היערכות לאומית לפיתוח מערכת מטרו במטרופולין גוש דן ותיקון החלטת ממשלה

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1838 מיום 11 באוגוסט 2016 בעניין "תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים" (להלן – החלטה 1838) ולצורך היערכות מיידית להקמת רשת קווי מטרו במטרופולין תל אביב (להלן – פרויקט המטרו), אשר תסייע להאצת צמיחת המשק והגדלת הפריון, תתמוך ביישום תכניות הדיור ותהליכי ההתחדשות העירונית, תשפר את רמת הנגישות התחבורתית, תתרום להעלאת רמת החיים, תפחית את הגודש בגוש דן ותקטין את השפעותיו השליליות:
1. בהתאם להחלטה מס' 1838, להודיע כי פרויקט המטרו מהווה פרויקט תשתית לאומית.
2. פרויקט המטרו יכלול את כלל הרכיבים הכלולים בתכניות תשתית לאומית למטרו גוש דן כפי שיאושרו מעת לעת, וכן את מרכזי התחבורה המשולבים, מבנים המוקמים מעל תחנות המטרו, מרכזי התחבורה המשולבים ומתחמי הדיפו;
בסעיף זה –
"מרכז תחבורה משולב" – מפגש של תחנת קו מטרו עם תחנת מערכת מסילתית אחרת, אחת לפחות, במטרופולין גוש דן.
3. לקבוע בחוק כי מסגרת ההוצאה המותרת לתכנון וביצוע רשת קווי המטרו לא תעלה על 150 מיליארדי ש"ח. 
4. מסגרת ההוצאה המותרת תכלול את כלל ההוצאות הנדרשות לביצוע פרויקט המטרו, לרבות תוספות הנובעות מההפרש עלויות בשיטת מימון הפרויקט ביחס לעלות גיוס מדינה, ההוצאות הבלתי-צפויות בהיקף המקובל בפרויקט מסוג זה, הוצאות הפקעה הנדרשות לצורך ביצוע פרויקט המטרו, פיצויים עקב תביעות הקשורות לפרויקט המטרו וכן שיפוי רשויות בגין תביעות 197, כפי שיוחלט על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות.
5. יתרת מסגרת ההוצאה המותרת תוצמד למדדים הרלוונטיים שיקבעו שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים.
6. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מול חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים (נת"ע) בע"מ (להלן – נת"ע) המהווה, לעניין תקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות חובת המכרזים), זרוע ביצוע של הממשלה לצורך הקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל-אביב, כך שתבצע את הפעולות הדרושות לטובת קידום פרויקט המטרו, ובכלל זה:
א. להגיש כל תכנית הנוגעת לפרויקט המטרו למוסד התכנון הרלוונטי.
ב. להגיש למשרדי האוצר והתחבורה והבטיחות בדרכים תכנית ראשונית לביצוע פרויקט המטרו (להלן – תכנית הביצוע), עד ליום 1 ביולי 2022, בהתאם לעקרונות הבאים:
1. ביצוע כלל הפעולות הנדרשות להקמת הפרויקט לא יעלו על מסגרת ההוצאה המותרת כאמור להלן.
2. חלוקת ביצוע פרויקט המטרו לשלבי ביצוע, שיגובשו בין היתר בהתבסס על בדיקת כדאיות כלכלית ותחבורתית של המקטעים והתחנות במערכת המטרו ובהתבסס על הישימות התפעולית והכל תוך התחשבות ביכולות המשק. השלביות תייצג הפעלה מדורגת של מקטעים ותחנות של מערכת המטרו בשנים 2030 עד 2040.
3. מרכזי התחבורה המשולבים המפורטים בנספח א'  שבסיפה להחלטה ייכללו בתכנית לשלב הראשון, כאמור לעיל. יובהר, כי הקמת מתחמי התחבורה המשולבים אינה כלולה במסגרת ההוצאה המותרות כאמור בסעיף 4 לעיל ותקציבם ייקבע בנפרד.
4. לפרסם מכרזים הדרושים לקידום ההיערכות לפרויקט, ובכלל זה מכרזי ניהול, תכנון, ייעוץ, מיפוי תשתיות וביצוע עבודות מוקדמות, הליכי העתקת תשתיות, בכפוף לאישור משרדי האוצר והתחבורה והבטיחות בדרכים, ובהינתן מקור תקציבי. 
7. לקבוע בחוק את חלוקת המקורות לתקצוב עלויות פרויקט המטרו בהתאם לעקרונות הבאים:
א. 50% ממסגרת ההוצאה המותרת, לכל הפחות, תמומן באמצעות אלו:
1. הכנסה מיועדת מהיטל השבחה כאמור בסעיף 140;
2. הכנסה מפיתוח ושיווק נדל"ן מעל לתחנות, למרכזי התחבורה המשולבים ולמתחמי הדיפו ובסמוך להם  כאמור בסעיף 141;
3. הכנסה מיועדת מפיתוח ושיווק קרקעות בבעלות מדינה בסביבת תחנות המטרו ומתחמי הדיפו;
4. הקצאת סכומים כנגד הכנסות שיתקבלו מאגרות תחבורה ציבורית בניכוי סך של 700 מיליון ש"ח בשנה;
5. הסטת סכומים שנחסכו בעקבות תוספות הפדיון מהתחבורה הציבורית, למעט אלו שיתווספו במסגרת החלטת הממשלה של ייעול מערכת התעריפים ותיקון עיוותים היסטוריים ובתוך כך תוספות הקבועות בצו תעריפים נכון למועד תיקון הצו. לצורך כך לפנות, בהתאם לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, לוועדת המחירים בבקשה כי תבחן קביעת תעריפי נסיעה, בשים לב למחירים המקובלים בעולם ובהתבסס על תחזית הביקוש לנסועה ביחס לקיבולת הקווים. ועדת המחירים תגבש את עמדתה בתוך 180 יום;
6. לקבוע בחוק כי הרשויות המקומיות שבתחום תכנית המטרו ישתתפו בתקצוב פרויקט המטרו כהכנסה מיועדת בהתאם לנוסחה הקבועה בנספח ב' שבסיפה להחלטה.
7. לכידת ערך מעליית שווי הנכסים עקב השפעת אישור ומימוש פרויקט המטרו בהתאם לסעיף 140.
ב. 50% ממסגרת ההוצאה המותרת, לכל היותר, תמומן באמצעות תקצוב נוסף מאוצר המדינה, בין היתר, מתוך תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
8. לקבוע את החלוקה כאמור בסעיף 7 כדלקמן:
א. 25% ממסגרת ההוצאה המותרת, לכל הפחות, תמומן באמצעות סעיפים 7(א)(1)-(3);
ב. 25% ממסגרת ההוצאה המותרת, לכל הפחות, תמומן באמצעות סעיפים 7(א)(4)-(7);
ג. הוועדה המנהלת רשאית לשנות את תמהיל המקורות על פי סעיף זה.
9. צוות של החשב הכללי ואגף התקציבים בשיתוף משרד התחבורה והמועצה הלאומית לכלכלה יבחן בהתאם לכלל מקורות המימון האמורים בסעיפים קטנים (7)(א) ולשלביות הביצוע את אופן מימון תזרים המזומנים של הפרויקט ואופן ייעוד ההכנסות ממקורות המימון לעיל, ותוך התייחסות לפערי עיתוי בתזרים, ודאות התזרים, ערבויות, ביטחונות, החוב הנדרש והאמצעים לגיוסו וכן תכנית להגדלת ההכנסות העצמאיות אשר יהוו מקור נוסף למימון הפרויקט אשר תוגש על ידי החברה המבצעת. ככל שיוחלט כי החברה המבצעת תגייס כסף עבור הפרויקט, ההחלטה תבוצע בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות.
10. להטיל על הממונה על התקציבים, בשיתוף משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לגבש תכנית לתקצוב עלויות פרויקט מטרו, אשר תכלול את פריסת עלויות הפרויקט על פני שנים, בחלוקה לשלבים ולחבילות עבודה ובשים לב להכנסות הצפויות ולעקרונות המפורטים בסעיף 7 ולסעיף 9 להחלטה זו (להלן – תכנית התקצוב) ולהגישה לאישור הממשלה עד יום 31 אוגוסט 2022. מנהל הרשות יגיש לאישור הוועדה המנהלת, עדכון לתכנית התקצוב עד יום 31 באוגוסט מדי שנה, החל משנת 2023.
11. לקבוע בחוק כי הממשלה תהיה רשאית להתקשר עם חברה ממשלתית על מנת שתהיה אחראית על קידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו, ויכול שתתקשר עם יותר מחברה אחת (להלן – החברה המבצעת). עד לקביעת חברה מבצעת כאמור, כלל האמור בהחלטה זו יחול על נת"ע.
12. לקבוע בחוק כי הרשות תערוך עד ליום 1 בספטמבר 2022 הסכם עם החברה המבצעת לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות לקידום, הקמה, תחזוקה והפעלה של פרויקט המטרו (להלן – הסכם הפיתוח), בשים לב לתכנית הביצוע. הסכם הפיתוח יחליף את התקשרות המסגרת, ביחס לפרויקט המטרו, כמשמעותה בתקנה 3ד לתקנות חובת המכרזים. הסכם הפיתוח יאושר על ידי הוועדה המנהלת והוא יכלול מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים ביחס לאופן העברת הכספים לחברה המבצעת ואופן אישורי ההתקשרויות של החברה המבצעת על ידי הוועדה המנהלת באופן שיאפשר קידום מיטבי של הפרויקט.
13. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, או על רשות המטרו, לפי העניין, לפעול מול החברה המבצעת כך שהעבודות המקדמיות לביצוע פרויקט המטרו, הכוללות לגבי כל אחד מהקווים תכנון מפורט, מינוי מנהל פרויקט, קידום זמינות הקרקע, העתקת תשתיות חיוניות, ועבודות אזרחיות יבוצעו באמצעות התקשרויות של החברה המבצעת במכרזי רכש במימון תקציב המדינה.
14. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפנות לחברה המבצעת לקבלת המלצתה באשר לאופן ביצוע יתר העבודות הנדרשות לצורך ביצוע פרויקט המטרו, לרבות התקנת מערכות הקו, הקמת המסילות, רכש הקרונות ותחזוקתו, באמצעות התקשרויות של החברה המבצעת או גורם ממשלתי אחר, במכרזי רכש במימון תקציב המדינה או באמצעות התקשרויות עם זכיינים פרטיים במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטי (PPP). המלצה כאמור תיבחן על ידי הוועדה המנהלת, בין היתר, בשים לב לתרומת אופן הביצוע לאיכות ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של הפרויקט ולמימונו. החלטה בנושא תתקבל לא יאוחר מ-90 יום לאחר סיום הגשת ההמלצות המקצועיות כאמור.
15. להטיל על מנהל רשות החברות הממשלתיות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה ומנהל רשות המטרו, לגבש עד ליום 1 במאי 2022 המלצות בדבר המבנה הארגוני של החברה המבצעת, במבנה הבעלות של החברה, בתקנון החברה, בסמכויותיה, בנושאי ממשל תאגידי בחברה ובחלוקת הסמכויות בין הממשלה לחברה, במטרה לאפשר את קידום פרויקט המטרו באופן מיטבי, מקצועי ובלוחות הזמנים הדרושים למשק. להטיל על שר האוצר להגיש הצעה לתיקוני החקיקה הנדרשים ליישום ההמלצות האמורות שתובא לאישור הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת הכספים 2023. ההמלצות יגובשו בין היתר בהתאם לעקרונות הבאים:
א. הקצאת התשומות הניהוליות והארגוניות הנדרשות לתכנון והקמת פרויקט המטרו לצד קידום פרויקטים אחרים שבאחריות החברה המבצעת;
ב. הקצאת התשומות הניהוליות והארגוניות הנדרשות להיבטי התפעול הנוגעים לפרויקט המטרו תוך יצירת מומחיות בתחום;
ג. שימור ושימוש בידע הנצבר בכל הנוגע לתכנון הקמה ותפעול של קווי הרכבת הקלה;
ד. יכולת יצירת הכנסות עצמיות ופיתוח עסקי לרבות פיתוח נדל"ן לצורך מימון פעילויותיה הקשורות לפרויקט;
ה. ייצוג הולם של צורכי ההקמה, ההפעלה, השירות לציבור והפיתוח הנדל"ני בתהליכי קבלת החלטות בפרויקט המטרו תוך אינטגרציה בין היבטיו השונים של הפרויקט.
הקמת רשות מטרו
16. לקבוע בחוק כי תוקם במשרד התחבורה רשות המטרו (להלן – הרשות), בהתאם לעקרונות הבאים ולאמור בסעיפים 16 עד 35:
א. הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה ותפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.
ב. הרשות תפעל לטובת קידום וליווי פרויקט המטרו כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ובהתאם להחלטה זו.
ג. הרשות תרכז כל עניין הנוגע לפרויקט המטרו מטעם הממשלה ותפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה הקבועות בכל דין.
ד. שר האוצר ושרת התחבורה רשאים להסמיך את הרשות לקדם פרויקטים נוספים להסעת המונים בגוש דן.
ה. לרשות יהיו מנהל, ועדה מנהלת ומועצה מאסדרת. תפקידי הרשות, למעט אלה שיוחדו לגופים כאמור, יבוצעו בידי המנהל באמצעות עובדי הרשות.
ו. תקציב הרשות ייקבע בתכנית נפרדת בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
ז. מנהל הרשות מורשה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין ועסקאות עם החברה המבצעת, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
ח. עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.
ט. להטיל על שר האוצר לבחון, בהתייעצות עם הממונה על השכר והסכמי העבודה ונציבות שירות המדינה  תיקון חקיקה לפיו למנהל הרשות יהיה נתונות חלק מהסמכויות של נציב שירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות המדינה) בכל עניין הנוגע לרשות ולעובדיה.
