הרפורמה להגברת התחרות במערכת הבנקאית

דוח זה עוקב אחר יישום הרפורמה במערכת הבנקאית, המיושמת באמצעות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות
בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) — התשע"ז– 2017 (להלן: "חוק הגברת התחרות"), ונגזרותיו.

החוק הינו יישום של המלצות "ועדת שטרום", אשר מונתה על ידי שר האוצר דאז, משה כחלון, בשנת 2015 לשם הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות בתחום השירותים הפיננסים.

הדו"ח הראשון של המרכז להעצמת האזרח בנושא פורסם בספטמבר 2019, הערכה מחודשת נעשתה באפריל 2022. כעת, מובאת בפניכם הערכה מתוקפת של סטטוס היישום של החוק נכון לאפריל 2023 .

הריכוזיות בשוק הפיננסי והשפעותיה:

ההוצאה של משקי בית בישראל על ריביות ועמלות לבנקים היא למעלה מ־ 8,400 ש"ח בשנה בממוצע בשנה למשק בית בישראל. ריכוזיות מוגזמת בשוק הפיננסי משפיעה על כל הפרמטרים של המשק לרבות נגישות לאשראי, מחיר האשראי ואופן הקצאתו, ובכך פוגעת בצמיחה הכלכלית ומגדילה את אי־השוויון במשק.

במבט על 11 סעיפי הרפורמה אשר עוגנו בחקיקה ראשית של הכנסת: שישה סעיפים יושמו באופן מלא )%55 ,)וחמישה סעיפים יושמו חלקית (%45 ). נדגיש, כי לב הרפורמה: הקמת תשתית "בנקאות פתוחה", יושמה באיחור רב מהמצופה ופועל רק מסוף 2021 באחריותה של הרשות לניירות ערך

מה היא השפעת הרפורמה?

השוק הפיננסי בישראל עודנו מוקד של ריכוזיות במשק הישראלי, ושחקנים חדשים עדיין מתקשים מאוד להתחרות בו. כתוצאה מכך, השליטה במערכת הבנקאית עדיין נתונה בידי מספר קטן של בנקים גדולים, עלות השירותים הפיננסיים גבוהה, והנטייה לחדשנות של הבנקים בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית. עם זאת, מאז החקיקה חלה עלייה איטית ומתונה ברמת התחרות בשוק האשראי. ניתן לראות כי המרווח הפיננסי, המשקף את התשואה בגין הפעילות נושאתהריבית במערכת הבנקאות עלה במחצית הראשונה של שנת 2021 ועמד על כ־%04.2 ,בהשוואה לכ־%03.2 בסוף שנת 2020. כמו כן, היקף האשראי למשקי בית עומד נכון לדצמבר 2020 על 2.194 מיליארד ש"ח בלבד, נתונים אשר ממחישים כי קצב הגידול של האשראי הצרכני בישראל נמצא במגמת האטה. יחד עם זאת, ראוי להסתכל על חצי הכוס המלאה, מאז 2016 המרווח הפיננסי ירד בכ־%10 ,דבר המעיד על הצלחה של חלק מהבעיות שהועדה פעלה לתקנן.

לקריאת דוח המוניטור מתוקף לאפריל 2022