האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי וצמצום בירוקרטיה בשירותים ציבוריים

1.    על מנת לשפר את השירות הממשלתי והציבורי ולהקל על הנטל הבירוקרטי, על מנת לספק דיוור דיגיטלי על ידי גופים ציבוריים לתושבים ולעסקים, באופן איכותי, מהימן, מתקדם ונוח לשימוש ועל מנת לאפשר קפיצת מדרגה משמעותית במתן שירותים דיגיטליים על ידי השלטון המקומי וכן הסרת חסמים להעברת מידע בין גופים ציבוריים:
א.    בהמשך להחלטת הממשלה מס' 225 מיום 1 באוגוסט 2021 (להלן – החלטה מס' 225) ועל מנת לשפר את הדיוור הדיגיטלי לתושבים ועסקים על ידי גופים ציבוריים, לפשט את התהליכים ולהקל על הנטל הביורוקרטי, לתקן את חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018 (להלן – חוק תקשורת דיגיטלית) כדלקמן:
1)    לאפשר לכל הגופים הציבוריים המנויים בתוספת השנייה לעשות שימוש בחוק תקשורת דיגיטלית בצורה שווה, תוך ביטול הדרישות הנוספות החלות בנוסח הקיים על הגופים המופיעים בסעיף 4 ואילך בחלק א' לתוספת השנייה וכן על הגופים המופיעים בחלק ב' לתוספת השנייה.
2)    לבטל את חובת שליחת דיוור באמצעות "מערכת מאושרת" בלבד כך שמשרדי הממשלה או יחידות הסמך יוכלו לשלוח מסרים דיגיטליים בהתאם לכל הוראות הדין הרלוונטיות ובכלל זה חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות) בכפוף להנחיות היחידה להגנת הסייבר בממשלה ובהתאם למדיניות הדיוור, כך גם בנוגע לגופים ציבוריים כהגדרתם בחוק תקשורת דיגיטלית שאינם ממשלתיים, אשר יפעלו בנושא זה בהתאם לכל הוראות הדין הרלוונטיות ובכלל זה לחוק הגנת הפרטיות בכפוף לכך שמנגנון ההפצה יכלול אמצעי הגנת סייבר שמטרתו להבטיח שתוכן המסר לא ישתנה מעת שליחתו עד קבלתו אצל הנמען.
3)    לתקן את סעיפים 3ב(א)(1)(ג) ו-3ג(א)(1)(ד) לחוק תקשורת דיגיטלית, כנוסחם בסעיף 5 לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2022 (להלן – תיקון לחוק תקשורת דיגיטלית), כך שאפשרות לקיים שיחה בקשר למסר תתאפשר במקרים נוספים ולא רק בקשר למסר אזהרה.
4)    לקבוע כי בסמכות השר הממונה על חוק תקשורת דיגיטלית ובהסכמת שר המשפטים או שר הפנים, על פי הנדרש כקבוע בחוק תקשורת דיגיטלית, לפעול בצו לשינוי התוספות לחוק תקשורת דיגיטלית למעט התוספת הראשונה ולשינוי סעיף 20 לתיקון לחוק תקשורת דיגיטלית מבלי שיהיה צורך באישורים נוספים על מנת לאפשר את הגמישות הדרושה ביישום חוק תקשורת דיגיטלית והרחבתו לגופים ציבוריים נוספים. יתר המקומות שבהם נדרש אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט ייוותרו על כנם.
5)    לבטל את סעיף 10(3) לתיקון לחוק תקשורת דיגיטלית, המורה על יצירת מבחן שונה לבדיקת מיומנות דיגיטלית הנדרשת לעניין מסר אזהרה ולקבוע כי פרטי המען הדיגיטלי בנוגע לתושב שלא עבר את בדיקת המיומנות הדיגיטלית, ככל שהם קיימים, יישמרו וישמשו לצורך שליחת מסרי אזהרה בלבד. 
