אישור עדכון לתכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 3269 מיום 17.12.2017, מס'  465 מיום 25.10.2020 (להלן – החלטה 465), מס' 171 מיום 25.7.2021  (להלן – החלטה 171), מס' 286 מיום 01.08.2021 ומס' 208 מיום 1.8.2021  (להלן – החלטת ממשלה 208) ובהתאם לסעיף 2א(ד) לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989 (להלן – החוק), המחייב את הממשלה לעדכן את התכנית הלאומית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים, לאמץ את התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה לשנים 2030-2021 (להלן הקישור  – 
https://www.gov.il/BlobFolder/news/energy_2030/he/energy_2030_updated.pdf )
החלטה זו מותנית בכך שצו הבלו על הדלק (הטלת הבלו) (תיקון והוראת שעה), התשפ"ב-2021 וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 3), התשפ"ב-2021 יאושרו כנוסחם על ידי ועדת הכספים של הכנסת.
 על מנת להשיג את היעדים המפורטים בתכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, לנקוט בצעדים הבאים: 
1.    מדד ויעד התכנית הלאומית: 
בהמשך להחלטה 171, שבה אומץ יעד לאומי במונחי עצימות אנרגיה של 122.4 MWh למיליון ₪ תמ"ג בשנת 2030,  לאמץ יעד  ביניים של 131.7 MWh למיליון ₪ תמ"ג בשנת 2026.
2.    ניהול וניטור אחר יישום צעדי המדיניות בתכנית: 
א.    להקים צוות בין-משרדי בראשות משרד האנרגיה ובהשתתפות נציגי רשות החשמל, משרד האוצר, מינהל התכנון, משרד הפנים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד הביטחון, לניטור ובקרה על יישום התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה. בין היתר, הצוות יבחן צעדים נוספים שיעודדו התייעלות באנרגיה, הסטת צריכת חשמל משעות השיא וייצור אנרגיה מתחדשת. דוח ומסקנות עבודת הצוות יובאו לממשלה מדי שנה בין השנים 2025-2022 עד ליום 31.12 לכל שנה. 
ב.    בהתאם לסעיף 2א(ב) לחוק, להטיל על כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לדווח לממשלה, וכן להטיל על משרדי ממשלה ויחידות סמך לדווח למשרד האנרגיה על פעולות שביצעו משרדיהם להתייעלות באנרגיה ואנרגיות מתחדשות. הדיווח יתבצע מדי שנה עד ליום 31.03  בכל אחת מהשנים 2025-2022. הנתונים והמידע יועברו וישולבו במערך הלאומי למעקב, בקרה ודיווח על פליטות גזי חממה של המשרד להגנת הסביבה.
3.    תמריצים מענקים 
א.    להטיל על שרת האנרגיה, השרה להגנת הסביבה ושרת הכלכלה והתעשייה, להפעיל תכניות מענקים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה ולצמצום הפגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית לרבות התייעלות בצריכה ובייצור אנרגיה חשמול תהליכים, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה. לצורך כך יקצה משרד האנרגיה תקציב בסך 350 מלש"ח על פני השנים 2026-2022 למגזר העסקי בדגש על תעשייה. המשרד להגנת הסביבה יקצה תקציב בסך 100 מלש"ח בשנת 2022 לאותן מטרות במגזר העסקי ובשלטון המקומי. אופן הקצאת התקציבים ייעשה בהסכמה בין משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר בתוך 60 יום. במסגרת עבודת הצוות ייקבעו קריטריונים למענקים לעניין התייעלות אנרגטית, צמצום פליטות גזי חממה ומזעור הפגיעה בתחרותיות.
ב.    להטיל על שרת האנרגיה לקדם פרויקטי חלוץ והדגמה להוכחת היתכנות כלכלית ותפעולית של פרויקטים בתחום ההתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה, בין השאר באמצעות התייעלות בייצור או בצריכת אנרגיה, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה, תחבורה נקייה, הסבת דלקים וחשמול תהליכים בכלל המגזרים במשק. לצורך כך יקצה משרד האנרגיה תקציב שלא יפחת מ-35 מלש"ח בין השנים 2023-2022.
4.    תכניות פעולה לאנרגיה מקיימת בשלטון המקומי 
להטיל על שרת האנרגיה לקדם הכנה ויישום של תכניות לאנרגיה מקיימת בשלטון המקומי, בהתאם לפירוט הבא: 
א.    גיבוש תכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות: על מנת לסייע בגיבוש תכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות לפי המדריך הממשלתי בנושא, יקצה משרד האנרגיה תקציב בסך 8 מלש"ח על פני השנים 2023-2022; המשרד להגנת הסביבה יקצה תקציב בסך 8  מלש"ח בשנת 2022.
