בהמשך להוראות תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – התקנות) ולהוראות צווי מנכ"ל משרד הבריאות מתוקף סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ועל מנת להסדיר את הפעילות התקינה של משרדי הממשלה והמגזר הציבורי ולשמור על בריאות הציבור ועובדי המגזר הציבורי, תוך שמירה על מתן שירותים חיוניים לציבור בתקופת משבר נגיף הקורונה, ולשם התארגנות המדינה בתקופת הזמן המיידית הנדרשת לאספקת שירותים ציבוריים חיוניים:
1. להורות לכל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך (להלן – המשרד) לערוך רשימה של כל העובדים החיוניים במשרד או ביחידה, בתקופה שבה תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב, בשל נגיף קורונה החדש), התש"פ-2020 (להלן – תקנות יציאה לחופשה) יעמדו בתוקפן (להלן בהתאמה – רשימת העובדים החיוניים, תקנות יציאה לחופשה ותקופת החירום). מנהל כל משרד יאשר בכתב שעבודת כל אחד מהעובדים המנויים ברשימת העובדים החיוניים, חיונית לטובת הסיוע הישיר של המשרד להתמודדות עם השלכות התפשטות נגיף הקורונה המצויות בתחומי אחריותו של המשרד בטווח הזמן המיידי, או לצורך שימור הרציפות התפקודית ושירותי הליבה של המשרד בטווח הזמן המיידי. שיעור העובדים לרבות מועסקים חיצוניים, המנויים ברשימת העובדים החיוניים במהלך כל תקופת החירום, מתוך מצבת העובדים באותו משרד לרבות מועסקים חיצוניים, לא יעלה על השיעורים הקבועים בתקנה 2 לתקנות. רשימת העובדים החיוניים תאושר על ידי נציבות שירות המדינה. מנהל משרד לא יהיה רשאי לשנות את רשימת העובדים החיוניים במהלך תקופת החירום, אלא במקרים הבאים:
א. לצורך הרחבת הרשימה מכוח סמכות המנהל לפי התקנות;
ב. לצורך הכרה בעובד אחר כעובד חיוני, כאמור בתקנה 2(ב) לתקנות יציאה לחופשה;
ג. באישור נציבות שירות המדינה ובהתאם לאמות מידה שייקבעו בידי נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר, וזאת לעניין הרחבת הרשימה בהתאם לאמור בתקנה 2(ב)(9) לתקנות מעבר ל-35 אחוזים ממצבת העובדים.
2. להורות לראש המטה הכללי, מפכ"ל המשטרה, נציב שירות בתי הסוהר וראש המטה לביטחון לאומי לצמצם את פעילות הגופים שבאחריותם, ככל הניתן, לפעילות חיונית בלבד, וזאת מבלי לגרוע מהוראות תקנה 2(ב) ו-4(ב) לתקנות.
3. להנחות את נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר, לקבוע בהסכמה ביניהם, כללים והנחיות שיאפשרו לעובדים חיוניים ועובדי מחשוב, בלבד, לבצע את עבודתם ממקום מגוריהם במהלך תקופת החירום, ובלבד שאותם עובדים חיוניים ועובדי המחשוב מסוגלים לבצע את עבודתם ממקום מגוריהם.
4. להורות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך להבהיר, למען הסר ספק, לכלל העובדים שלא הוגדרו כעובדים חיוניים, כי עובד שאינו חיוני לא יהיה זכאי לדמי מחלה בשל תקופת החירום, אלא אם כן הוגשה על ידו תעודת מחלה שהונפקה לפני יום 15 במרץ 2020 (לא כולל) ואשר חלה לגבי ימים בתוך תקופת החירום. על אף האמור, תעודת מחלה בשל אשפוז בבית חולים או מחלה קשה, שהונפקה מיום 15 במרץ 2020, תידון בוועדת מעקב, שתפעל לעניין זה.
5. להנחות את הממונה על השכר במשרד האוצר לפנות לכל גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב) ולכל גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב (להלן – גוף ציבורי), על מנת שיפעל כדלקמן:
א. כל גוף יערוך רשימה של כל העובדים החיוניים בו, להבטחת המשך עבודתו התקינה בתקופת החירום.
ב. מנהל הגוף יאשר בכתב שעבודת כל אחד מהעובדים המנויים ברשימה, חיונית לטובת הסיוע הישיר של הגוף להתמודדות עם השלכות התפשטות נגיף הקורונה המצויות בתחומי אחריותו של הגוף בטווח הזמן המיידי, או לצורך שימור הרציפות התפקודית ושירותי הליבה של הגוף.
ג. שיעור או מספר העובדים לרבות מועסקים חיצוניים, המנויים ברשימה במהלך כל תקופת החירום מתוך מצבת העובדים בגוף לרבות מועסקים חיצוניים, לא יעלה על השיעורים או המספרים הקבועים בתקנה 2 לתקנות. רשימת העובדים החיוניים תאושר על ידי הממונה, כהגדרתו בתקנות. ואולם, לעניין הגופים שלהלן, לא יעלה על השיעורים הקבועים לצידם:
1. אלתא מערכות בע"מ, תעשיה אווירית בע"מ, רפא"ל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ תומר חברה ממשלתית לרבות חברות בנות של החברות האמורות– 70%;
2. כל גוף ציבורי שהוא מקום עבודה לפי סעיף 2(י)(2) לתקנות – 100%, ובלבד שהגוף צמצם את פעילותו לפעילות החיונית בלבד;
3. כל גוף ציבורי שלא נקבע בצידו שיעור בתקנות או שיעור לעיל – 30%.
מנהל הגוף לא יהיה רשאי לשנות את רשימת העובדים החיוניים במהלך תקופת החירום, אלא במקרים הבאים :
1. לצורך הרחבת הרשימה מכוח סמכות הממונה לפי התקנות;
2. לצורך הכרה בעובד אחר כעובד חיוני, כאמור בתקנה 2(ב) לתקנות יציאה לחופשה.
ד. להחיל את ההנחיות והכללים שייקבעו על ידי נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר, אשר יאפשרו לעובדים חיוניים, בלבד, לבצע את עבודתם ממקום המגורים שלהם במהלך תקופת החירום, כאמור בסעיף 2 לעיל, אלא אם כן הורה הממונה על השכר אחרת;
ה. להבהיר, למען הסר ספק, לכלל העובדים בגוף שלא הוגדרו כעובדים חיוניים, כי עובד שאינו חיוני לא יהיה זכאי לדמי מחלה בשל תקופת החירום, אלא אם כן הוגשה על ידו תעודת מחלה שהונפקה לפני יום 15 במרץ 2020 (לא כולל) ואשר חלה לגבי ימים בתוך תקופת החירום. על אף האמור, תעודת מחלה בשל אשפוז בבית חולים או מחלה קשה, שהונפקה מיום 15 במרץ 2020, תידון בוועדת מעקב, שתפעל לעניין זה.
ו. להעביר אליו דיווח, לפי דרישה, בדבר היקפי העובדים החיוניים שנקבעו על ידי הגוף והיקף העובדים החיוניים שאושרה להם עבודה ממקום מגוריהם.
6. החלטה זו תעמוד בתוקף עד לסיום תוקפן של תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב, בשל נגיף קורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – תקנות יציאה לחופשה).
7. להטיל על מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, הממונה על השכר במשרד האוצר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר והייעוץ המשפטי במשרד האוצר, בשיתוף עם נציב שירות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה, לגבש מתווה להפעלת השירות הציבורי במתכונת חירום, לאחר סיום תוקפה של החלטה זו תוך בחינת הצרכים והחלופות האפשריים, וזאת ככל שיהיה צורך בכך.
8. לעניין החלטה זו:
1. "מצבת העובדים" – כהגדרתה בתקנות;
2. "עובד" – עובד כהגדרתו בתקנות, למעט מועסק חיצוני;
3. "מועסק חיצוני" – מי שנותן שירות בחצריו של מעסיק מדי יום, ולא מתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה, ולגבי מועסק במשרד ממשלתי או ביחידת סמך – למעט עובדי אבטחה, הסעדה, ניקיון ומחשוב;
4. "עובד חיוני" – עובד שמנהל הגוף קבע, לפי שיקול דעתו, ובכפוף להוראות הדין כי הוא נדרש לעבודה, או עובד שמחויב לעבוד מכוח הוראה שבדין;
5. "המנהל" או "מנהל הגוף" – המנהל כהגדרתו בתקנות יציאה לחופשה.
הערה: הנוסח האמור לעיל הינו הנוסח הסופי הכולל תיקונים שעליהם הוחלט בהחלטות הממשלה מס' 4908 ומס' 4909 מיום 20.3.2020.