6)    לתקן את חוק תקשורת דיגיטלית כך שכל גוף ציבורי יפעיל את שיקול דעתו ויקבע את אופן אבטחת הצגת המסר בהתאם למהות ורגישות המסר. בעניין זה, לקבוע ככלל כי מסר המכיל מידע בעל רגישות מיוחדת יוצג לאחר שהנמען הזדהה באמצעי דיגיטלי ברמת ודאות גבוהה. 
7)    לתקן את סעיף 20 לתיקון לחוק תקשורת דיגיטלית כך שהשר יהיה רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע בצו בכל עת כי מסירת מען דיגיטלי תהיה חובה וכי בעת מסירת מען דיגיטלי רשאי התושב לסרב (opt-out) לקבלת מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי.
8)    למחוק את סעיף 11(1) לתיקון לחוק תקשורת דיגיטלית, כך שתתבטל האפשרות לרשום מען דיגיטלי של הורה ככתובת נופת למשלוח דואר לקטין.
ב.    להטיל על הצוות הבין-משרדי שקם בהחלטה מס' 225 את האחריות למעקב ובקרה על יישום התיקון לחוק תקשורת דיגיטלית, הטמעתו בגופים ציבוריים שונים, בחינת הרחבת התיקון כך שיאפשר לגופים נוספים להצטרף, סיוע בפתרונות והסרת חסמים בתהליך.
ג.    לקבוע כי מערכת הדיוור הממשלתית בניהול מערך הדיגיטל הלאומי היא מערכת מאושרת כהגדרתה בחוק תקשורת דיגיטלית על מנת לאפשר את יישום החוק בנוסחו הנוכחי עד אשר יעבור התיקון המוצע בסעיף 1(א)(2) להחלטה זו.
2 .    העברות מידע בין גופים ציבוריים:
א.    בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2097 מיום 10 באוקטובר 2014 ומס' 1933 מיום 30 באוגוסט  2016 (להלן: החלטה 1933), להקים צוות בין-משרדי לבחינה של ההסדר הראוי להעברת מידע בין גופים ציבוריים לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 על מנת להסיר חסמים, לשפר את תחום העברות המידע, לוודא כי מתקיים איזון ראוי בין הזכות לפרטיות לבין היכולת של גופים ציבוריים לפעול ביעילות ולהעניק שירות טוב יותר לציבור, וכי ההסדר להעברת המידע משרת בצורה מיטבית איזון זה.
ב.    הרכב הצוות יהיה כדלקמן:
1)    המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי – חוקתי) או נציג מטעמה – יו"ר
2)    נציג מערך הדיגיטל הלאומי
3)    נציג אגף התקציבים במשרד האוצר
4)    נציג אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה
5)    נציג הרשות להגנת הפרטיות
6)    נציג מערך הסייבר הלאומי
ג.    בהתאם לצורך, הצוות יזמין לדיונים נציגים רלוונטיים.
ד.    הצוות יגבש הצעה לעדכון של התהליכים הנוגעים לכלל העברות המידע בין גופים ציבוריים תוך שימת דגש על עיצוב התהליכים לפרטיות (privacy by design). הצוות יתייחס בין היתר להיבטים הבאים – 
1)    הבהרת סוגי המידע שעליהם חל ההסדר ובחינת אופן העברת המידע בהתאם לסוגי המידע השונים;
2)    בחינת הסדרים קיימים להעברת מידע בין גופים ציבוריים במדינות בנות השוואה ובפרט במדינות האיחוד האירופי לרבות ההסדרים החלים בדנמרק, בלגיה ואסטוניה;
3)    תיקוף רמת השירות הנדרשת כיום להעברות המידע;
4)    קביעת מנגנוני אכיפה ובקרה של רמת השירות כאמור;
5)    צעדים להגברת השקיפות לגבי סוגי ומאפייני המידע המצוי בידי גופים ציבוריים;
6)    מכלול ההיבטים הארגוניים והניהוליים המשפיעים על העברת המידע.
כל זאת, תוך בחינה של שיקולים כלכליים, תקציביים, שיקולי פרטיות והגנה בסייבר ושימוש יעיל במערכות הדיגיטל הממשלתית.    
ה.    הצוות יגבש ויביא המלצותיו לפני שר המשפטים עד ליום 31 באוקטובר 2023 ובכלל זה ימליץ על קידום תיקוני חקיקה ככל שימצא שהדבר נדרש. הצוות יבצע תהליך מובנה של שיתוף גופים ציבוריים ושיתוף ציבור על מנת לדייק ולטייב את מסקנותיו.
ו.    לאור ההחלטה לבחון את ההסדר להעברת מידע בין גופים ציבוריים, להשהות את קידום התיקון לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ח-1986, אשר קידומו קבוע בסעיף 10 להחלטה 1933.
ז.    להנחות את מערך הדיגיטל הלאומי להשלים את הצעדים הנדרשים לפיתוח שדרת המידע הממשלתית על מנת לספק תשתית טכנולוגית מספקת למנגנון העברות המידע. 
ח.    על מנת להסיר חסמים בהעברת מידע רלוונטי עבור הגברת האכיפה של צו פנסיה חובה:
1)    לרשום את הודעת מנהל רשות המיסים על כוונתו לפעול למתן היתר גילוי ידיעות  לראש מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה שבמשרד העבודה, הנדרש לצורכי אכיפה של הוראות צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011, זאת בהתאם לסמכות שהואצלה לו על ידי שר האוצר ובהתאם לשיקול דעתו ולכללים ולתנאים שייקבעו על ידו.  
2)    בקשה לקבלת המידע תוגש על ידי זרוע העבודה במשרד העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות,           תשמ"א-1981 ותקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986.
3 .    טרנספורמציה דיגיטלית בשלטון המקומי:
א.    להקים צוות בין-משרדי בהובלת מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים ובהשתתפות בין היתר של נציגי משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר ונציגי השלטון המקומי. בהתאם לצורך, הצוות יזמין לדיונים נציגי ממשלה רלוונטיים נוספים. הצוות יבחן מדיניות סדורה לאסטרטגיה דיגיטלית בשלטון המקומי בנושאים הבאים:
1)    בחינת קביעת מדיניות אחידה בתחום הרכש הטכנולוגי ברשויות מקומיות, לרבות בנושא שיטות תקצוב במכרזים מרכזיים לשלטון המקומי. 
2)    בחינת שימוש ביישומים ממשלתיים מרכזיים על ידי השלטון המקומי והנגשת תשתיות רוחביות תוך שקילת שיקולים כלכליים, תקציביים ובחינת מדיניות התמחור לייעול ההוצאה הציבורית ושיפור השירותים לציבור. 
3)    מיפוי ממשקים בין משרדי ממשלה לרשויות מקומיות הקשורים במתן שירותים לציבור, מיפוי ממשקים הקשורים בכלל ממשקי העבודה בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה השונים, פיתוח מנגנונים טכנולוגיים להעברת מידע בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי והנחלת מדיניות "שאל פעם אחת בלבד" במתן השירותים הן בין הרשות המקומית לתושב והן בין הממשלה לרשות המקומית.
4)    בחינת ההתאמות הנדרשות על מנת לאפשר הגשת בקשות, פניות ומסמכים באמצעים מקוונים בכלל ממשקי העבודה בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה השונים.
הצוות יגיש את מסמך המדיניות לממשלה עד ליום 1 בדצמבר 2023.
ב.    בהמשך להחלטת הממשלה מס' 549 מיום 24 באוקטובר 2021 ועל מנת לשפר את יכולות השלטון המקומי לרכוש מוצרים ושירותים דיגיטליים, לפשט את התהליכים ולהקל על הנטל הביורוקרטי, להטיל על שר הפנים לקבוע כללים וסטנדרטים להגשת מסמכי מכרז באופן דיגיטלי ובהתאם לבצע את תיקוני התקנות הנדרשים עד ליום 1 בדצמבר 2023 כך שיבוטל הצורך בהגשת מסמכים פיזיים בעירייה (אופן הגשת ההצעות, מסירתן וכן הפקדתן של ההצעות לתיבת המכרזים), בהתאמה לעקרונות ההסדר הקיים בתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993.