ב.    לצורך יישום תכניות פעולה ברשויות המקומיות, יקצה משרד האנרגיה 100 מלש"ח לקידום אנרגיה מקיימת בכלל המגזרים בשטח המוניציפאלי, לרבות המגזרים הרשותי, המגורים, התעסוקה, המסחר והתעשייה  על פני השנים 2024-2022, והמשרד להגנת הסביבה יקצה 28.5  מלש"ח לקידום היערכות לשינוי אקלים בשנת 2022.
ג.    גיבוש ויישום תוכניות פעולה: לרשום את הודעת משרד הפנים, כי יתאפשר שימוש בתקציבי הפיתוח המשרדיים המוענקים לרשויות המקומיות לצורך גיבוש ויישום תכניות הפעולה ברשויות המקומיות, וייבחן מתן קדימות לשימוש במענקים אלו עבור נושא זה. ברשויות החברות באשכולות אזוריים, גיבוש התכניות יוכל להתבצע באמצעות האשכולות והן יכללו מרכיב אזורי.
ד.    הקמת מתקנים פוטו-וולטאים על נכסי הרשות:
1.    להטיל על שרת הפנים לאשר תקנות למימוש סעיף 7 בהחלטת ממשלה 208 עד לא יאוחר מ-1 באוגוסט 2022 ולתקן את תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה),            התש"ף-2019.
2.    לתקן את סעיפים 14 ו-15 בהחלטת ממשלה 208, כך שבסיפה של סעיף 14(ב) יתווסף המשפט "היתר זה יינתן עד לא יאוחר מה-1 בפברואר 2022", ובסעיף 15 יתווסף המשפט "מסלול כאמור ייקבע ויפורסם עד לא יאוחר מ-1 בפברואר 2022". 
5.    קידום אנרגיה סולארית על מבנים
לשם מימוש העמידה בהחלטה 465 הקובעת יעד של ייצור אנרגיות מתחדשות בשיעור של 30% מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030 ועל מנת לקדם הקמה של מערכות ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים באתרים מתאימים ובפרט במבנים בבעלות הרשויות המקומיות ובבעלות הממשלה:
א.    להטיל על משרד האנרגיה לקדם הנגשה של מידע לציבור בנוגע למיפוי פוטנציאל ייצור אנרגיה סולארית בשטחים מבונים (גגות, חניונים, מגרשי ספורט וכד') ברמה הארצית והנגשת המידע לציבור באמצעים מקוונים. לשם כך יקצה משרד האנרגיה4  מלש"ח בין השנים 2023-2022.
ב.    לרשום את הודעת שרת האנרגיה, כי ככל שתחול חובה להקים מערכות פוטו-וולטאיות על מבני חינוך, המשרד יבחן תמיכה בהתקנת מערכות פוטו-וולטאיות לייצור אנרגיה סולארית על מבני חינוך חדשים מעל 1,000 מ"ר בין השנים 2026-2023.
6.     התייעלות באנרגיה ואיפוס אנרגיה במבנים ובמתחמים
א.    קידום בנייה מאופסת ועצמאית באנרגיה
בהמשך לסעיף 2(ט) להחלטה 171, להטיל על שרת האנרגיה לתמוך בפעולות לקידום תכנון מבנים ומתחמים עצמאיים באנרגיה לרבות תכנון פרויקטי חלוץ והדגמה. לשם כך, יקצה משרד האנרגיה 10  מלש"ח בשנים 2026-2022.
ב.    עדכון קבצי אקלים 
להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות השירות המטאורולוגי, לפעול לעדכון קבצי האקלים המשמשים כבסיס לתקני אנרגיה במבנים, לרבות ת"י 1045, ת"י 5280 – חלק 3, ת"י 5281, ות"י 5282 לרבות:
1.    השלמת עדכון קבצי ה-TMY (שנה מטאורולוגית אופיינית) הקיימים עד לתאריך 31.3.2022.
2.    הגשת תכנית עבודה מעודכנת להפקת קבצי TMY לעשורים הקרובים, תוך התחשבות בתחזיות האקלימיות ותוך עיבוי המדידות כך שיאפשרו מיפוי הולם ועדכני של כל חלקי מדינת ישראל עד לתאריך 31.6.2022.
התכנית תכלול שדרוג או הקמת עמדות מדידה חדשות וכן משאבי כוח אדם ותהליכים שיידרשו לצורך יישומה.
