שינוי שיטת ממשל- מחקר והמלצה

תאריך פרסום:
15/09/2023
ללא קטגוריה

בשנים האחרונות ישראל מצויה במשבר חוקתי-שלטוני עמוק. שיטת הממשל והבחירות הקיימת לא מניבה את התוצאה הבסיסית הנדרשת ממנה: הקמת ממשלה יציבה ומתפקדת באמון הכנסת. מציאות כאוטית זו – ארבע מערכות בחירות תוך שנתיים, עם אפשרות ממשית למערכת בחירות נוספת בזמן הקרוב – מחייבת מחשבה מחודשת על שיטת הממשל הישראלית.

מציאות זו מובילה  למשבר אמון בין ציבור הבוחרים בישראל לבין נבחריו. משבר שכזה שבמסגרתו חלק הולך וגדל של הציבור בישראל חדל להאמין בהליך הדמוקרטי במדינת ישראל וביכולתם של מוסדות המדינה לפעול למענו ולייצג את ערכיו.
טרם המשבר הנוכחי סבלה ישראל מהצטברות מדאיגה של "כשלי ממשל מהותיים", כפי שהגדירה זאת ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה שיטת הממשלה בראשות פרופ' מנחם מגידור ("ועדת מגידור"). ועדה זו פעלה בשיתוף המרכז להעצמת האזרח וממצאי עבודתה מעידים כי  המערכת השלטונית הישראלית מתאפיינת בקשר רופף בין בוחר לנבחר, תחלופה גבוהה של שרים, כנסת חלשה והיעדר פיקוח אפקטיבי שלה על הממשלה, מערכת מפלגתית מפוצלת וסחטנות פוליטית. סך כל אלה מובילים לחוסר יציבות ולתקופת כהונה ממוצעת של כשנתיים לערך לממשלה.

הצעות כושלות לשינויים בשיטת המשטר שבות ועולות לשיח הציבורי מעת לעת: מדוד בן-גוריון שהקים את רפ"י וביקש ב-1965 במטרה לשנות את שיטת הבחירות לכנסת, ועד הליכוד שפתח את מסע הבחירות ב-2015 בסיסמה "משנים את השיטה" ולצידה הבטחה דרמטית לשינוי יסודי.

אמנם בשנות ה-90 חווינו הצלחה ביכולת לחולל רפורמת בשיטת הבחירות, אך כישלון חרוץ  של תוצאותיה ניכרות עד היום. במסגרת אותה רפורמה נקבעה שיטת הבחירה הישירה של ראש הממשלה, שבמסגרתה הציבור שלשל לקלפי בשני פתקים: מפלגה וראש ממשלה. מן הראוי לציין כי שיטה זו הייתה מעין הכלאה בין שיטה נשיאותית ושיטה פרלמנטרית ולא נוסתה בעולם טרם הונהגה בישראל. השיטה, כידוע, כשלה לחלוטין, אדרבא: היא גרמה להחלשת המפלגות הגדולות בשל פיצול ההצבעה  ובכך למעשה הגבירה אי-היציבות במערכת הפוליטית. ב-2001 אמנם בוטלה שיטה זו, אולם הנזקים שגרמה  בניגוד למטרותיה נותרו בעינם.

בשנת 2007 "ועדת מגידור" הגדירה חמישה כשלים מרכזיים בשיטה הישראלית, שנכונים גם לעת הזו:

1.פיצול פוליטי גדול וחוסר יציבות שלטונית.
2.כישלון עקרון האחריותיות ביחסים בין הנבחר וציבור בוחריו.
3.שיקולים לא ענייניים המאפיינים לעיתים את תהליך קבלת ההחלטות. העדר כלי עזר שלטוניים 4.לקבלת החלטות ואי שימוש בכלים אלו כאשר הם קיימים.
5.ליקויים בפיקוח הפרלמנטארי על פעולת הממשלה.

בהתאם להם הומלץ על שורה של שינויים, רפורמות ותיקונים, כגון: שינוי שיטת הבחירות, שינויים בדרך הרכבת הממשלה ופעולתה, שינויים בדרך עבודת הכנסת ורפורמה בתחום מימון המפלגות.

אנו, אנשי המרכז להעצמת האזרח, תומכים באופן עקרוני באימוץ מלא של המלצות "ועדת מגידור" גם לאחר 15 שנים משנת המלצתן. לנוכח המשבר החוקתי-שלטוני המעמיק של השנים 2020-2022 ערך המרכז הליך בחינה מעמיק במטרה לקדם רפורמות ושינויים בהתאם לעקרונות שהותוו ב"וועדת מגידור". הליך זה בוצע במחצית הראשונה של שנת 2022 והוא כלל, בין היתר, הליך היוועצות עם פרופ' מנחם מגידור וחוקרים בכירים נוספים, עריכת שולחנות עגולים עם בכירים לשעבר במערכת הפוליטית ונציגים של ארגונים בחברה האזרחית, וכן פגישות עם שרים, חברי כנסת מכהנים ואישים נוספים במערכת הציבורית .

העיקרון המנחה של התהליך היה "תפסת מרובה לא תפסת – תפסת מועט תפסת", רוצה לומר כי שינויים חוקתיים ומשטריים יש לעשות בזהירות הראויה. הדבר נכון במיוחד בישראל בה בולטים שסעים על בסיס מוצא, דת, לאום, דעות ואמונות. דווקא בחברה הישראלית השבטית והמקוטבת יש צורך להוביל שינויים משטריים שיזכו לתמיכה רחבה ככל שניתן.

התהליך התמקד באיתור שינויים ורפורמות כמענה לשלושה הכשלים המרכזיים שזוהו ב"וועדת מגידור" והעמיקו בשנים האחרונות: הראשון, כישלון עקרון האחריותיות ביחסים בין הנבחר וציבור בוחריו; השני, פיצול פוליטי גדול וחוסר יציבות שלטונית; השלישי, ליקויים בפיקוח הפרלמנטארי על פעולת הממשלה ויחסי כנסת וממשלה.

לאחר משבר פוליטי וחוקתי עמוק הנמשך מזה קרוב לארבע שנים, ניתן לומר ששיטת המשטר הישראלית, בשנה השבעים וארבע לעצמאות ישראל, זקוקה ל"עדכון גרסה". אנו סוברים כי הפתרונות שהתהליך מציע יזכו לתמיכה רחבה, וניתן יהיה לממש אותם בפועל.

מסמך זה מסכם את התובנות של התהליך המחקרי והמעשי  המוזכר, והוא מציג את עיקרי ההמלצות של המרכז להעצמת האזרח ברפורמות בשלושה נושאים המציגים תיקונים ושינויים  אפשריים שעתידים לשפר את תפקודן של המערכות השלטונית בישראל:
1.
שיטות בחירות
2.
הרכבה של הממשלה ומנגנונים לפיזור הכנסת
3.
יחסי כנסת-ממשלה.

 

הרשמה לניוזלטר