המועצה המאסדרת
17. לקבוע בחוק כי לרשות תהיה מועצה לאסדרת היבטים הנוגעים לפרויקט המטרו (להלן – המועצה המאסדרת), והיא תהיה מורכבת משישה חברים כמפורט להלן:
א. יושב ראש המועצה המאסדרת;
ב. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, או נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרג סמנכ"ל שימנה מטעמו;
ג. הממונה על התקציבים או סגן אגף התקציבים האחראי על תחום התשתיות;
ד. נציג השלטון המקומי בדרג סגן מנהל ומעלה שימנה שר הפנים בהסכמת יושב ראש מרכז השלטון המקומי; 
ה. נציג מתחלף בהתאם לתחום האסדרה לפי העניין הנדון. היה הגוף האחראי על מתן אישורים בתחום הנידון משרד ממשלתי או יחידת סמך, ימונה הנציג מקרב עובדי המשרד על ידי השר. היה הגוף רשות ממשלתית או תאגיד על פי חוק, ימונה הנציג מקרב עובדי הגוף, על ידי מנהל הגוף;
ו. נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות.
18. לקבוע בחוק כי החלטות המועצה המאסדרת יתקבלו ברוב קולות מקרב הנוכחים בדיון, ובלבד שינכחו בדיון יושב ראש המועצה ונציג נוסף מטעם נציגי ממשלה. החלטות הוועדה יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חבריה הנוכחים בישיבה; במקרה של שיווין במניין הקולות, יכריע קולו של יושב ראש רשות המועצה. 
19. לקבוע בחוק כי תפקידי המועצה המאסדרת יהיו כדלקמן:
א. מתן היתרים, אישורים, ורשיונות לחברה המבצעת חלף הגורמים המאסדרים בתחום כמפורט בהחלטה זו;
ב. מתן אישור לעניין צו מינהלי כמפורט בהחלטה זו;
ג. מתן המלצה למאסדרים בעניין כללים, אמות מידה, ורשימת מסמכים הנדרשים לצורך קבלת אישור הנוגעים לפרויקט המטרו או לחברה המבצעת כמפורט בהחלטה זו;
ד. קביעת נוסח אחיד להסכמים בין החברה המבצעת לגופי תשתית כמפורט בהחלטה זו; 
ה. מתן ארכה לגוף מוסמך לעניין מענה לבקשה לתיאום כמפורט בהחלטה זו;
ו. מתן אישור לחברה המבצעת לבצע עבודות בתשתית של גורם אחר כמפורט בהחלטה זו;
ז. כל תפקיד המפורט בהחלטה זו.
יושב ראש המועצה המאסדרת
20. לקבוע בחוק כי הממשלה תמנה, מתוך רשימת מועמדים שעליהם תמליץ בדעת רוב ועדה שחבריה יהיו הנציגים האמורים בסעיף 23(א)-(ד) להחלטה זו.
21. לקבוע בחוק כי יושב ראש המועצה יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של יושב הראש תהיה 3 שנים ויהיה ניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות.
22. כשיר להתמנות כיושב ראש המועצה מי שמתקיימים בו:
א. בעל תואר ראשון לכל הפחות ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה באחד מן התחומים הבאים או בתחום רלוונטי אחר שייקבע על ידי הוועדה המנהלת: הנדסה, משפטים, ראיית חשבון, תכנון תחבורה, כלכלה, תכנון עירוני, אדריכלות, מדיניות ציבורית או ניהול.
ב. בעל ניסיון ניהולי בכיר של 8 שנים לפחות, וכן ניסיון של 5 שנים בתחומי התשתיות או הרגולציה או בעל ניסיון של 8 שנים בתחום התשתיות או הרגולציה מתוכן 5 שנים לפחות בניסיון ניהולי בכיר.
הוועדה המנהלת
23. לקבוע בחוק כי לרשות תהיה ועדה מנהלת אשר תהיה מורכבת מחמישה חברים כמפורט להלן:
א. המנהלת הכללית של משרד התחבורה, אשר תשמש יושבת ראש הוועדה;
ב. הממונה על התקציבים או סגן אגף התקציבים האחראי על תחום התשתיות;
ג. החשב הכללי או סגן החשב הכללי האחראי על תחום התשתיות;
ד. סמנכ"ל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
ה. יו"ר המועצה המאסדרת.
24. לקבוע בחוק כי החלטות הוועדה המנהלת יתקבלו ברוב קולות מקרב הנוכחים בדיון ובלבד שינכחו בדיון יושב ראש הוועדה ונציג משרד האוצר. החלטותיה יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חבריה הנוכחים בישיבה. אישור תכנית התקצוב מותנית באישור הממונה על התקציבים.
25. עלתה לדיון בישיבת הוועדה המנהלת החלטה בעלת השלכה על עמידה בתכנית התקצוב שאושרה, רשאי הממונה על התקציבים להתנגד לה, ובלבד שיביא הממונה בפני הוועדה את הנימוקים בגינם ההחלטה אינה עומדת בתכנית התקצוב. 
26. החלטה בנושאי מבנה ארגוני ותקציב תפעולי של החברה המבצעת והרשות כפופים לאישור הממונה על התקציבים.
27. לקבוע בחוק כי תפקידי הוועדה המנהלת יהיו כמפורט בהחלטה זו, ובכלל זה:
א. קידום פרויקט המטרו מטעם הממשלה תוך פיקוח ובקרה על לוחות הזמנים והמסגרת התקציבית שקבעה הממשלה;
ב. דיווח לממשלה או לוועדת השרים לתשתיות ככל שהוקמה, על התקדמות הפרויקט בהתאם להחלטה זו;
ג. אישור הסכם הפיתוח עם החברה המבצעת מטעם הממשלה;
ד. עדכון לתכנית התקצוב;
ה. אישור הצעת תכנית העבודה של הרשות לרבות המבנה הארגוני והתקציב התפעולי, בהתאם להצעת מנהל הרשות;
ו. אישור המבנה הארגוני, גיוס כוח אדם ותקציב הרשות, בהתאם להצעת מנהל הרשות;
ז. קביעת לוחות הזמנים ושלביות הביצוע של הפרויקט;
ח. פיקוח ובקרה על פעילות החברה המבצעת של פרויקט המטרו בהתאם להסכם הפיתוח בכל הנוגע למימון, ההקמה, הפיתוח, ההפעלה והתחזוקה, וכל פעולה נוספת הנלווית לקידום הפרויקט.  
מנהל הרשות
28. לקבוע בחוק כי הממשלה תמנה את מנהל הרשות מתוך רשימת מועמדים שעליהם תמליץ בדעת רוב ועדה שחבריה יהיו הנציגים האמורים בסעיפים 23(א)-(ד) להחלטה זו.
29. כשיר להתמנות כמנהל הרשות מי שמתקיימים בו:
א. בעל תואר ראשון לכל הפחות ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה באחד מן התחומים הבאים או בתחום רלוונטי אחר שייקבע על ידי הוועדה המנהלת: הנדסה, משפטים, ראיית חשבון, תכנון תחבורה, כלכלה, תכנון עירוני, אדריכלות, מדיניות ציבורית או ניהול.
ב. בעל ניסיון ניהולי בכיר של 8 שנים לפחות, וכן ניסיון של 5 שנים בתחום התשתיות או בעל ניסיון של 8 שנים בתחום התשתיות מתוכן 5 שנים לפחות ניסיון ניהולי בכיר. 
30. לקבוע בחוק כי המנהל יהיה אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות בכפוף להחלטות הוועדה המנהלת ובהתאם להחלטות הוועדה המאסדרת. תפקידי המנהל יכללו, בין היתר, את אלה:
א. הגשת הצעה לאישור הוועדה המנהלת בעניין המבנה הארגוני, גיוס כוח האדם ותקציב הרשות;
ב. הגשת הצעת עדכון לתכנית התקצוב לאישור הוועדה המנהלת.
ג. ניהול שוטף של הרשות;
ד. הכנת תכנית העבודה והגשתה לאישור הוועדה המנהלת;
ה. כל תפקיד נוסף שהוטל עליו על ידי הוועדה המנהלת; 
ו. המנהל יגיש לוועדה המנהלת ולמועצה המאסדרת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולות הרשות ויתן להן בכל עת כל ידיעה שיידרש בקשר לפעילותה;
ז. יו"ר הדירקטוריון של החברה המבצעת, או דירקטור בחברה המבצעת.
תכניות עבודה ותקציב
31. מדי שנה, ולא יאוחר מיום 31 באוגוסט, יגיש מנהל הרשות לאישור הוועדה המנהלת עדכון לתכנית התקצוב כהגדרתה בהחלטה זו וכן תכנית עבודה רב-שנתית (להלן – תכנית עבודה), אשר תכלול לוחות זמנים למימוש הפרויקט ותכנית לעמידה ביעדים אלה.
32. הוועדה המנהלת תבחן את עלויות הפרויקט ופריסתן ביחס לתמהיל המקורות הקבוע לפרויקט כמפורט בסעיף 7 וצפי התממשותו. ככל שתחזית הוצאות הפרויקט תעלה על היקף המקורות החזוי, תינקט פעולה מאזנת שהינה אחת מאלו:
א. הקטנה של הוצאות בפרויקט באמצעות רידוד תכולות או בכל דרך אחרת שתאושר על ידי הוועדה.
ב. שינוי בתזרים הוצאות הפרויקט על מנת לגשר בין פער ההוצאות והמקורות.
ג. אישור בממשלה להגדלת מקורות הפרויקט בכפוף לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985, (להלן – חוק יסודות התקציב).
33. הוועדה המנהלת רשאית לשנות את שיעורי חלוקת המקורות לתקצוב הפרויקט ובלבד שהשתכנעה כי הדבר תואם את היקף פריסת המקורות הצפוי בפועל.
34. בתום כל שנה, עד ליום 31 במרץ, יגיש מנהל הרשות לוועדה המנהלת דין וחשבון כולל על ביצוע תכניות העבודה ותכנית התקצוב בשנה החולפת.
35. בתום כל רבעון יגיש מנהל הרשות לוועדה המנהלת דין וחשבון לעניין עמידה ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה.
מינוי דירקטורים בחברה המבצעת
36. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר רשאים לאשר יושב ראש דירקטוריון בהתאם להליך המפורט בחוק החברות הממשלתיות, ולקבוע בחוק כי לחלופין הם רשאים לקבוע כי מנהל הרשות ישמש יו"ר הדירקטוריון.
37. לקבוע בחוק כי ככל שלא מונה מנהל הרשות ליו"ר החברה המבצעת, מנהל הרשות או נציג מטעמו ימונו כדירקטור בחברה המבצעת.
38. בחקיקה הרלוונטית יעוגן כי הכלל בדבר ניגוד עניינים וכן הכלל בדבר איסור לפעולה בניגוד עניינים הקבוע בדין לא יחולו על ניגוד העניינים המוסדי שמתעורר בשל כפל התפקידים כיו"ר או חבר דירקטוריון בחברה המבצעת וכמנכ"ל רשות המטרו וכן כי לא יראו ביושב ראש הדירקטוריון כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים מעצם תפקידו ברשות המטרו.
39. בנוסף, ייבחן הצורך בקביעת מנגנונים שיסדירו מצב חריג של כהונת המנהל כיושב ראש דירקטוריון החברה המבצעת כדוגמת קביעת דירקטור (LID).
היערכות משקית והסדרים נדרשים לקידום פרויקט המטרו
40. לקבוע בחוק כי בכל הפעלת סמכות או שיקול דעת על פי דין לצורך אסדרה, לרבות מתן אישור, שעשויה להיות לה השפעה על פרויקט המטרו יובא בחשבון האינטרס הלאומי בקידום והגשמת פרויקט המטרו באופן יעיל ומיטבי ובמועדים קצרים ככל הניתן.
41. להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, שר האנרגיה, שר הבינוי והשיכון,  שר הפנים, השרה להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר הביטחון, שר הבריאות, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר התקשורת ושרת הכלכלה והתעשייה (להלן – השרים), להורות למנכ"לי המשרדים ומנהלי היחידות והרשויות שבאחריותם (להלן – הגופים) למנות, מתוך עובדיהם, גורם בכיר בדרגת סמנכ"ל לפחות, שיהיה אחראי על היערכות לטובת קידום וביצוע פרויקט המטרו, בנושאים הנתונים לאחריות הגופים (להלן – איש הקשר), על מנת שיינתן מענה מיטבי בלוחות זמנים קצרים וקצובים לכל נושא הכרוך בהקמתו והפעלתו של המטרו ובאופן שיבטיח שלא ייגרם עיכוב כלשהו בהקמת הפרויקט מחמת פעולה המוטלת על אותו גוף, לרבות הסרת חסמים ופתרון מחלוקות בין הגורמים שבאחריותו לבין החברה המבצעת. השרים יורו לגופים לתעדף את הטיפול בכל עניין הכרוך בפרויקט המטרו, הן מבחינת לוחות הזמנים לביצוע הפעולות והן מבחינת הקצאת כוח אדם ומשאבים וכן יורו על הכללת הפעולות שנועדו לצורך סיוע לקידום וביצוע פרויקט המטרו בתכנית העבודה השנתית של כל אחד מהגופים. השרים ידווחו בתוך 30 יום מיום פרסום החלטה זו, על מינוי אישר הקשר ופרטיו. עד למינוי כאמור, יהיה איש הקשר מנכ"ל הגוף. 
42. להטיל על המנהלים הכלליים של הגופים להגיש למועצה המאסדרת, עד ליום 15 באפריל 2022, המלצות לצורך הסרת חסמים והסדרים רגולטורים ייעודיים לטובת קידום וביצוע פרויקט המטרו, לרבות המלצות לתיקוני חקיקה, ככל הנדרש.
43. לקבוע בחוק, כי בכל גוף ציבורי או גוף תשתית בהחלטה זו, אשר לצורך קידום, הקמה, הפעלה ותחזוקת פרויקט המטרו נדרשת החברה המבצעת לקבל ממנו אישור או לבצע עמו תיאום (להלן – גורם מוסמך), ימונה גורם אחד שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בנושא פרויקט המטרו, לרבות את פניות החברה המבצעת לגורם  המוסמך לצורך קידום וביצוע פרויקט המטרו. תיאום, אישור או פניות החברה המבצעת לצורך כך ייעשו באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות.
44. לקבוע בחוק כי כל גורם מוסמך יקבע כי יש לתת עדיפות לטיפול בכל נושא הנוגע למטרו.
45. להטיל על שר האנרגיה ושר האוצר לפעול בהתאם לסמכותם לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק משק החשמל) לדרוש תכניות פיתוח מבעל רישיון לניהול המערכת ומבעל רישיון חלוקה (להלן – תכניות הפיתוח), ולאשרן בכפוף להתייעצות עם רשות החשמל, על מנת שרשת החשמל תהיה מוכנה לקליטת המטרו בזמנים שייקבעו על-ידי הוועדה המנהלת, לרבות ביצוע כלל העתקות התשתית, איתורן ותכנונן, שילוב עבודות המטרו בתכניות הניתוק והחיבור של קווי מתח עליון, וכן כל מענה אחר הדרוש מספקי שירות חיוני בשלבי התכנון המפורט והביצוע, זאת בהתחשב בצורכי משק החשמל. 
46. להטיל על רשות החשמל לבחון תיקון של אמות המידה, וכן של לוח התשלומים בגין הפרות אמות מידה, על מנת שספק שירות חיוני יוכל לבצע את העבודות הנדרשות מצידו באופן שיאפשר לחברה המבצעת לעמוד בזמנים שנקבעו על ידי הוועדה המנהלת, בהתאם לתכנית הפיתוח, זאת בהתחשב בצורכי משק החשמל.
47. להטיל על שרת האנרגיה, שר האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות לפעול במסגרת סמכותם כך שחברת החשמל לישראל תקצה את התשומות הייעודיות הנדרשות לטובת קידום פרויקט המטרו והפעלתו, לרבות עובדי תכנון, ביצוע ומעבדה ייעודית, שירוכזו על ידי גורם בכיר וייעודי, באופן שיביא לעמידה בזמנים שנקבעו בתכנית הפיתוח.
48. לרשום את המלצת נת"ע כי הזנת הפרויקט תיעשה במתח עליון ולהנחותה לקדם את הזנת הפרויקט במתח עליון, ככל הניתן, כצרכן מתח עליון.
49. להורות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מול  החברה המבצעת כך שתכלול, בתוכניות הסטטוטוריות של המטרו שתגיש, הקיימות או המשלימות, את קווי החיבור הנדרשים למטרו, לפי חוק משק החשמל.
50. להטיל על מנהל רשות המים להקים צוות ייעודי שתפקידו יהיה ללוות ולקדם את כלל ההיבטים הנוגעים למים, בפרויקט המטרו, מטעם הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – הצוות המלווה). הצוות המלווה יהיה הגורם המקצועי המוסמך לטפל מטעמה של הרשות הממשלתית למים ולביוב בכל פנייה של החברה המבצעת הנוגעת לפרויקט המטרו. הצוות המלווה ישיב לפניות החברה המבצעת בתוך 14 ימים, וישלים את המענה, ככל הנדרש, בתוך 7 ימים נוספים.
51. להנחות את ועדת התדרים כמשמעותה בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], תשל"ב-1972, להפעיל את סמכותה לצורך הועדה והקצאה של התדרים הנדרשים לשם הפעלת המטרו ויישום החלטה זו, ולקיים דיון בוועדה לא יאוחר מ-60 יום מקבלת בקשה בנושא. 
52. לקבוע בחוק כי בכל מקום שלא נקבע מועד אחר בדין, ייקבע כי על גורם מוסמך להשיב לפנייתה של החברה המבצעת בתוך 14 יום. הייתה הפנייה, בקשה למתן אישור, על הגורם המוסמך ליתן את האישור, או להתייחס לפנייה באופן מנומק בתוך 21 יום מיום פניית החברה. לא השיב הגורם המוסמך בתוך 21 יום מיום פניית החברה כאמור לעיל, יראו אותו, בחלוף התקופה האמורה, כאילו נתן האישור בתנאים שפירטה החברה המבצעת בבקשתה (להלן – אישור בשתיקה). המועצה המאסדרת רשאית, לבקשת גורם מוסמך, להאריך את התקופה האמורה בארבעה עשר יום נוספים מנימוקים מיוחדים שיירשמו. לפנייתה, תצרף החברה המבצעת את כלל המסמכים הדרושים למתן האישור ובכלל זה תכנית מוצעת לביצוע, לפי העניין. המועצה המאסדרת תהיה רשאית לקבוע, לבקשת גורם מוסמך ומטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההוראה בדבר אישור שבשתיקה לא תחול על רישיונות מסוימים.
53. לקבוע בחוק כי גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור או ביצוע פעולה על ידי הגורם המוסמך (להלן – השירות) בביצוע פעולה אחרת על ידי החברה המבצעת, שאיננה נוגעת באופן ישיר לאישור המבוקש על ידי החברה או השירות הנדרש על ידה.
54. להטיל על הגופים באמצעות מנהליהם הכלליים, להגיש עד ליום 28 בפברואר של כל שנה, לוועדת השרים לענייני פרויקטי תשתית לאומית, ככל שתוקם, (להלן – ועדת השרים), או ועדה אחרת שתקים הממשלה לעניין זה, דיווח מפורט לגבי הפעולות שנקטו בשנה שקדמה לשנה שבה הוגש הדו"ח (להלן – שנת הדו"ח) לטובת קידום פרויקט המטרו, לרבות היערכות המשרד, מינויים ופעילותם של הגורמים הנדרשים במסגרת החלטה זו. 
55. להטיל על יו"ר הוועדה המנהלת להגיש לוועדת השרים, עד ליום 28 בפברואר של כל שנה, דיווח מפורט לגבי הפעולות שנקט בשנת הדו"ח לטובת קידום פרויקט המטרו, לרבות חוות דעת ביחס לביצוע הפעולות הנדרשות שננקטו על ידי כל אחד מהגופים ועמידתם בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה זו ובחוק. חוות דעתה של יו"ר הוועדה תוגש לאחר שנתבקשה חוות דעתה של החברה המבצעת ביחס לאמור.
56. להנחות את מנהלת מנהל התכנון, מבלי לפגוע בעצמאות מוסדות התכנון, לבצע את הפעולות האלו:
א. לדווח לממשלה על התקדמות התכנון, הרישוי ולוחות הזמנים של תכניות המטרו מדי שלושה חודשים.
ב. לתת עדיפות לקידום תכניות המטרו, לרבות הליכי רישוי, מבחינת הקצאת כוח אדם ומשאבים.
ג. להטיל על שר האוצר להגיש לאישור הממשלה, לאחר בחינת המלצות הגופים כאמור בסעיף 41 להחלטה זו, את כלל תיקוני החקיקה הנדרשים, לעמדתו, לצורך יישום ההקלות הרגולטוריות הנדרשות לטובת קידום וביצוע פרויקט המטרו, וזאת במסגרת התכנית הכלכלית לשנת הכספים 2023. 
57. לתקן את החלטת הממשלה מס' 3431 מיום 11 בינואר 2018 שעניינה "מדיניות הממשלה בנושא העסקת עובדים לא ישראלים ותיקון החלטות ממשלה" באופן הבא:
א. להוסיף סעיף קטן 4(ד) הקובע, כי לגבי ביצוע פרויקט המטרו לא יחולו סעיפים 4(א)(1),4(ב)(1), ו-4(ג) לאותה החלטה, כך שעל העסקת עובדים זרים בפרויקט המטרו לא יחול התנאי לפיו העסקה של עובדים זרים בטכנולוגיה או מיכון ייחודיים תותנה בכך שבפרויקט כולו יועסקו 50% עובדים ישראלים; וכך שככל שיתעורר צורך במהלך ביצוע פרויקט המטרו בהעסקתם של עובדים זרים נוספים, ניתן יהיה להגדיל את מכסת היתרי ההעסקה שיאושרו מבלי שתחול המגבלה שעניינה הגדלה של 10% בלבד. כל זאת, מבלי לגרוע מיתר התנאים בהחלטה.
ב. להוסיף סעיף קטן 4(ה), לפיו לעניין פרויקט המטרו, יתווסף לנציגי המשרדים לפי סעיפים 4(א)(4), ו-4(ב)(2) להחלטה גם נציג המועצה המאסדרת.
ג. במועד הוצאת מכרזים כאמור בסעיף (א) לעיל, ייבחנו צעדים להגברת הפיקוח והאכיפה לתנאי העסקת העובדים הזרים, ובמידת הצורך יסוכמו בין הממונה על התקציבים, רשות האוכלוסין וההגירה והמשרד הממונה על זרוע העבודה, הקצאת המשאבים לטובת צעדים אלו וזאת בכפוף לסעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב.
ד. בכל שלוש שנים ממועד תחילת העסקת עובדים זרים לפי הוראות סעיף זה, יבחנו נציגי אגף תקציבים במשרד האוצר ונציגי זרוע העבודה במשרד הכלכלה  והתעשייה את הצורך בתנאי הקבוע בסעיף קטן (א) עבור שלבי הפרויקט הבאים, וככל שימצא שאין בו עוד צורך, יעבירו המלצתם בעניין לגורמים המוסמכים.
תיאום תשתיות
58. לקבוע בחוק כי, על אף האמור בכל דין, גופי תשתית יחויבו להעביר לחברה המבצעת כל מידע בעניין תשתית ומבנים בשטחים המיועדים למטרו, או שטחים הסמוכים הנוגעים לקידום, תכנון, וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו, המצויים בהחזקתם או מופעלת על ידם ובכלל זה פרטים באשר לתשתית או מבנה, תיעוד מעודכן של מצב התשתית לרבות מיקומה או המבנים הקיימים והמתוכננים, וזאת, לא יאוחר מארבעה עשר יום מיום שפנתה אליהם החברה המבצעת, המידע המלא והשלם יועבר באופן שיאפשר קידום, תכנון, ביצוע והפעלת פרויקט המטרו בצורה המיטבית ובכפוף לשמירה על סודיות המידע. גופי התשתית יערכו איתור ומיפוי של התשתית המצויה באחזקתם או מפעלית על ידם, כך שכלל המידע באשר לתשתית בשטחים האמורים יהיה זמין להעברה לפי בקשת החברה המבצעת בתוך 120 יום מתחילתו של חוק זה; 
בסעיף זה –
"שטחים סמוכים" – שטח שלא יעלה על רדיוס 7 ק"מ מתחומי תכניות התשתית הלאומית למטרו;  המועצה המאסדרת רשאית להגדיל את התחום האמור מטעמים מיוחדים שיירשמו. 
59. ביצוע תיאום עם גוף תשתית הנדרש, בין אם מכוח חיקוק ובין אם מכוח תכנית, לצורך קידום, ביצוע והפעלת פרויקט המטרו ייעשה כדלקמן:
א. החברה המבצעת תעביר לגוף התשתית פנייה לצורך ביצוע תיאום, הכוללת הצעה מפורטת לביצוע העבודות המבוקשות במסגרת התיאום (להלן – פנייה לתיאום).
ב. גוף התשתית ישיב לפנייה לתיאום בתוך 14 יום. כללה הפנייה לתיאום דרישה להסטת תשתית, ישיב גוף התיאום לפנייה לתיאום בתוך 21 יום. ככל שהצעת החברה המבצעת הכלולה בפנייה לתיאום אינה מקובלת על גוף התשתית, תכלול תשובתו הצעה חלופית לביצוע הצעדים הנדרשים בפנייה לתיאום. המועצה המאסדרת תהיה רשאית להאריך את המועד האמור בשבעה ימים נוספים, לבקשת גוף תשתית, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
ג. לא השיב גוף התשתית לפנייה לתיאום בתוך המועד האמור, תהיה רשאית החברה המבצעת לבצע את הפעולות שנדרשו בפנייה לתיאום, וזאת, בהתאם להצעתה שנכללה בפנייה האמורה.  לאחר השלמת הפעולה תודיע על החברה המבצעת והתשתית תעבור לידי גוף התשתית ויראו אותה לכל עניין כאילו בוצעה על ידי גוף התשתית. ביצעה החברה המבצעת פעולה כאמור, ובעקבות הפעולה נגרם נזק לתשתית, לא תהיה לגוף התשתית עילת תביעה כלפי החברה המבצעת בגין נזק כאמור, ככל שהתרחשות הנזק היתה יכולה להימנע לו היה גוף התשתית משיב לפנייה לתיאום במועד הקבוע בדין, והחברה המבצעת פעלה בהתאם להצעתה שנכללה בפנייה לתיאום ולא פעלה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות לגרימתו. ככל שהחברה המבצעת תידרש לפצות גורם שלישי בגין נזק לתשתית כאמור, תעמוד לזכותה זכות לתביעת שיפוי כנגד גוף התשתית.
ד. לא הייתה ההצעה החלופית שהעביר גוף התשתית מקובלת על החברה המבצעת, רשאית היא לפנות ליחידה ליישוב סכסוכים.
ה. ההצעה החלופית לא תכלול הקמה של תשתית אלא מהסוג וההיקף של התשתית שהעתקתה נדרשה, אלא אם קיבלה את אישור המועצה המאסדרת לכך או בהסכמת החברה המבצעת, לרבות לעניין תשלום הפרש העלות ועמידה בלוחות הזמנים לביצוע העבודות.  