ג.    דירוג אנרגיה למבנים
להטיל על שר הבינוי והשיכון, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לעדכן, בתוך 12 חודשים ממועד קבלת החלטה זו, את התוספת לצו מכר דירות (טופס של מפרט), תשל"ד-1974, כך שתחול חובה על המוכר ליידע את רוכש הדירה האם בוצע דירוג אנרגיה לבניין שבו נמצאת הדירה הנרכשת, וככל שבוצע דירוג אנרגיה כאמור, להציגו בפני הרוכש, בהתאם לתקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), תש"ף-2020.
ד.    בנייה ירוקה במוסדות חינוך
להטיל על השרה להגנת הסביבה לתמוך בבנייה ירוקה של מבני חינוך. לשם כך יקצה המשרד להגנת הסביבה תקציב בסך 5 מלש"ח עבור סיוע בהכשרות ומידע עד שנת 2022.
ה.    אנרגיה קהילתית:
1.    להטיל על שרת האנרגיה ועל השרה להגנת הסביבה לבחון צעדים רגולטוריים, תמריצים וכלי הסברה לקידום ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת בקהילה בתוך 12 חודשים ממועד החלטה זו. 
2.    להטיל על שרת האנרגיה ועל השרה להגנת הסביבה לקדם פרויקטי הדגמה לבחינת הישימות והכדאיות הכלכלית של פרויקטים לייצור ואגירת אנרגיה מתחדשת בקהילה, לרבות בתים משותפים. לצורך כך יקצה כל משרד 0.5 מלש״ח בשנה, בין השנים 2024-2022 על פי כל דין. 
3.    לרשום את הודעת משרד הבינוי והשיכון ומשרד האנרגיה בדבר כוונתם לקדם מתווה להקמת תשתית לאנרגיה מתחדשת ואגירה במבני הדיור הציבורי הנמצאים בבעלות המדינה.
7.    מעבר לתחבורה יעילה באנרגיה ודלת פליטות – עידוד פריסת עמדות טעינה
להטיל על שרת האנרגיה להביא לפריסת תשתיות לתחבורה חשמלית ברחבי הארץ. לצורך כך יעמיד משרד האנרגיה תקציב בסך 60  מלש"ח, על פני השנים 2023-2022.
8.    חינוך והכשרה 
להטיל על משרד האנרגיה לפעול להעלאת המודעות ושינוי הרגלי צריכה  בתחום אנרגיה מקיימת (התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה) באמצעות חינוך והכשרה. לצורך כך, יקצה משרד האנרגיה תקציב בסך10  מלש"ח על פני השנים 2026-2022.
9.    טרנספורמציה דיגיטלית 
לצורך הקמת מערך מחשוב אחיד של כלל הדיווחים המוגשים למשרד מתוקף חוק מקורות  אנרגיה והתקנות שהותקנו מכוחו וקידום תהליכי קבלת החלטות ומדיניות מבוססי מידע: 
א.    להטיל על שרת האנרגיה ועל השרה להגנת הסביבה להטמיע מערכת לדיווח והשוואה של צריכת אנרגיה בפועל במבנים. לשם כך יעמיד כל אחד מהמשרדים סכום של 1.25  מלש"ח על פני השנים 2023-2021.
ב.    להטיל על שרת האנרגיה להקים מערך דיגיטלי תומך לכלל דיווחי צריכה, נצילות, סקרי אנרגיה וניהול משתמשים.
10.    מנגנונים כלכליים
להטיל על רשות החשמל לבחון מנגנונים כלכליים קבועים לעידוד הפחתת צריכת החשמל ולהסטת ביקושים בתוך 6 חודשים ממועד אישור החלטה זו.
11.    ייעור עירוני והפחתת אי החום העירוני
על מנת לקדם את היער העירוני, בדגש על גידול וטיפוח עצי רחוב ברשויות המקומיות, ובין היתר למתן באמצעותם את השפעתם של איי חום עירוניים ולהפחית את צריכת החשמל לאקלום מבנים, להטיל על המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון להציג לממשלה בתוך 60 יום את המלצות הצוות הבין-משרדי בנושא ייעור עירוני.
12.     יישום החלטת ממשלה זו, ובכלל כך, התכנית והקצאת המקורות המפורטים בהחלטה זו, מותנים באישור תקציב המדינה לשנים 2021 ו-2022, בהתאם להצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021,       התשפ"א-2021 ולהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022,          התשפ"א-2021.
13.    בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, משרד האנרגיה יקצה מתקציב הקניות שלו סכום של 326 מלש"ח לשנים 2025-2022 והמשרד להגנת הסביבה יקצה 144.25 מלש"ח מתקציב הקניות שלו לשנים 2024-2022 לצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור. כל אחד מהמשרדים ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור.