הממשלה מס'  27 מיום 31 במאי 2020 – 7.5 שיאי כוח אדם ונלוות ממשרד משאבי המים ו-22.5 תקנים מתוך התקנים שהוקצו ללשכות סגני שרים.
15. עד לאישורו בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2021, כל הקצאות התקציבים לפי החלטה זו כפופות להוראות סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ולהוראות סעיף 47ד לחוק יסודות התקציב.

נספח – סכומי ההפחתה לצורך תעדוף הוצאות הממשלה