ו. החברה המבצעת רשאית לפנות למועצה המאסדרת בבקשה לבצע בעצמה את העבודות הנדרשות לצורך התיאום בהתאם לתכנית מתואמת. על אף האמור בכל דין, המועצה המאסדרת רשאית לאשר לחברה המבצעת לבצע את העבודה, כולה או חלקה תוך מתן הודעה בכתב לגוף התשתית. גוף התשתית יהיה רשאי להציב במקרה כאמור מפקח מטעמו, מבלי לעכב את ביצוע העבודות תוך חיוב נותן ההודעה בתשלום שכרו של המפקח על פי תעריף החשב הכללי ולפי שעות הפיקוח בפועל, באתר ביצוע העבודות. 
60. לקבוע בחוק כי הסכמים, לרבות כתבי התחייבויות, כתבי שיפוי, ערבויות או ביטוח שידרשו גופי תשתית מהחברה המבצעת בכל הנוגע לפרויקט המטרו יהיו בנוסח אחיד בהתבסס  על נוסח שייקבע בהתאם להחלטת ממשלה בעניין קידום תשתיות לאומיות. עד לאישור הנוסח האחיד כאמור, הסכמים, כתבי התחייבויות, כתבי שיפוי, ערבויות והביטוח יהיו בנוסח שעליו יסכימו החברה וגוף התשתית ביניהם. ככל שלא קיימת הסכמה על נוסחים כאמור, תכריע בדבר הנוסח המועצה המאסדרת. בדיון בעניין נוסח כאמור יראו את החשב הכללי במשרד האוצר כנציג המתחלף לפי סעיף 17(ה).
תכנון ורישוי
61. לתקן את סעיף 257 לחוק התכנון והבנייה, כך שהוועדה הארצית לתכנון תשתיות לאומיות תהיה מוסמכת לאשר כניסה למקרקעין לשם עריכתה של תכנית, לשם ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר. 
62. לרשום את הודעת שר הביטחון כי ינחה את גופי הביטחון שתחת אחריותו לאשר כניסה למקרקעין שבהחזקתם לטובת קידום פרויקטי תשתיות לאומיות המקודמים בוועדה לתשתיות לאומיות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד הפנייה בבקשה לאישור. במקרה של אי מתן אישור כאמור, יובא הדבר להכרעת שר הביטחון ובמקרה שהוא לא אישר בתוך 15 יום נוספים, יובא הדבר להכרעת ועדת השרים לענייני תשתיות.
63. לרשום את הודעת ראש הממשלה כי ינחה את גופי הביטחון שתחת אחריותו לאשר כניסה למקרקעין שבהחזקתם לטובת קידום פרויקטי תשתיות לאומיות המקודמים בוועדה לתשתיות לאומיות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד הפנייה בבקשה לאישור. במקרה של אי מתן אישור כאמור, יובא הדבר להכרעת ראש הממשלה  ובמקרה שהוא לא אישר בתוך 15 יום נוספים, יובא הדבר להכרעת ועדת השרים לענייני תשתיות.
64. לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שהוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (להלן – הות"ל) תהיה מוסמכת לתכנן גם בנייה למגורים, שטחי ציבור, תעסוקה, מסחר ומלונאות (להלן – שימושים סחירים) בתחנות לתחבורה ציבורית, בחניונים לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית ובמתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת (להלן – דיפו), ובלבד שכל המתקנים האמורים הם בקרקע בבעלות מדינה. 
65. לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שהות"ל תהיה מוסמכת לתכנן גם שימושים סחירים כהגדרתם בסעיף זה, במקרקעין המיועדים, כהגדרתם בסעיף 141 החלטה זו, ובלבד שיחולו על השימושים המסחריים ההוראות הקבועות שם לעניין זה. 
66. לקבוע בחוק כי שינוי תכנית מטרו ייעשה רק בדרך של אישור תכנית מטרו או תכנית מתאר ארצית הכוללת הוראה המתייחסת במפורש לשינוי בתכנית מטרו.
67. לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שהוראות סעיף 26(ה) יחולו גם על דיפו, על מבנה הנדסי, וכן על כל מבנה אחר הנדרש לצרכי הקמת או הפעלת המטרו. היו חלות על מבנה כאמור הוראות סעיף 261(ד) לפי חוק התכנון הבנייה או שהמבנה אינו טעון היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה או מכוח דין אחר, ימשיכו לחול על מבנה זה ההוראות האמורות.
68. לקבוע בחוק כי על עבודות הדרושות לשם חיזוק מבנה, לרבות עבודות לחיזוק או לעיבוי של יסודות המבנה, וכן הריסה של חלק במבנה הנדרשת לשם חיזוקו, אשר מבוצעות על ידי החברה המבצעת לצורך הקמת המטרו והפעלתו, יחולו הוראת סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה בשינויים המחויבים, ובתנאים שלהלן:
א. על החברה המבצעת להגיש עם סיום העבודות את המסמכים הנזכרים בסעיף 261ד(1)(4) לחוק התכנון והבנייה לוועדה לתשתיות לאומיות ולוועדה המקומית. 
ב. העבודות יבוצעו לאחר שהתקבלה חוות דעת הנדסית של מהנדס החברה המבצעת או מי מטעמו ובהתאם לאמור בה. 
בסעיפים אלו: 
"תכנית מטרו" – תכנית מפורטת שעניינה פרויקט המטרו שאושרה בות"ל או במועצה הארצית לתכנון ולבנייה כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה.
"תחנה לתחבורה ציבורית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה.
"מבנה הנדסי" – מבנה, מתקן, או כל חלק מהם, המשמש להולכה, השנאה, שאיבה, סניקה או אגירה, של גז, חשמל, מים וביוב, תקשורת או דלק, או כל תשתית נדרשת אחרת, אשר נדרש לצורכי הקמת מתע"ן או שהעתקתו נדרשת לצורך הקמתה של מתע"ן.
"מתע"ן" – מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים, מסילתית ושאינה מסילתית, הפועלת בנתיב נפרד או בלעדי.

מים וסביבה
69. להקים בחוק ועדה מקצועית מייעצת למים וביוב לפרויקט המטרו (להלן – ועדת המים והביוב) שתפקידה לייעץ לגורמים המוסמכים ליתן אישור בתחום המים, הסביבה והבריאות הנוגעים לפרויקט המטרו (להלן – רישיונות המים), ובכלל זה: כל אישור מכוח החוקים הבאים והתקנות מכוחם:
א. חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955;
ב. חוק המים, התשי"ט-1959;
ג. פקודת בריאות העם;
ד. חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988;
ה. חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957.
70. לקבוע בחוק כי התייעצות עם ועדת המים והביוב על ידי הגורם המוסמך על פי דין תחליף כל התייעצות או דרישה לקבלת הסכמה עם כל גורם ממשלתי אחר, בין אם היא קבועה בדין ובין אם לאו, וזאת בכל הנוגע למתן אישור הנדרש לטובת קידום וביצוע פרויקט המטרו.
71. הרכב ועדת המים והביוב יהיה כדלקמן:
א. סמנכ"ל אסדרה ברשות המים או עובד אחר ברשות המים בדרג הכפוף ישירות לסמנכ"ל שימנה מנהל רשות המים, ככל שימנה, והוא יהיה יושב הראש;
ב. מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים, שיהיה ממלא מקום יושב הראש;
ג. סמנכ"ל בריאות הציבור במשרד הבריאות או עובד אחר במשרד הבריאות הכפוף ישירות לסמנכ"ל, שימנה שר הבריאות;
ד. סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, או עובד אחר במשרד להגנת הסביבה הכפוף ישירות לסמנכ"ל, שתמנה השרה להגנת הסביבה, שישתתף בדיוני הוועדה הנוגעים להזרמת מי תהום לים או לנחל;
ה. סמנכ"ל משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או מי מטעמו, שישתתף בדיוני הוועדה הנוגעים לניקוז.
72. לקבוע בחוק כי גיבוש ההתייחסות בידי ועדת המים והביוב ייעשה בשים לב לאינטרס הלאומי בקידום והגשת פרויקט המטרו באופן יעיל ומיטבי ובמועדים קצרים, ככל הניתן.
73. ועדת המים והביוב תתכנס בתוך 14 ימים ממועד קבלת פניית החברה המבצעת לגורם המוסמך ותעביר התייחסות מלאה לרבות המלצה וזאת בתוך 14 ימים מהיום שפנה אליה בבקשה לקיים את חובת ההתייעצות. נדרשה החברה המבצעת לבצע השלמות נוספות, תיתן ועדת המים והביוב את התייחסותה בתוך 7 ימים מהעברת ההשלמות על ידי החברה המבצעת. בתום התקופה האמורה יראו את חובת ההתייעצות כאילו קוימה.
74. להטיל על מנהל רשות המים לבחון סף מקל להחדרת מים שנשאבו אגב ביצוע פרויקט המטרו ולסילוק מים למערכת השפכים לים, לנחלים ולתת הקרקע.
75. להנחות את מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב להביא בפני המועצה המאסדרת כללים לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955 וחוק המים, התשי"ט-1959, שיאפשרו מתן רישיונות מותנים לתקופה שלא תפחת מחמש שנים עבור עבודות לקידום וביצוע פרויקט המטרו, לקידוחי מים, להפקה ולהחדרה שיכללו מספר תרחישים אפשריים לסילוק מים מאתרי עבודה באותו פרויקט, ושיאפשרו מתן רישיונות כאמור לתקופה הצפויה הדרושה להפקת מים במסגרת אותן עבודות.
76. להורות לרשות המים שמענה לבקשה לפעול לפי אחד התרחישים המפורטים ברישיון המותנה, ובמידת הצורך מתן ההיתרים הנדרשים לפעולה, יהיו בתוך 14 ימים מקבלת פנייה מתאימה מבעל הרישיון המותנה. 
רדיוסי מגן קידוחי מים
77. להתיר בחוק, על אף האמור בכל דין, הקמת דיפו ותחנת מטרו באזור מגן ב' ובאזור מגן ג' כמשמעותם בתקנות בריאות העם, אלא אם אסרה זאת ועדת המים והביוב לאחר שהוגשה לה בקשה של החברה המבצעת בצירוף תכנית למניעת זיהום מים (להלן – תכנית מניעת הזיהום).
78. ועדת המים והביוב תחליט בבקשה כאמור בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. לא העבירה ועדת המים והביוב לחברה המבצעת הודעה בדבר החלטתה בבקשת החברה בתוך התקופה האמורה, יראו בכך כאילו אישרה את בקשת החברה לרבות את תכנית מניעת הזיהום. החלטתה של ועדת המים והביוב תהיה מנומקת.
79. ועדת המים והביוב לא תסרב לאשר את המשך פעילות הקידוח בתחום רדיוס מגן ב' ורדיוס מגן ג', אלא אם מצאה כי אין די בתכנית למניעת זיהום המים שגובשה על ידי החברה כדי למנוע את זיהום הקידוח ולאחר שנקטה את הצעדים הבאים:
א. ראתה ועדת המים והביוב לסרב לבקשה, תובא עמדתה לדיון בפני מנהל רשות המים שיתקיים בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה לוועדת המים והביוב; 
ב. החליטה ועדת המים והביוב, לאחר דיון כאמור לסרב להתיר שימושים כאמור, תמסור החלטה מנומקת בעניין בתוך 15 ימים מיום קיום הדיון בפני מנהל רשות המים; בהחלטתה תיתן ועדת המים והביוב את דעתה לאמצעי מניעת זיהום מקור המים שהוצע וכן להעמקת קידוח המים או סגירתו, או פתרון אחר לשם מניעת זיהום מקורות המים כתוצאה מהקמת הבנייה.
80. החליטה ועדת המים והביוב לסרב לבקשה, תהיה מוסמכת המועצה המאסדרת, לאחר התייעצות עם מנהל רשות המים ונציג משרד הבריאות האמור בסעיף 71(ב) להורות על איטום קידוח המים או העתקתו. 
81. התנגד נציג משרד הבריאות להפקת מי שתייה מהקידוח, בין אם אושרה התכנית למניעת זיהום מים ובין אם לאו, לא ישמש הקידוח להפקת מי שתיה.
רעש
82. לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין, לעניין פעולות או עבודות הנדרשות לצורך קידום או ביצוע פרויקט המטרו לא יחול סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.
83. לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין, לעניין עבודות הנדרשות לצורך פרויקט המטרו, ייקבעו ההוראות הבאות בתוספת לחוק, אשר השר להגנת הסביבה יהיה מוסמך לתקנה בהסכמת שר האוצר:
א. רעש חזק או בלתי סביר כמשמעותו בחוק למניעת מפגעים כפי שייקבע כדלקמן:
"רעש חזק או בלתי סביר" – רעש המפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים ומפלסו עולה על הערכים הגבוה מבין אחד מאלה: 
1. רעש שערכיו המרביים הם כקבוע בתוספת הראשונה בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 (להלן – תקנות 1990), בתוספת 25 דציבל בשעות היום כהגדרתן בתקנות אלו;
2. רעש שערכיו המרביים הם כקבוע בתוספת הראשונה בתקנות למניעת מפגעים, בתוספת שיעור אפקטיביות המיגון של המבנה;
3. מפלס רעש הרקע השעתי שווה הערך באתר מסוים, כמשמעותו בתקנות 1990, בתוספת 5 דציבל.
ב. החברה המבצעת תהיה רשאית לחרוג מהמפלס האמור בסעיף קטן (א) באתר מסוים בשיעור של עד 10 דציבל במשך 250 שעות בשנה קלנדרית, ובלבד שמפלס הרעש לא יעלה על השיעור האמור במשך למעלה מ-40 שעות בחודש.  
ג. המועצה המאסדרת תוסמך לאשר חריגה ממפלס הרעש האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) מטעמים שיירשמו, ובלבד שמפלס הרעש לא יעלה על 30 דציבל למשך 5 שעות ברציפות  ועד שלוש פעמים בשנה לא יעלה על 90 דציבל למשך 5 שעות ברציפות. חריגה בהתאם לסעיף זה לא תיכלל במכסת החריגות האמורה בסעיף קטן (ב).
ד. על אף האמור לעיל, ניתן יהיה לחרוג מהערכים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו(ב) ללא קבלת אישור מראש, בהתקיים אחד מאלה:
1. קיום העבודות דרוש באופן דחוף לשם מניעת סכנה או הפרעה בלתי סבירה לביטחון הציבור, בריאותו או בטיחותו, או להסרת סכנה או הפרעה כאמור. 
2. הוצע לתושבים שבביתם צפויה להיות חריגה ממפלס הרעש דיור חליפי.
3. חריגה בהתאם לסעיף זה לא תיכלל במכסת החריגות האמורה בסעיף קטן (ב).
ה. על אף האמור בכל דין, ככל שהחברה המבצעת תידרש במהלך העבודות לצורך קידום וביצוע פרויקט המטרו להרוס מיגון אקוסטי קיים לצורך העבודות, יהיה עליה להקים בתום העבודות מיגון אקוסטי חלופי שווה ערך למיגון האקוסטי שהיה עליה להרוס. 
ו. על אף האמור בכל דין, ניתן יהיה, לצורך קידום פרויקט המטרו, להפעיל מכונה כמשמעותה בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979, או לבצע כל עבודה שאיננה כרוכה בגרימת רעש, כמשמעותה בתקנות האמורות, לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא באלה, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה במהלך כל אחד מימי השבוע, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק זה.
ז. על אף האמור בכל דין, ניתן יהיה לצורך קידום פרויקט המטרו, לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא באלה, באזור מגורים, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש, בכל שעה משעות היממה במהלך כל אחד מימי השבוע, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק זה.
לעניין סעיף זה –
"רעש" – רעש הנמדד במרחק של מטר מחוץ למבנה, למעט כל חלק במבנה שנבנה שלא בהיתר או שלא כדין, בהפחתת db20 וכן בהפחתת שיעור האפקטיביות של מיגון אקוסטי דירתי.   
"מיגון אקוסטי דירתי" – כל אמצעי אשר מותקן על גבי מבנה, או משולב ברכיביו, ומטרתו הפחתת רמות הרעש הנשמעות בתוך המבנה.
"שיעור האפקטיביות של מיגון אקוסטי" – ייבדק בהתאם לנוהל מדידות שיאושר על ידי המועצה המאסדרת, בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה.
עודפי עפר, חומרים מסוכנים ופסולת
84. להטיל על רשות מקרקעי ישראל, החברה המבצעת ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בתוך 3 שנים ממועד החלטה זו,  לאתר קרקעות, לתכנן ולהקים אתרים לצורך קליטת עודפי חפירה שיתקבלו כתוצאה מביצוע פרויקט המטרו, וזאת בשים לב לקיבולת הנדרשת ולמיקום העבודות, כך שיתאפשר פינוי יעיל, מהיר ומתאים על ידי החברה המבצעת או מי מטעמה. באתרים האמורים ייקלטו כלל עודפי החפירה מביצוע פרויקט המטרו, ויועברו, בתמורה, לטובת פרויקטי תשתית ובינוי בהתאם לצורך. אתר הקליטה והמיון לא ייחשב כאתר לסילוק פסולת או כתחנת מעבר לעניין תמא/16 (תמא/1).
85. לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין לעניין קידום וביצוע פרויקט המטרו המנהל האמור בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א-1990 (להלן – תקנות חומרים מסוכנים), יהיה מנהל היחידה הסביבתית בחברה המבצעת.
86. לקבוע בחוק את ההוראות המפורטות להלן, ולהסמיך את שר האוצר לשנותן:
א. סקר היסטורי לאיתור קרקעות החשודות כמזוהמות (להלן – סקר היסטורי), אגב קידום וביצוע פרויקט המטרו, לא יבוצע, בכל מקרה, בתחום העולה על 75 מטר מהקו הכחול של תכניות המטרו.
ב. בעת ביצוע עבודות חפירה במסגרת קידום וביצוע תכנית המטרו יתבצע דיגום שטף הקרקע היוצא מה-TBM בהתאם לאמור להלן:
1. בקרקעות שבהן נמצא, במסגרת הסקר ההיסטורי, כי קיים חשד לזיהומן יתבצע דיגום אחד בכל 120 מטר קוב של עודפי חפירה. לאחר ביצוע דיגום כאמור ניתן יהיה לעשות כל שימוש חוקי בעודפי חפירה מהקרקעות האמורות, למעט העברתם לשימוש באתרי בנייה של מבני מגורים ("שימוש לצורכי מגורים") או רצפטורים ציבוריים רגישים. ביקשה החברה המבצעת לעשות שימוש בעודפי חפירה מהקרקעות האמורות לצורכי מגורים, תבצע דיגום בכל 60 מטר קוב של עודפי חפירה.
2. בקרקעות שבהן, במסגרת סקר היסטורי, לא נמצא חשד לזיהומן, יתבצע דיגום אחד בכל 500 מטר קוב של עודפי חפירה. לאחר ביצוע דיגום, וככל שלא נמצא בו זיהום, ניתן יהיה לעשות כל שימוש בעודפי חפירה מהקרקעות האמורות, לרבות שימוש לצורכי מגורים.
87. לקבוע בחוק כי המועצה המאסדרת תהיה רשאית לקבוע הוראות חלופיות לעמידה בחובת הדיגום ובלבד שלא יטילו חובה העולה על ההיקף או התדירות הקבועים בסעיפים לעיל.
פקודת מסילות הברזל ופקודת הקרקעות
88. לקבוע בחוק כי לעניין קידום פרויקט המטרו יראו את ההגדרה "פעולה קלה" בפקודת מסילות הברזל ככוללת גם את הפעולות הקבועות בסעיפים 14ב(א)(4), (5) ו-(8) לפקודת מסילות הברזל וכן כל פעולת ניטור, חיבור כבלים לתמוך בכבלי חשמול המיועדים לצורכי המטרו לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של כבלים אלה ובדיקה של יסודות הבניין ועמודי התמיכה שלו, ובכלל זה חפירה ברדיוס של חצי מטר. בעת גיבוש החקיקה ייבחן הצורך בהגבלת גודלם המרבי של המתקנים שיותקנו.
89. לקבוע בחוק כי לעניין פרויקט המטרו בהגדרה "מקרקעין מושפעים" בפקודת מסילות הברזל, במקום "70 מטרים" יבוא "120 מטרים". המועצה המאסדרת תהיה רשאית, לאחר ששוכנעה כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי, להרחיב את תחום המקרקעין המושפעים בהיקף שלא יעלה על 150 מטרים סך הכל.
90. לקבוע בחוק כי לעניין פעולות הנוגעות לקידום פרויקט המטרו, בסעיפים 14ד, 14ה ו- 14ז לפקודת מסילות הברזל, בכל מקום, במקום "30 יום" יבוא "14 יום" ובמקום "21 יום" יבוא "7 ימים". המועצה המאסדרת רשאית להאריך את המועדים האמורים בשבעה ימים נוספים, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
91. לקבוע בחוק כי לעניין פעולות הנוגעות לקידום פרויקט המטרו, בסעיף 14ז לפקודת מסילות הברזל ייקבע כי מקים או מפעיל מטרו אשר יש לו יסוד סביר להניח, בהתאם לחוות דעת הנדסית, כי נדרשת פעולת חיזוק מורכבת, נוכח החשש כי המשך העבודות צפוי ליצור סכנה מידית לחיי אדם או לנזק משמעותי לרכוש, רשאי המקים או המפעיל, על אף האמור בסעיפים 14ז(א)-(ב) לפקודת מסילות הברזל,  לפנות ישירות לוועדה לעניין פעולות חיזוק מורכבות כהגדרתה בסעיף 14ו לפקודה, תוך מסירת העתק מהבקשה לבעל המקרקעין, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את התנגדותו לבקשה בתוך 14 ימים. הוועדה תדון בבקשה בתוך 3 ימים מיום הגשת התגובה על ידי בעל המקרקעין או מהמועד האחרון להגשתה, לפי המוקדם. הוועדה תקבל החלטה עד 3 ימים לאחר מועד הדיון.
92. לקבוע בחוק כי יראו את החברה המבצעת כמי שניתנה לה הרשאה להשתמש בכל הסמכויות והזכויות, שהוענקו לשר האוצר או ליועץ המשפטי לממשלה לפי הוראותיה של פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943(להלן – פקודת הקרקעות), ולמלא את כל החובות שהוטלו עליהם כן, למעט הסמכויות לפי סעיפים 14 עד 14ד ו-25 לפקודת הקרקעות לגבי כל קרקע שחלה עליה תכנית מטרו ובלבד שטרם שתפרסם החברה המבצעת הודעה לפי סעיף 5 או 7 לפקודה, תקבל על כך את אישורה של הוועדה המייעצת הקבועה בסעיף 22א לפקודת הקרקעות.
93. לקבוע בחוק כי מקרקעין שהופקעו לצורך בינוי המטרו, ושולמו בגין ההפקעה פיצויים בהתאם לדין, יוקצו לחברה המבצעת, עם תפיסת החזקה, על ידי רשות מקרקעי ישראל בתוך 30 ימים בתנאי חכירה מהוונת ללא תמורה לצורך הקמת התשתית.
94. לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין, רשות מקרקעי ישראל תאשר היתרי בנייה לצורך הקמת התשתית בתוך 30 ימים לכל היותר ממועד הגשת הבקשה. לא אישרה בתוך 30 ימים, יראו בבקשה כמאושרת.
חוקי עזר
95. לקבוע בחוק, כי חוקי עזר כמשמעותם בסעיף 250 לפקודת העיריות [נוסח חדש] או בסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן – חוק עזר), לא יחולו על החברה המבצעת בכל הנוגע לקידום וביצוע פרויקט המטרו. 
96. על אף האמור בסעיפים 82 ו-95 לקבוע בחוק, כי לבקשת רשות מקומית, שהוגשה לאחר קבלת אישור המועצה המאסדרת, רשאי שר האוצר לקבוע כי חוק עזר מסוים או סעיף מסעיפיו, יעמדו בתוקפם, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. בבואו להכריע בבקשה כאמור ישקול שר האוצר, בין השאר, את העיכוב שצפוי להיגרם לפרויקט המטרו, ולשם כך ייוועץ במועצה המאסדרת, וכן את חיוניותם של החוק או ההוראה שלגביהם הוגשה בקשה כאמור, ולשם כך ייוועץ בשר הפנים.
97. לקבוע בחוק כי מקום בו חייבת החברה המבצעת לפי כל דין לשקם או לפתח שטח עקב עבודות להקמת המטרו שבוצעו על ידה, החברה המבצעת לא תבצע עבודות פיתוח של שטחים אלו ברמת פיתוח העולה על הסטנדרט המקובל באותו אזור בתחום הרשות המקומית אלא אם קיבלה את אישור הוועדה המנהלת לכך. במקרה בו התעוררה מחלוקת באשר לסטנדרט המקובל, תכריע המועצה המאסדרת.  
98. לקבוע בחוק, כי החברה המבצעת תוכל להתחבר בעצמה למערכת ביוב או למערכת תיעול עירונית, בהתאם למתכונת שתקבע המועצה המאסדרת, ומבלי שתידרש לאישורו המוקדם של בעל התשתית ובלבד שניתנה על כך הודעה מראש לבעל התשתית.
רישוי עסקים
99. לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין, רשות הרישוי כמשמעותה בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים), בכל הנוגע למרכז תחזוקה לרכבות (דיפו), תחנת רכבת תת קרקעית וכן מתקנים המצויים באתרי ההקמה של מטרו אשר מיועדים לעיבוד, ייצור או הכנה של חומרי בנייה או רכיבים המשמשים להקמת המטרו, היא המועצה המאסדרת, אשר תהיה הגורם היחיד אשר רשאי להתנות את הרישיון בתנאים. 
100. לקבוע בחוק כי לצורך מתן רישיון לפעולות או לעסקים האמורים בסעיף 99 להחלטה זו, תתייעץ המועצה המאסדרת, בטרם מתן הרישיון, עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק (להלן- הרשות המקומית הרלוונטית). לא השיבה הרשות המקומית הרלוונטית בתוך 21 יום מיום פנייתה של המועצה המאסדרת, יראו בכך כאילו קוימה חובת ההתייעצות.
101. לקבוע בחוק, כי אם נדרש אישורו של נותן אישור לפי חוק רישוי עסקים, הוא יהיה גורם מייעץ לצורך מתן רישיון לפעולות או לעסקים האמורים בסעיף 99 להחלטה זו, ותתייעץ עמו המועצה המאסדרת בטרם מתן הרישיון (להלן- הגורם המייעץ). לא השיב הגורם המייעץ בתוך 21 ימים מיום פנייתה של המועצה המאסדרת אליו, יראו בכך כאילו קוימה חובת ההתייעצות.
102. השיב הגורם המייעץ בתוך התקופה האמורה, רשאית המועצה המאסדרת לקבוע ברישיון תנאים שונים מהתנאים שעליהם המליצו הרשות המקומית הרלוונטית או הגורם המייעץ, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. 
103. ההחלטה והנימוקים של המועצה המאסדרת לפי סעיף 102 להחלטה זו יפורסמו באתר משרד האוצר סמוך לאחר קבלתה, וכן יפורסמו בדו"ח השנתי שמגישה המועצה המאסדרת מדי שנה לוועדת השרים בהתאם לסעיף 54 להחלטה זו.
צווים מנהליים
104. לקבוע בחוק כי על אף האמור בחוק רישוי עסקים, לעניין צו הפסקה מינהלי כהגדרתו בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים, שיש בו כדי להשפיע על קידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו, יחולו הוראות אלה: 
א. לא יינתן צו מנהלי אלא בהסכמת המועצה המאסדרת;
ב. עמדתה של המועצה המאסדרת לבקשה למתן צו מנהלי תינתן בתוך שבעה ימים מהמועד שהתקבלה אצלה הבקשה;
ג. על אף האמור, צו מנהלי הנדרש בשל סכנה לשלומו של אדם או בטיחותו יינתן גם ללא שניתנה עליו הסכמת המועצה המאסדרת בטרם הוצאתו. המועצה המאסדרת תדון בצו כאמור בתוך 72 שעות ממועד שניתן. לא התקבלה הסכמת המועצה המאסדרת, יבוטל הצו ולא ניתן יהיה להאריך את תוקפו, לרבות באמצעות מתן צו נוסף, ובלבד שניתנה החלטת המועצה המאסדרת בעניין. הודעה בדבר צו מינהלי שניתן לפי סעיף זה יועבר מיד עם הוצאתו למועצה המאסדרת.
105. על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, לעניין צו מנהלי כהגדרתו בסעיפים 203 ו-218 לחוק התכנון והבנייה, הגורם המוסמך ליתן את הצו יהיה מנהל היחידה הארצית לאכיפה בלבד.
106. לקבוע בחוק כי בכל הנוגע לקידום וביצוע פרויקט המטרו, על אף האמור בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק למניעת מפגעים), הגורם המוסמך לפי סעיף 11ב לחוק, להוציא צו להפסקת מפגע או לסילוקו, יהיה המועצה המאסדרת.
107. לקבוע בחוק כי על אף האמור בסעיף 51 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 (להלן ¬– חוק הכבאות), לא יינתן צו הפסקה מינהלי כהגדרתו באותו סעיף אלא לאחר קבלת הסכמת המועצה המאסדרת. עמדתה של המועצה המאסדרת לבקשה למתן צו כאמור תינתן בתוך שבעה ימים מהמועד שהתקבלה אצלה הבקשה. על אף האמור, סבר מפקד המחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, כהגדרתן בסעיף 51(א)(1) לחוק הכבאות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, יינתן גם ללא שניתנה עליו הסכמת המועצה המאסדרת בטרם הוצאתו. המועצה המאסדרת תדון בצו כאמור בתוך 72 שעות ממועד שניתן. לא התקבלה הסכמת המועצה המאסדרת, יבוטל הצו ולא ניתן יהיה להאריך את תוקפו, לרבות באמצעות מתן צו נוסף, ובלבד שניתנה החלטת המועצה המאסדרת בעניין. הודעה בדבר צו מינהלי שניתן לפי סעיף זה יועבר מיד עם הוצאתו למועצה המאסדרת.
108. לקבוע בחוק כי על אף האמור בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, לא יינתן צו לשמירת הניקיון שיש בו כדי להשפיע על קידום וביצוע פרויקט המטרו, אלא בהסכמת המועצה המאסדרת.
היחידה ליישוב סכסוכים 
109. לקבוע בחוק כי תוקם במשרד האוצר יחידה ליישוב סכסוכי תשתיות בין גופי תשתית בענייני תשתיות (להלן – היחידה ליישוב סכסוכים), שתפקידה יהיה להכריע בסכסוכים בעניינים המפורטים להלן, בין גופי תשתית.
א. תפקידה של היחידה ליישוב סכסוכים יהיה להכריע בסכסוכים בעניינים אלה: 
1. תיאום לגבי עבודות תשתית; 
2. העברת מידע נדרש; 
3. היקפן של עבודות התשתית; 
4. לוחות הזמנים לביצוע עבודות התשתית; 
5. התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות התשתית לרבות התנאים המסחריים, הביטוחים, הערבויות וכתבי ההתחייבות שעל החברה המבצעת לספק; 
6. תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי גופי התשתית; 
7. סכסוך אחר המעכב או העלול לעכב עבודות תשתית.
ב. הרכב היחידה ליישוב סכסוכים יהיה כדלקמן:
1. מנכ"ל משרד האוצר יהיה יושב ראש היחידה;
2. סגן הממונה על התקציבים שימנה שר האוצר שיהיה ממלא מקום יושב הראש;
3. היועץ המשפטי במשרד האוצר או משפטן שהוא עובד משרד האוצר הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימנה היועץ המשפטי במשרד האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה;
4. נציג מינהל התכנון שימנה מנכ"ל מינהל התכנון ולעניין סכסוך הנוגע למטרו, מנהלת אגף בכיר תכנון מטרו במינהל התכנון, או נציג מטעמה אשר עסק בתכנון התכנית לתשתית לאומית לפרויקט המטרו;
5. עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; 
6. אחד או יותר מאלה, בהתאם לגופים האחראים על גופי התשתית שהם צד לסכסוך:
א. נציג רשות החברות הממשלתיות, שימנה מנהל רשות החברות הממשלתיות;
ב. עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב;
ג. עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;
ד. עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
ה. עובד משרד האנרגיה, רשות החשמל או רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה;
ו. עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת;
ז. עובד המשרד להגנת הסביבה שימנה השר להגנת הסביבה.
ח. מנהל רשות המטרו או עובד הרשות מטעמו.
ג. היה צד לסכסוך גוף תשתית שאינו ציבורי, כהגדרתו בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, יהיה הרכב היחידה ליישוב סכסוכים כדלקמן: 
1. משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, שימנה שר האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה יושב ראש היחידה;
2. מנהל אגף בכיר תכנון מטרו במנהל התכנון, או נציג מטעמו אשר עסק בתכנון התכנית לתשתית לאומית לפרויקט המטרו;
3. נציג אגף התקציבים, שימנה שר האוצר;
4. אחד או יותר מהנציגים האמורים בסעיף קטן ב(6) בהתאם לגופים האחראים על גופי התשתית שהם צד לסכסוך;
5. נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות;
6. נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות;
7. נציג ציבור שימנה שר האוצר שהוא מגשר כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בעל ניסיון בגישור מסחרי;
8. נציג ציבור בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות, שימנה שר האוצר.
110. גוף תשתית רשאי לפנות בכתב ליחידה ליישוב סכסוכים, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהיחידה מוסמכת לפסוק בו ובלבד שחלפו עשרה ימים מהיום שבו הודיע בכתב לגוף הפונה על כוונתו לפנות ליחידה ליישוב סכסוכים אם לא ייפתר הסכסוך.
111. החלטותיה של היחידה ליישוב סכסוכים יתקבלו ברוב דעות החברים בה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש היחידה, ובלבד שנכחו בישיבה יושב ראש היחידה ונציג נוסף.
112. לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין, הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך בין החברה המבצעת לבין גוף תשתית, נתונה ליחידה ליישוב סכסוכים, אלא אם החליטה שלא לפסוק בסכסוך אם סברה שאינו מתאים לדון לפניה, בין השאר, בשל היקפו המצומצם או בשל אופיים של הגורמים שהינם צד לסכסוך, ובלבד שרוב חברי היחידה ליישוב סכסוכים ובהם יושב ראש היחידה הסכימו לכך; החלטת היחידה ליישוב סכסוכים לפי סעיף זה תינתן בכתב בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה לרבות כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, והיא תודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה עם קבלתה. 
113. להטיל על היחידה ליישוב סכסוכים לפרסם את רשימת המסמכים הדרושים לה לצורך הגשת בקשה וקיום הדיון בה.
114. היחידה ליישוב סכסוכים תכריע בסכסוך בדרך הנראית לה יעילה, הוגנת וצודקת, בנסיבות העניין, בהתחשב, בין השאר, בדין החל ובטובת הציבור; הכרעת היחידה תינתן בכתב ותהיה מנומקת. במסגרת הכרעה בסכסוך כאמור, תהיה רשאית היחידה ליישוב סכסוכים לתת כל אישור אשר נדרש על פי דין במקום כל אחד מגופי התשתית, ובלבד שניתנה אפשרות לגוף התשתית להשמיע טענותיו או להחזיר את העניין לגוף התשתית בצירוף הנחיותיה. 
115. היחידה ליישוב סכסוכים תהיה מוסמכת להורות לגוף תשתית לבצע פעולה ביחס לתשתית שבאחריותו, ככל שהיא נדרשת לצורך ביצוע פרויקט המטרו, בתוך פרק זמן שייקבע על ידה. 
116. הגיע לפני היחידה ליישוב סכסוכים סכסוך הנוגע להיקף התשלום בעד עבודות תשתית, למועד התשלום או לביטוחים, לערבויות ולכתבי ההתחייבות שעל החברה המבצעת לספק, רשאית היא להורות, בטרם תיתן את הכרעתה הסופית, כי ביצוע עבודות התשתית לא יעוכב ולהטיל את ביצוען על גוף תשתית, אחד או יותר, שהוא צד לסכסוך.
117. החלטה של היחידה ליישוב סכסוכים יראו אותה לעניין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט כצו של בית משפט, ולעניין אכיפת חיובים כספיים בהוצאה לפועל כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום. ואולם, לא יינתן צו המטיל קנס בסכום העולה על 10,000 ש"ח. 
118. הכרעה סופית של היחידה ליישוב סכסוכים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית המשפט לעניינים מנהליים, ובתנאים שייקבעו בחקיקה.
119. לקבוע בחוק כי פרק ח3 לחוק החברות הממשלתיות יבוטל, ולקבוע, כי על אף האמור בכל דין, הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בכל סכסוך בין גופי תשתית, בכל עניין האמור בסעיף 109 לעיל, בשינויים המחויבים, נתונה ליחידה ליישוב סכסוכים, והרכבה יבוא במקום ההרכב האמור בסעיף 55ג(א)-(ג) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק משק הגז). 
120. לתקן את חוק משק הגז הטבעי כך שסעיפים 55ב(ב)-(ג) יבוטלו.
יערות
121. להטיל על פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – פקיד היערות) להנפיק רישיונות לפי סעיפים 15 ו-15א לפקודת היערות להעתקה או לכריתה, לפי העניין, של העצים המסומנים באותו סקר לכריתה או להעתקה יחד עם אישור סקר עצים בשלב התכנון המפורט של תכנית המטרו ובהתאם לתכנית בלבד. 
122. לקבוע בחוק כי החברה המבצעת לא תבצע נטיעה חליפית בפועל אלא תשלם היטל כספי כאמור בסעיף 15(א)(ב) לפקודת היערות.
123. להטיל על משרד החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע הוראות לעניין אופן העברת ההיטל הכספי מהחברה המבצעת למשרד, וקביעת תבחינים לחלוקת כספי ההיטל לרשויות הנכללות בתחום תכנית המטרו. כספי ההיטל ייקבעו בתקציב כהכנסה מיועדת. לקבוע בחוק כי אם נמצא, לאחר מועד אישורו, סקר העצים לתכנון המפורט כאמור בסעיף 121 כי עצים מסוימים לא נסקרו או כי נדרשת כריתתם או העתקתם של עצים שלא סומנו לכריתה או להעתקה במסמך האמור, תעביר החברה המבצעת לפקיד היערות הארצי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר סקר משלים בנוגע לעצים אלה). בתוך 10 ימים מהמועד בו הוגש לו הסקר המשלים, יעשה פקיד היערות, אחד מאלה:
א. יאשר את הסקר המשלים, ובאותה העת ינפיק רישיון בהתאם לו, לפי סעיפים 15 ו-15א לפקודת היערות להעתקה או לכריתה, לפי העניין, של העצים המסומנים בסקר המשלים לכריתה או להעתקה.
ב. יסרב לאשר את הסקר המשלים, כולו או חלקו, לאחר שנתן לחברה המבצעת הזדמנות להציג את טענותיה בפניו.
124. לקבוע בחוק כי החברה המבצעת תהיה רשאית לפנות למועצה המאסדרת בבקשה לקיים דיון חוזר בהחלטתו של פקיד היערות הארצי לפי סעיפים 121 ו-123 אם נוכח שיש בה כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת המטרו, להאריכן, או להטיל על החברה המבצעת עלות משמעותית לצורך ביצוען.
עתיקות
125. לקבוע בחוק כי רשות העתיקות תבצע פעולות באתר בתחום תכנית המטרו או הנדרש לצורך ביצוע עבודות הקשורות לפרויקט המטרו, ללא כל דיחוי ובכל מקרה לא יאוחר מהמועדים המפורטים להלן:
א. ביצוע בדיקת סקר – בתוך שבעה ימים מיום פניית החברה המבצעת;
ב. ביצוע חתכי בדיקה או חפירות בדיקה – בתוך 12 יום מיום פניית החברה המבצעת;
ג. ביצוע חפירות הצלה – בהתאם ללוחות הזמנים שקבעה המועצה המאסדרת ובכל מקרה לא יותר מ-21 יום.  
126. חרגה רשות העתיקות מהמועדים הקבועים בסעיף 125 להחלטה זו רשאית המועצה המאסדרת לבוא במקום המנהל וליתן רישיונות והיתרים בהתאם לסעיפים 9 ו-29 לחוק העתיקות, התשל"ח-1978 (להלן – חוק העתיקות), לרבות רישיון לבדיקות סקר, חפירות בדיקה והצלה וכל פעולה באתר עתיקות.
127. לקבוע בחוק כי החברה המבצעת רשאית לפנות למועצה המאסדרת בבקשה לקיים דיון על החלטות המנהל כאמור בסעיפים 6 ו-29 להחלטה זו אם יש בהחלטתו כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת המטרו,  להאריכן, או להטיל על החברה המבצעת עלות משמעותית נוספת לצורך ביצוען.
אבטחה, בטיחות אש ומוכנות לאירועי חירום
128. להקים צוות בין-משרדי לליווי היבטי האבטחה הפיזית, אבטחת המידע, בטיחות האש, התגוננות אזרחית, החילוץ וההצלה והמוכנות לאירועי חירום בשלבי התכנון, הביצוע וההפעלה של פרויקט המטרו בראשות מנכ"ל הרשות וראש המטה לביטחון לאומי או נציג מטעמו, ובהשתתפות נציגי משטרת ישראל, משרד הביטחון, רשות החירום הלאומית, פיקוד העורף, משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מערך הסייבר הלאומי, כבאות והצלה ומגן דוד אדום (להלן – הצוות הבין-משרדי). הצוות יגבש, יסנכרן ויתאם את הדרישות הרגולטוריות שבתחומי סמכותם של הגופים לעיל ביחס לפרויקט המטרו, לרבות הסדרים ייעודיים, והמלצות לתיקוני חקיקה, ככל הנדרש, והכול בהתאם למפורט בהחלטה זו ולחקיקה הקיימת, עד ליום 15 באפריל 2022. מובהר כי אין באמור כדי לגרוע מתפקידיה של הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות שהוקמה בהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מספר ב/372 מיום 30 באוקטובר 2019 והצוות הבין-משרדי לא יעביר התייחסויות כאמור בהחלטת הקבינט האמורה.
129. לקבוע בחוק כי גורם מוסמך בתחום האבטחה, החירום, בטיחות האש, אבטחת המידע, ההתגוננות האזרחית, והחילוץ וההצלה ישקול, בטרם מתן הנחיה רגולטורית, את השפעתה, במישרין או בעקיפין, על קידום וביצוע פרויקט המטרו או הפעלתו באופן יעיל ובהתחשב בהשפעתה על עלות הפרויקט והשפעתה על המשק.
130. להורות כי בטרם מתן ההנחיה, למעט הנחיה האמורה בסעיף 137 הגורם המוסמך יפנה לוועדה המנהלת לצורך קבלת עמדתה בנוגע להשפעת ההנחיה על עלות הפרויקט, לוחות הזמנים וההשפעה המשקית. 
131. להטיל על השר לביטחון פנים להורות למפקח הכללי של משטרת ישראל למנות מבין עובדיו קצינים בכירים במחוזות ת"א ומרכז, חטיבת אבטחה ורישוי, חטיבת מבצעים, אגף התכנון ובכל גוף רלוונטי אחר במשטרת ישראל, שיהיו הגורם האחראי במשטרה על כלל הנושאים הנוגעים לפרויקט המטרו ומתן מענה מיטבי בלוחות זמנים קצרים וקצובים לכל נושא הכרוך בהקמתו והפעלתו של המטרו ובאופן שיבטיח שלא ייגרם עיכוב כלשהו בהקמת הפרויקט, לרבות סיוע בכל הנוגע לכניסת מקים או מפעיל מטרו למקרקעין בהתאם לפקודת מסילות הברזל וכן אחראי בכיר מטעם המטה הארצי שירכז את כלל התיאום בין קציני יחידות כאמור ובין מול החברה המבצעת.
132. להטיל על השר לבטחון פנים להורות לנציב הכבאות וההצלה (להלן – הנציב) להקים מנהלת שתורכב מעובדי רשות הכבאות וההצלה, ותכלול, בין היתר, נציגים ממחוזות דן, וכן נציג מכל גוף רלוונטי אחר ברשות הכבאות וההצלה, ותרכז את כל ההיבטים הנוגעים לקידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו. לחברי המנהלת, ורק להם, תוקנה הסמכות הנדרשת בהתאם לחוק הכבאות וההצלה, ליתן את כל האישורים הנדרשים לקידום וביצוע הפרויקט ומצויים בסמכות רשות הכבאות וההצלה, ובאופן שלא יחייב קבלת אישור מגורמים פרטניים בתוך הרשות. אישורים כאמור, הנוגעים לבדיקת תכניות יועברו לחברה המבצעת לא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת הפנייה מאת החברה המבצעת.
133. להטיל על כל אחד מהגופים האמורים בסעיף 128 להחלטה זו למנות מבין עובדיהם קצין בכיר או בעל משרה בכיר שיהיה הגורם האחראי באותו הגוף על כלל הנושאים הנוגעים לפרויקט המטרו, לרבות ריכוז עבודת המטה הנדרשת לצוות הבין-משרדי בכל היחידות הרלוונטיות בגוף, ומתן מענה מיטבי בלוחות זמנים קצרים וקצובים לכל נושא הכרוך בהקמתו והפעלתו של המטרו ובאופן שיבטיח שלא ייגרם עיכוב כלשהו בהקמת הפרויקט. הנציג יהיה חבר בצוות הבין-משרדי וירכז את עבודת המטה הדרושה לצוות.
134. לקבוע בחוק כי תקן ישראלי 5567 הוראות והנחיות לבטיחות בעבודות מנהור בתעשיית הבנייה (להלן – תקן 5567), יהיה התקן המחייב לעניין ביצוע עבודות המנהור בפרויקט המטרו.
135. להורות לגורמים ברשות הכבאות וההצלה כי דרישות הגורמים המוסמכים לעניין בטיחות בעבודות מנהור במסגרת פרויקט המטרו, ככל שיידרשו, בהתאם לתקן 5567, יועברו עד ליום 15 באפריל 2022. 
136. לקבוע בחוק כי תקן ישראלי 5435 (עדכון 2019) מערכות תחבורה ציבורית מסילתית בנתיב קבוע – דרישות בטיחות אש (להלן – תקן 5435), ותקן 5350 יהיו התקנים המחייבים לעניין בטיחות באש בהפעלת המטרו.
137. לקבוע בחוק כי על אף האמור בסעיפים 134 ו-136 להחלטה זו דרישות והנחיות לעניין בטיחות אש נוספות לאלו המופיעות בתקנים לעיל, יינתנו לאחר קבלת אישור המועצה המאסדרת.
138. לקבוע בחוק כי על אף האמור בסעיף 43 לחוק הכבאות וההצלה, התשע"ב-2012, הסמכות ליתן צו מיוחד לעניין פרויקט המטרו, בהתאם לסעיף האמור, תהיה בהסכמת המועצה המאסדרת. בבואו להפעיל את סמכותו לפי הסעיף האמור ייתן הנציב את דעתו גם לאינטרס הלאומי שבקידום וביצוע פרויקט המטרו.
139. בהחלטה זו – 
"אישור" – אישור, רישיון, הרשאה, היתר או פטור;
"גוף ציבורי" – ממשלת ישראל, רשות מקומית, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית, חברה ממשלתית, לרבות חברת בת ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, חברה עירונית, וכן כל גוף מתוקצב.
"גוף תשתית" – רשות מקומית, חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או תאגיד המפעילים או מחזיקים תשתית וכן חברה עירונית, תאגיד מים וביוב;
"תשתית" – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, מתקנים של מי ששר התקשורת העניק לו סמכויות המנויות בסעיף 4(ו) לחוק התקשורת ביוב, מים, דלק, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק פסולת ולטיפול בביוב;
"עבודות תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של גוף תשתית ובכלל זה הקמה, פיתוח והעתקה של תשתיות.
"חוק הכבאות וההצלה" – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;
"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;
"עבודות תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של גוף תשתית ובכלל זה הקמה, פיתוח והעתקה של תשתיות;
"עודפי חפירה" – קרקעות אשר נחפרו מאזורים שנמצאו לא חשודים בזיהום בסקר ההיסטורי או נדגמו, ונמצאו נקיות על ידי הגורם המוסמך לעניין זה ובהתאם להגדרות השבת קרקע;
"פקודת מסילות הברזל" – פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972.
כלים להאצת הפיתוח האורבני ומימון המטרו 
140. לקבוע בחוק התכנית הכלכלית לשנים 2022-2021 את העקרונות הבאים:
א. קביעת תחומי ההשפעה של המטרו – 
1. תחום ההשפעה של תחנת מטרו על מקרקעין בסביבתה (להלן – תחום ההשפעה) ייקבע בתמ"א 70 שעניינה תכנית מתאר ארצית למרחב תחנות המטרו במטרופולין תל אביב (להלן – תמ"א 70). 
2. על אף האמור בפסקה (1), לא אושרה תמ"א 70 בתוך שנה מיום כניסת תיקון החוק לתוקף, ייקבע תחום ההשפעה לפי תחום ההשפעה בהצעת תמ"א 70 כפי שהועברה להערות. 
3. לא הועברה תמ"א 70 להערות בתוך שנה מיום כניסת תיקון החוק לתוקף, יקבעו שרי הפנים והאוצר את תחום ההשפעה, אשר יחול עד לאישורה של תמ"א 70 בממשלה.
4. עד לקביעת תחום ההשפעה, אישור תכנית שמצויה בתחום שלגביו פורסמו הודעות לפי סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה מכוח תמ"א 70, וטרם הופקדה עד למועד קבלת החלטת הממשלה, תותנה באישור לפי כללים שייקבעו על ידי שרת הפנים ושר האוצר או בהבטחת תשלום מס השבחת מטרו בהתאם לכללים שייקבעו.  
5. ייבחן מנגנון למקרים בהם יתברר כי חל שינוי בתחום ההשפעה לעת אישור התוכנית לעומת תחום ההשפעה כפי שנקבע בסעיפים 4-2.
ב. שיעור היטל ההשבחה שיחול על תכנית בתחום ההשפעה – 
1. שיעור היטל ההשבחה, כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, אשר יחול על תכנית בתחום השפעה שהגדילה את זכויות הבנייה הסחירות במקרקעין בשיעור שעולה על 10% יעמוד על 40% מההשבחה, ובלבד שנוספו בתכנית זו מעל 1,500 מ"ר מהתכנית המפורטת החלה על המקרקעין (להלן – תכנית משביחה). 
2. על אף האמור בפסקה (1), במתחם פינוי ובינוי שבתחום ההשפעה תוגדר תכנית משביחה ככזו שהגדילה את זכויות הבנייה הסחירות במקרקעין בשיעור הגבוה מהשיעור שבפסקה (1), שייקבע על ידי שר האוצר.
ג. מס השבחת מטרו – 
1. על תכנית משביחה יחול, בנוסף לאמור בכל דין, מס השבחת מטרו בשיעור 35% מההשבחה שנוצרה בתכנית אשר ישולם למדינה בעת מימוש הזכויות במקרקעין האמורים, כהגדרתו בסעיף 1(1) בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה (להלן- מס השבחת מטרו). 
2. מס השבחת מטרו יחושב וייגבה בהתאם לעקרונות אלה:
א. מס השבחת המטרו יחושב בהתאם לשומת היטל ההשבחה הקבועה בסעיף4  לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.
ב. דרישת תשלום מס השבחת מטרו תישלח לבעל הזכויות על ידי הוועדה המקומית במקביל לדרישת תשלום היטל ההשבחה. דרישת התשלום תכלול, בין היתר, את מספר החשבון על שם המדינה אליו יועבר מס השבחת מטרו.
ג. מתן אישורים המותנים בתשלום היטל השבחה, כמפורט בסעיף 10 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, לרבות אישורים הניתנים על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ורישום בפנקסי מקרקעין, יותנו גם בתשלום מס השבחת מטרו.
ד. המדינה תהא רשאית לערער על שומת ההשבחה של הוועדה המקומית לשמאי המכריע ולוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בהתאם למנגנונים הקבועים בסעיף 14(ב)(2) לתוספת השלישית.
ה. על אף האמור בסעיף 4(4)(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה המדינה תהיה רשאית לדרוש מהוועדה המקומית לערוך שומה לפני מועד מימוש הזכויות. 
ו. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין הבטחת גביית מס השבחת מטרו במקרים שבהם שומת ההשבחה אינה סופית ובעל הזכויות מעוניין לממש את זכויותיו בה וזאת, בין היתר, בדרכים האמורות בסעיף 8 לתוספת השלישית.
ז. בהיעדר הוראות אחרות, יחולו על תשלום מס השבחת מטרו יתר הכללים החלים על תשלום היטל השבחה בשינויים המחויבים.
ח. במקרים שבהם סך הזכויות הסחירות הנוספות שניתנות בתחום התכנית המשביחה עולה על 80,000 מ"ר, יקצה מוסד התכנון למדינה קרקעות לצרכים סחירים, בשווי אקוויוולנטי לשיעור ממס השבחת מטרו שקבעה הוועדה לפיתוח סובב מטרו שבסעיף קטן (ט) בתחום ההשפעה (להלן – שיעור ההקניה).
ט. ועדה בהשתתפות שני נציגי משרד האוצר, נציג משרד ראש הממשלה, נציג מינהל התכנון, נציג רשות מקרקעי ישראל (להלן – הוועדה לפיתוח סובב מטרו) תבחן את מאפייני תחומי ההשפעה ביחס לצורך בקידום פיתוח סחיר על ידי המדינה וזאת בהתחשב, בין היתר, בשיעור מקרקעי ישראל שייעודם סחיר, בכמות הבעלים, בפוטנציאל הפיתוח באיזור ובמורכבות הפיתוח, ותקבע את שיעור ההקניה בתחום ההשפעה, לפי אחת מהמדרגות הבאות:
1. 4/7 ממס השבחת מטרו; 
2. 2/7 ממס השבחת מטרו;
3. אין צורך בהקניית מקרקעין למדינה לשם קידום הפיתוח בתחום ההשפעה.
3. מוסד תכנון יקבע את גודל המקרקעין המוקנים למדינה (להלן – המקרקעין המוקנים) לפי המדרגה שקבעה הוועדה לפיתוח סובב המטרו, ואת מיקום המקרקעין המוקנים, בין היתר, בהתאם לעקרונות אלה: 
א. המקרקעין המוקנים ירוכזו, ככל הניתן, במגרש עצמאי או במבנה נפרד שפיתוחם ומימושם אינו מותנה, ככל האפשר, בבעלי זכויות אחרים.
ב. המקרקעין המוקנים יהיו בעדיפות ראשונה בבנייה מעל התחנה, או במיקום קרוב ונגיש, ככל האפשר, לתחנת המטרו שבתחום ההשפעה הרלוונטי לתכנית המשביחה. 
4. אופן העברת הקרקע למדינה כאמור לעיל, במקרים שבהם יש תכנית איחוד וחלוקה ייעשה באמצעות תכניות איחוד וחלוקה, בשינויים המחויבים. 
5. העקרונות המפורטים בסעיף קטן 140(ג)(3) יחול על קביעת מוסד תכנון בתוכניות בתחום ההשפעה ביחס למקרקעי ישראל הנמצאים בתחום השפעה ושלא התקבלו בדרך האמורה בסעיף קטן 140(ג)(ח).
6. התקבולים משיווק ופיתוח הקרקע שהוקנתה למדינה, ינוהלו בחשבון נפרד וישמשו רק למימון פרויקט המטרו. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין השימוש בתקבולים כאמור במקרה של שינוי מהותי בפרויקט המטרו.
7. תיבחן האפשרות לקביעת מנגנון לעדכון החלטת הוועדה לפיתוח סובב מטרו, בשים לב למשך הזמן שחלף מקביעתה הראשונית ולצורכי הפיתוח.
ד. מס עליית שווי במקרקעין מושפעים
1. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן 140(ג), להטיל על הממונה על התקציבים, בשיתוף מינהל הכנסות המדינה, השמאי הממשלתי הראשי, מנהל רשות המיסים והמועצה הלאומית לכלכלה, לגבש מודל למיסוי עליית שווי נכסים המושפעים מתכניות המטרו. הצוות ישלים את גיבוש המודל עד ליום 1 בפברואר 2022.
2. להטיל על שר האוצר להגיש את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום המיסוי בהתאם למודל שיגובש כאמור בסעיף קטן 140(ד)(1) כחלק מהצעת התקציב לשנת 2023.
לעניין סעיף  140:
"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
"בעלי המקרקעין" – לרבות חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
"מימוש תכנית המטרו" – מועד קבלת הרשאה לתחנת מטרו לפי סעיף 261ה לחוק התכנון והבנייה לצורך הקמת התחנה בתחום המקרקעין המושפעים; 
"שומת השבחה" – שומה הנערכת על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לפי סעיף 4(1) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבנייה.
141. לנוכח ייחודיות פרויקט המטרו, הרצון בפיתוח אזורי של מתחמי הדיפו ותחנות מטרו גדולות, הצורך בייעול השימוש והבטחת המימוש של מלוא הייעודים האפשריים במקרקעין המיועדים לשמש כדפו או תחנת מטרו גדולה בתכנית מטרו החלה לגביהם (להלן – המקרקעין המיועדים), לאור המורכבות ההנדסית והתפעולית הנובעת מייעול המימוש ולנוכח היתרונות בבינוי מאוחד של כלל השימושים במקרקעין ובהינף אחד – לקדם תיקוני חקיקה שיאפשרו מימוש ייעוד סחיר במקרקעין המיועדים, בהתאם לעקרונות אלה:
א. המדינה תפקיע את המקרקעין המיועדים בהתאם לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (להלן – פקודת הקרקעות) או באמצעות הפעלת סמכויות שיוקנו לה או למי מטעמה כפי שייקבע בחוק, או לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, לפי בחירתה, כך שניתן יהיה בתנאים מסוימים לממש בהם גם זכויות בייעוד סחיר על ידי המדינה או לקבוע תנאים למימוש הזכויות כאמור על ידי בעל המקרקעין המקורי והכול בהתאם לכללים האמורים בסעיף זה. 
ב. מימוש זכויות בייעוד סחיר, כאמור, בידי המדינה או מתן זכות למימוש, כאמור, על ידי בעל המקרקעין המקורי, יהיו מותנים בכך שבמסגרת התכנון המפורט לביצוע של מתחמי הדפו והתחנות הגדולות נקבעו הוראות שיאפשרו מימוש של ייעודים סחירים במקרקעין המיועדים, וכי השימושים השונים כרוכים זה בזה מבחינה הנדסית. לא נקבעו הוראות כאמור, תבוטל האפשרות למימוש זכויות בייעוד סחיר במקרקעין בידי המדינה, בהתאם להוראות סעיף זה.
ג. עבור הפקעת מקרקעין מיועדים ישולם לבעל המקרקעין פיצויי הפקעה בהתאם להוראות פקודת הקרקעות והחוק לתיקון דיני הרכישה, התשכ"ד-1964. במסגרת פיצוי זה לא יובאו בחשבון התכניות לתוספת זכויות סחירות מעל מתחמי הדפו או התחנות הגדולות (להלן – פיצוי הפקעה ראשוני). כמו כן, ישולם לבעלים פיצוי נוסף בשיעור של 70% מהתמורה שתתקבל בפועל, משיווק המקרקעין, עבור הזכויות הסחירות שאושרו בתכנית (להלן – הפיצוי הנוסף), וזאת לאחר שנוכו מהתמורה שהתקבלה כל הרכיבים המנויים בהגדרת "שווי הזכויות הסחירות שאושרו בתכנית" וכן בניכוי החלק מפיצוי ההפקעה הראשוני המשקף פוטנציאל סחיר של המקרקעין במועד ההפקעה, וזאת בהתאם לקביעת השמאי הממשלתי הראשי, וזאת ככל שלא נחתם הסכם למימוש עצמי של הזכויות בייעוד סחיר כמשמעותו בסעיף קטן (ד).
ד. במקום קבלת פיצוי נוסף כאמור, בעל הקרקע יהיה רשאי לממש את הזכויות במקרקעין המיועדים בייעוד סחיר בעצמו (להלן – זכות למימוש הזכויות בקרקע מתוכננת), בכפוף לכל אלה:
1. בעלי הקרקע המבקשים לממש את הזכויות בקרקע המתוכננת מהווים יחד בעלים של מחצית לפחות מזכויות הבעלות המקורית בקרקע (להלן – הקבוצה). 
2. הקבוצה תהא זכאית לממש יחד, לפי הוראות החלטה זו, את מלוא הזכויות במקרקעין בייעוד סחיר, של כל הבעלים בקרקע.
3. הקבוצה התאגדה כדין ומינתה מורשי חתימה מטעמה.
4. מימוש הזכויות במקרקעין ייחשב כמימוש זכויות והקבוצה תשלם למדינה את היטל ההשבחה ומס השבחת המטרו שחל עליה לפי חישוב שיערוך השמאי הממשלתי הראשי (להלן – חישוב השמאי). חלקה הקבוצה על חישוב השמאי עקב מימוש זכויות, יחולו הוראות סעיף 9א לפקודת הקרקעות, בשינויים המחויבים. 
5. הקבוצה שילמה למדינה עבור הוצאות תכנון המקרקעין המיועדים, העמקת היסודות ובינוי הקירוי מעל המקרקעין המיועדים וכל הוצאה סבירה אחרת שהוציאה המדינה לשם מימוש הייעודים הסחירים במקרקעין המיועדים (להלן – הוצאות הפיתוח).
6. נחתם הסכם עם שר האוצר או מי מטעמו שבו הוסדרו העניינים המפורטים בפסקה (8) (להלן – הסכם למימוש זכויות בקרקע מתוכננת).
7. הקבוצה העמידה ערבויות כספיות לקיום התחייבויותיו בסכום שקבע שר האוצר.
8. הסכם למימוש הזכויות בקרקע מתוכננת כמשמעותו בפסקה (6) יכלול את כל אלה:
א. משך התקופה ואבני הדרך למימוש מלוא הזכויות הסחירות במקרקעין המיועדים על ידי הקבוצה (להלן – תקופת המימוש). 
ב. הסדרת הממשקים שבין פעילות המטרו לבין השימושים הסחירים במקרקעין ובכלל זה הסדרת היבטי הפיתוח והתפעול.
ג. מנגנונים להבטחת עמידת הקבוצה בהוראות כל דין ובכלל זה הוראות החלות על המקרקעין מכוח תכנית, ביחס למימוש השימושים הסחירים.
ד. תנאים נוספים הנדרשים למימוש השימושים הסחירים תוך המשך פעילות סדירה ותקינה של המטרו, כפי שיקבע שר האוצר.
9. אושרה תכנית לייעוד סחיר במקרקעין המיועדים, יודיע שר האוצר בתוך 60 ימים לבעל הקרקע שהופקעה על זכותו לממש זכויות בקרקע מתוכננת בייעוד סחיר במקרקעין המיועדים (להלן – הודעת שר האוצר). במסגרת הודעת שר האוצר יתבקש בעל הקרקע שהופקעה להודיע בכתב למי שיקבע בהודעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו, האם ברצונו לממש את הזכויות כאמור בקרקע מתוכננת בהתאם לתנאים האמורים שבפסקאות (1) עד (8) (להלן – הודעה על כוונה לממש זכויות בקרקע מתוכננת).
10. מסר בעל הקרקע הודעה על כוונה לממש זכויות בקרקע מתוכננת, יהיה עליו לעמוד בתנאים שבהודעת שר האוצר בתוך תקופה שלא תעלה על 180 ימים מיום ההודעה על כוונה לממש זכויות בקרקע מתוכננת. 
11. התקיימו מלוא התנאים האמורים במועדם, ושולמו הסכום שחישב השמאי הממשלתי הראשי והוצאות הפיתוח, תבוטל האפשרות למימוש הזכויות הסחירות בידי המדינה כאמור בסעיף (א) ויימחקו הרישומים הרלוונטיים מפנקסי המקרקעין לגבי הזכויות במקרקעי המטרו בייעוד סחיר (להלן – מימוש הזכויות במקרקעין בידי הקבוצה), והכול בכפוף לתנאים שבסעיפים 12 ו-13 להלן.
12. לא נמסרה הודעה על כוונה למימוש הזכויות בקרקע מתוכננת במועד שנקבע לכך או לא התקיימו התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (8) בתוך 180 ימים, יהיה רשאי שר האוצר לממש את הזכויות במקרקעין המיועדים שייעודם סחיר, או להעביר את הבעלות בה לאחר, בלא תשלום פיצוי נוסף בשל כך. למען הסר ספק יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מזכותו של בעל הקרקע לפיצויים כאמור בסעיף (ג) לעיל.
13. הועברו המקרקעין לקבוצה והפרה הקבוצה את התחייבותה לפי ההסכם ולא תוקנה ההפרה בתוך 90 ימים, שר האוצר רשאי, לאחר ששמע את טענות בעל הקרקע, לפרסם הודעה ברשומות המקנה את מקרקעי המיועדים בייעוד סחיר שהועברו לקבוצה, לבעלות מדינת ישראל. קבע שר האוצר כאמור, יחולטו הערבויות שהעמידה קבוצה. אין באמור כדי לגרוע מזכותם של חברי הקבוצה לקבלת פיצויי הפקעה ופיצוי נוסף כאמור בסעיף (ג) לעיל. הפיצוי הנוסף יחושב לפי שווי הזכויות הסחירות שימומשו בפועל על ידי המדינה כמפורט לעיל. 
לעניין סעיף 141:
"בעל הקרקע" – מי שבמועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 היה בעל הקרקע או מי שהועברה לו הבעלות בקרקע על ידי בעל הקרקע כאמור.
"שווי הזכויות הסחירות שאושרו בתכנית" – שווי זכויות הבנייה במועד אישור התכנית המסחרית לאחר ניכוי עלויות הפיתוח, הביסוס, הקירוי והתכנון הנדרשות למימוש ותכנון הייעוד המסחרי וכן בניכוי היטל השבחה ומס השבחת מטרו שהיו משולמים עבור המקרקעין בתחום השפעת מטרו.  
142. לאור התועלות שצפוי להניב המטרו לערכן של מקרקעי ישראל, ובהמשך להסדר הקבוע בסעיף 140 לעיל, ולצורך מימון המטרו, לבצע את הצעדים הבאים:
א. לקבוע בחוק המטרו כדלקמן:
1. על אף האמור בכל דין, 50% מתקבולי השיווק של מקרקעי ישראל כהגדרתם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל המצויים בתחום ההשפעה כאמור בסעיף 140(א) לעיל, יועברו על ידי רשות מקרקעי ישראל למשרד האוצר לצורך מימון המטרו (להלן – השתתפות מקרקעי ישראל).
2. השתתפות מקרקעי ישראל תועבר כהכנסה מיועדת לצורך מימון פרויקט המטרו.
3. החל משנת 2021, תעביר הרשות למשרד האוצר מדי שנה את השתתפות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א)(1). היה סכום ההשתתפות במקרקעי ישראל באותה שנה נמוך מ-500 מיליון ₪, תעביר הרשות לכל הפחות 500 מיליון ₪ בצורת קדם מימון על חשבון השתתפות עתידית במקרקעי ישראל.
ב. משרד האוצר והרשות יקבעו מנגנון להבטחת איתנותה הפיננסית של הרשות לעמוד בהתחייבויותיה.

להלן הנספחים:

נספח א' – מתח"מים
1. גלילות דרום
2. ארלוזרוב – תל אביב מרכז
3. השלום
4. ההגנה
5. צומת חולון (מע"ר בן צבי)
6. כפר גנים – פ"ת 
7. יוספטל – חולון

נספח ב' – השתתפות רשויות מקומיות במימון פרויקט המטרו
החל משנת 2023 הרשויות המקומיות הכלולות בתכניות המטרו (להלן – הרשויות המקומיות) יעבירו למדינה תשלומי השתתפות לקרן ייעודית (להלן – הקרן) כדלקמן:
1.    סכום ההשתתפות השנתי ייקבע בהתאם לנוסחה בטבלה שלהלן. הנוסחה תתבסס על נתוני התקבולים של הרשות המקומית מהיטלי השבחה, חלף היטל השבחה, וכן ממכירת מקרקעין והחכרתו, בשנים 2020-2016, בהתאם לדו"חות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות, וכן על גובה מענק האיזון בהתאם לנוסחת מענק המודל ל-2020: