מדיניות ממשלתית לשילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית – המשך הפעלת תוכניות משרדי הממשלה, הארכת תקופת פעילותו של מטה היישום ותיקון החלטות ממשלה

מזכירות הממשלהמדיניות ממשלתית לשילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית – המשך הפעלת תוכניות משרדי הממשלה, הארכת תקופת פעילותו של מטה היישום ותיקון החלטות ממשלההחלטה מספר 3243 של הממשלה מיום 15.07.2025סוג: החלטות ממשלהמספר החלטה: 3243יחידות: מזכירות הממשלהתאריך תחולה: 15.07.2025ממשלה: הממשלה ה- 37תאריך פרסום: 15.07.2025 נושא ההחלטה:מדיניות ממשלתית לשילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית – המשך הפעלת תוכניות משרדי הממשלה, הארכת תקופת פעילותו של מטה היישום ותיקון החלטות ממשלהמחליטים:בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1300 מיום 9.2.2014, מס' 324 מיום 31.7.2015, מס' 609 מיום 29.10.2015, מס' 467 מיום 25.10.2020, מס' 421 מיום 12.9.2021 (להלן – החלטות קודמות) ולהחלטת הממשלה מס' 787 מיום 17.7.2023 בדבר מדיניות ממשלתית לשילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית (להלן – החלטה 787), בהתאם למדיניות הממשלה בנושא שילובם המיטבי של אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה (להלן – יוצאי אתיופיה) ובמטרה להמשיך ולהאיץ את תהליך ההשתלבות המיטבית של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, לרבות הבטחת שימור הישגים ומתן מענה לפערים ולאתגרים שעוד נותרו; לצד מגמת יציבות בהיבטי שילוב בחינוך הבא לידי ביטוי בשיעור בעלי תעודות בגרות הזהה לממוצע באוכלוסייה ולירידה באחוז הרשומים בשירותי הרווחה שלא לצורך ולאור פערים שעדיין ניכרים בשילוב האוכלוסייה בדגש על פערים ביחס לנתוני תעודת בגרות איכותית המאפשרת לימודי השכלה גבוהה ופערים משמעותיים ביחס לפריון העבודה בקרב יוצאי אתיופיה ביחס לאוכלוסייה הכללית, בשים לב להשלכות מלחמת "חרבות ברזל" והשפעתן על יישום התוכניות ומתוך מחויבות להבטחת רציפותן והתאמתן לצרכים המשתנים בשטח:1. להמשיך בקידום התוכנית הלאומית לשילובם המיטבי של אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה (להלן – התוכנית הממשלתית) בחברה הישראלית גם לשנים 2025 ו-2026, וכן במשרדי ממשלה שהתוכנית בעניינם מתייחסת ללימודים בחינוך הפורמאלי והלא פורמאלי לשנות הלימודים התשפ"ו והתשפ"ז. התוכנית הממשלתית תיושם על ידי משרדי הממשלה המפורטים בהחלטה זו (להלן – משרדי הממשלה השותפים) בהתאם לתחומים והעקרונות שהוסכמו בהחלטה 787 וכן בהתאם להוראות פרטניות ביחס לכל משרד כמפורט להלן.2. על מנת להמשיך ולבסס את תשתיות ויכולות משרדי הממשלה השותפים ליישום המדיניות שהתקבלה בהחלטת הממשלה מספר 324 מיום 31.7.2015, התוכנית הממשלתית תמשיך לפעול לאור העקרונות ואופני הפעולה המפורטים בהחלטה 787 (סעיפים 2 ו-3) תוך התמודדות עם אתגרים שעוד נותרו וכמפורט להלן:א. המשך קידום היעדים המפורטים בסעיפים 3.5 ו-3.6 להחלטה 787, לרבות ביחס לפיתוח והעמקת תהליכי מדידה והערכה פנים ובין-משרדיים ובדגש על גיבוש סט מדדי תוצאה לטובת הגשמת יעדי התוכנית. ב. משרדי הממשלה ימשיכו לפעול לקידום הטמעת מרכיבי התוכנית כחלק מובנה בתוכניות העבודה השוטפות של המשרד ולהטמעה תפיסתית משלבת בקרב עובדי המשרדים ונותני השירותים והמענים, בדגש על מניעת הטיות כלפי יוצאי אתיופיה. בנוסף, יפעלו משרדים לעיגון תקציבי לתוכניות הפעולה הרלוונטיות בתוך מסגרות התקציב של המשרד לטובת הטמעה של החלקים הרלוונטיים של ההחלטה בעתיד, בליווי אגף התקציבים במשרד האוצר והמטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה (להלן – מטה היישום או המטה). 3. להאריך את פעילות מטה היישום, אשר הוקם מכוח החלטת הממשלה מס' 609 מיום 29.10.2015, לתקופה של שנתיים נוספות. במהלך תקופה זו יגבש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיתוף עם נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים במשרד האוצר, הצעה להסדרת מבנה ארגוני מעודכן וייעודי למטה, אשר יתבסס על הערכת מצב ביחס לעמידה ביעדי ההחלטה, לצרכים העדכניים ולפערים הנותרים, לאתגרי שילוב האוכלוסייה ואוכלוסיות יעד נוספות וליעדי משרד ראש הממשלה. לעדכן ולקבוע כי המטה ימשיך למלא את תפקידו ויפעל לצורך המשך הפעלת התוכנית הממשלתית, המשך תהליכי הטמעתה בגופי הממשל המרכזי והמקומי, כל זאת בהמשך להחלטה 787, תוך התמודדות עם אתגרים שעוד נותרו, לרבות:א. המשך קידום היעד המובא בסעיף 4.1 להחלטה 787 בדבר הקמה, שדרוג וביצוע התאמות למערך מידע בין-משרדי ככלי מרכזי הן למעקב אחר מדיניות והן לתכנונה;ב. המשך קידום היעדים המובאים בסעיפים 4.2 ו-4.3 להחלטה 787 בדבר הובלת הוועדה הבין-משרדית, קיום מפגשים קבועים בכל רבעון שבהם יוצגו למטה היישום מידת העמידה ביעדים, היקף וטיב יישום התוכניות, כמו גם מעקב אחר תהליך ההטמעה של התוכניות בתוכניות העבודה של המשרדים;ג. המשך קידום היעד המובא בסעיף 4.4 להחלטה 787 בדבר עבודה עם הרשויות המקומיות, בקרה ומעקב אחר יישום התוכנית הממשלתית ברשויות המקומיות;ד. קידום מחקר והערכה ביחס ליעדי התוכנית;ה. קידום מיזמים ופעולות משותפות עם ארגוני החברה האזרחית, המגזר העסקי והפילנתרופיה – בדגש על קידום מיזמים לשילוב יוצאי אתיופיה בתחום ההשכלה הגבוהה;ו. קידום שילוב היבטים מגדריים בביצוע הפעלת התוכנית הממשלתית, לרבות בפעילות המבוצעת במשרדי הממשלה המשותפים במסגרתה, זאת תוך היוועצות מקצועית עם הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.לצורך מימון סעיף 3 ובהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב) – יוקצו סך של 4 מלש"ח בשנת 2025 וסך של 7.3 מלש"ח בשנת 2026 מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו. 4. התוכנית הממשלתית תכלול המשך פעילות מואצת במשרדי הממשלה השותפים כדלקמן:א. משרד החינוך:במהלך השנים 2024-2023 חלה עלייה משמעותית באחוז התלמידים יוצאי אתיופיה הזכאים לתעודת בגרות איכותית המאפשרת כניסה להשכלה גבוהה – מ-34% בשנת 2016 ל-58% בשנת 2023. למרות מגמת השיפור, ניכר עדיין פער משמעותי בהשוואה לנתון באוכלוסייה הכללית (68%) ולעומת מוסדות חינוך עברי ממלכתי (75%). על מנת להמשיך את מגמת צמצום הפערים, יפעל משרד החינוך לבסס ולהבטיח את המשך מגמת השיפור בהישגי הבגרות גם בתחום תעודת בגרות איכותית. כמו כן, במהלך השנים 2024-2023 צומצם אחוז התלמידים יוצאי אתיופיה המופנים לוועדות זכאות ואפיון (מ-3.12% ל-1.8%). המשרד יפעל להשוות את אחוז התלמידים המופנים לוועדות הזכאות לאחוז השווה בכלל האוכלוסייה, כל זאת תוך התמודדות עם אתגרים שעוד נותרו וכמפורט להלן:(1) המשך קידום היעד המובא בסעיף 5.1.1 להחלטה 787, כך שהיקף הזכאים לתעודת בגרות המזכה בהשכלה גבוהה ימשיך ויעלה ב-2 נקודות אחוז בכל שנה, כך שבסיום שנת הלימודים התשפ"ז השיעור יעמוד על 62% והיקף הזכאים בעלי תעודות בגרות מצטיינת יעלה באחוז אחד בכל שנה; (2) המשך קידום היעד המובא בסעיף 5.1.2 להחלטה 787, כך שמגמת העלייה של היקף התלמידים הלומדים במסגרות מצטיינים ומחוננים ימשיך ויעלה מ-3,000 ל-3,200 תלמידים בשנת הלימודים התשפ"ז יחד עם המשך הגדלת היקף התלמידים המאותרים כמחוננים או כמצטיינים ב-4% מדי שנה;(3) המשך קידום היעד המובא בסעיף 5.1.4 להחלטה 787, כך שמספר התלמידים עם מוגבלות בשכיחות גבוהה המשובצים למסגרות החינוך המיוחד (1.8%) יצומצם בהדרגה עד לשיעורם של תלמידים המשובצים למסגרות חינוך מיוחד בכלל האוכלוסייה היהודית (1.2%);(4) המשך קידום היעדים המובאים בסעיף 5.1.8 בהחלטה 787, כך שמגמת העלייה במספר עובדי הוראה יוצאי אתיופיה תמשיך ותעלה מ-1,200 עובדי הוראה ל-1,350 בשנת הלימודים התשפ"ז, בדגש על המשך הגדלת מספר עובדי הוראה יוצאי אתיופיה המשמשים בתפקידי מנהיגות ביניים וכן הגדלת מספר עובדי ההוראה בתפקידי מנהיגות וניהול;(5) המשך קידום היעד המובא בסעיף 5.1.7 להחלטת ממשלה 787, בדגש על הגדלת היקף המלש"בים המועמדים לגיוס לתפקידי איכות והמתאימים לצאת לקצונה, יחד עם הפחתת ליקויי השירות, בדגש על הורדת אחוזי הנפקדות העומדת בשנת 2023 על 30% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 9.1% בכלל האוכלוסייה, באמצעות חיזוק ההכנה לצה"ל, תוך הידוק שיתוף הפעולה עם הגורמים הרלוונטיים בצה"ל;(6) מנהל חברה ונוער במשרד החינוך יפעל להגדלת שיעור יוצאי אתיופיה בקבוצות המחנכים, בגרעינים התורניים ובכפרי הסטודנטים, וכן לתגבור פעילות הכנה לצה"ל וקידום תוכניות מנהיגות מקומיות בקרב אוכלוסייה זו. כל זאת על מנת לקדם ולחזק מוביליות חברתית ושילוב מיטבי בחברה הישראלית;(7) המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער יפעל להגשמת יעדי התוכנית על ידי תקצוב מתן כלים למענים לימודיים וחברתיים שונים;האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך יפעל לקדם ולסייע למוסדות תורניים להפעיל תוכניות מתאימות להכשרת רבני קהילות ודיינים לבתי הדין השונים מבני קהילת יוצאי אתיופיה, לשם כך יוכל שר החינוך לתקן את מבחני התמיכה לצורך הגדלת התמיכה במוסדות תורניים שבהם לומדים 10 תלמידים ומעלה, כשהם או הוריהם נולדו באתיופיה, גם עבור תוכנית ללימודי רבנות ואו דיינות.לצורך מימון סעיף זה ובהתאם לחוק יסודות התקציב, יוקצו בשנת 2025 עבור שנת הלימודים התשפ"ו: 20.3 מלש"ח מתוך הסכום האמור בסעיף ב(1) להחלטת הממשלה מס' 1790 מיום 17.7.2022 (להלן – החלטה 1790), 12.8 מלש"ח מתקציב משרד החינוך כפי שיועד בסעיף ב(2) להחלטה 1790 ו-18.18 מלש"ח מתוך הסכום האמור בסעיף 5 בהחלטה זו. בשנת 2026 יוקצו עבור שנת הלימודים התשפ"ז: 20.3 מלש"ח מתוך הסכום האמור בסעיף ב(1) להחלטה 1790, 12.8 מלש"ח מתקציב משרד החינוך כפי שיועד בסעיף ב(2) להחלטה 1790 ו-18.17 מלש"ח מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו. סך הכול 102.55 מלש"ח. ב. משרד הרווחה והביטחון החברתי:במהלך השנים 2024-2023 ביצע המשרד צמצום, דיוק צרכים ומיקוד של מספר המשפחות המוכרות לרווחה בקרב יוצאי אתיופיה. כמו כן המשרד פעל להגברת השילוב במענים האוניברסליים – טיפול במשפחות וביחידים בקהילה וסיוע בהגברת מיצוי זכויות. לצד זאת, המשרד זיהה עלייה בצרכים נוספים בקרב צעירים בגילים 40-20, הסובלים מקשיי השתלבות, התמכרויות, תחלואה כפולה ואלימות. בהמשך לכך, בשנים האחרונות חלה עלייה מחודשת בשיעור בני הנוער ממוצא אתיופי המופנים לשירות מבחן כך שבשנת 2024 עמד הנתון על 2.4% מכלל בני הנוער המופנים לשירות מבחן לעומת 1.5% בשנת 2019.לאור זאת, המשרד ימשיך וירחיב את התוכניות הייעודיות על פי החלטה 787 תוך התמודדות עם האתגרים שנותרו וכמפורט להלן:(1) הרחבה והעמקה של שילוב משפחות, אזרחים ותיקים, נערים וצעירים יוצאי אתיופיה בכלל שירותי הרווחה בקהילה כך שיגדל מספר מקבלי השירות המשולבים במענים מדי שנה ב-100 משתתפים לפחות; (2) ביצוע תהליכים להגברת מיצוי הזכויות בקרב האוכלוסייה כך שבשנת 2026 ייכללו בהם לפחות 10,500 משפחות;(3) ביצוע פעולות לצמצום מעורבות נערים ונערות בפלילים ותמיכה במשפחותיהם לצורך מניעת רצידיביזם כך שאחוז הרצידיבזם יעמוד על כ-22% בהתאם לאחוז בכלל האוכלוסייה;(4) ביצוע פעולות לזיהוי, איתור וטיפול בצעירים בגילים 40-25, שאינם מקבלים שירות במחלקות לשירותים החברתיים והאישיים, הסובלים מתחלואה כפולה, התמכרויות וקשיים נוספים;(5) גיבוש ופיתוח תוכנית ייעודית לאיתור צעירים בסיכון תוך התמקדות בהטמעת גישות טיפול המותאמות לאוכלוסיית היעד גילאי 25-18;(6) הטמעת התוכנית הממשלתית במחלקות לשירותי רווחה ברשויות שבהן פועלת התוכנית לפי תפיסת עבודה מודעת הקשר לשוני תרבותי, יישום התוכנית באמצעות מנהלות התוכנית ומלוות המשפחה וגיבוש נוהל עבודה להפעלת התוכנית. לצורך מימון סעיף זה ובהתאם לחוק יסודות התקציב, יוקצו סך של 5 מלש"ח בשנת 2025 ו-5 מלש"ח בשנת 2026 מתקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי, וסך של 6 מלש"ח בשנת 2025 ו-6.75 מלש"ח בשנת 2026 מתוך הסכום האמור בסעיף 5 בהחלטה זו. סך הכול 22.75 מלש"ח.ג. משרד העבודה: השכר הממוצע בקרב משקי הבית של יוצאי אתיופיה נמוך בכ-5,500 ₪ ביחס למשקי הבית בקרב יהודים שאינם חרדים למרות שיעורי תעסוקה כלליים גבוהים יחסית של יוצאי אתיופיה. תוכניות התעסוקה שפעלו בשנים 2024-2016 הציגו שיפור ושדרוג תעסוקתי של יוצאי אתיופיה כך ששיעור ההשמה עומד על 54% ושיפור בשכר עומד על כ-47% בקרב משתתפי התוכניות השונות. עם זאת ועל אף הישגי תוכניות ההתערבות ביחס למשתתפים בהן (כ-2,300 בשנת 2024), היקף התוכניות והמשתתפים וטווח העלייה בשכר כיום אינם מראים השפעה רחבה דיה על מנת להשפיע באופן משמעותי על נתוני פערי השכר ברמה הארצית. לפיכך, משרד העבודה יפעל לצמצום פערי השכר בין אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לאוכלוסייה הכללית כך שימשיך לפעול להרחיב ולייעל את תוכניות התעסוקה ליוצאי אתיופיה לצורך השגת היעדים הבאים: (1) קידום והרחבת תוכניות הכוון לשילוב ולקידום בתעסוקה איכותית בשוק העבודה הישראלי תוך מיצוי מלא של ההשכלה, הכישורים והפוטנציאל התעסוקתי של יוצאי אתיופיה, כך שיעמדו על לכל הפחות 2,700 משתתפים בשנה, וכן בשיעור השמה של 60% לפחות ובשיפור בשכר של כ-50% מהמשתתפים בתוכנית. כמו כן, תיבחן אפשרות למתן תמיכה במסלולי השתלבות באקדמיה או דמי קיום להכשרות ארוכות;(2) הקצאת שוברים ללימודי הכשרה מקצועית המוכרים על ידי האגף להכשרה מקצועית בהתאם ל"מצפן המקצועות", כמענה אפשרי לחסם הכלכלי ובמטרה לשלב צעירים יוצאי אתיופיה בתעסוקה איכותית;(3) הפעלת תוכנית לסיוע לסטודנטים יוצאי אתיופיה בלימודים במכללות המפוקחות על ידי מה"ט, לרבות הענקת סיוע כלכלי והפעלת תוכניות בשיתוף מעסיקים; (4) במסגרת ההכוון התעסוקתי יפעל משרד העבודה להנגשת מקצועות ההייטק ל-30% לפחות מקהל היעד באמצעות חשיפה ממוקדת, פיתוח תוכניות הכשרה המותאמת לצורכי התעשייה והמעסיקים, התנסות בפרויקטים, מפגשים עם חברות הייטק, הפעלת מערך מנטורינג במטרה להכשיר ולהכין את המשתתפים להשתלבות מוצלחת בתעשייה; (5) הפעלה והעמקת היבטי המדידה וההערכה לצורך בחינת האפקטיביות של התוכניות, לרבות השפעת התוכניות על שכר המשתתפים ועל ההשמה בעבודה;(6) תיאום פעולה משותפת עם שחקנים בשדה תעסוקת הצעירים והאקדמאיים להכוונת יוצאי אתיופיה למקצועות מבוקשים בשוק העבודה תוך ביצוע מיפוי הצרכים בצד הפרט והמעסיק באמצעות תוכנית ההכוון ליוצאי אתיופיה;(7) שיתוף ציבור ופיתוח מענים מותאמים – במסגרת זו ייאסף מידע על אתגרים, צרכים והזדמנויות בתחום התעסוקה, כמו גם העלאת מודעות בקרב הפרט והמעסיקים לגיוון ולמניעת אפליה. הממצאים יהוו בסיס לתכנון תוכניות פעולה מותאמות, בשילוב מיפוי עם גורמים בשדה התעסוקה.לצורך מימון סעיף זה ובהתאם לחוק יסודות התקציב, יוקצו סך של 3 מלש"ח בשנת 2025 ו-3 מלש"ח בשנת 2026 מתקציב משרד העבודה, וסך של 10.55 מלש"ח בשנת 2025 ו- 10.55 מלש"ח בשנת 2026 מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו. סך הכול 27.1 מלש"ח.ד. המשרד לביטחון לאומי: במהלך השנים 2022-2016 חלה ירידה משמעותית בהיקף המעצרים ופתיחת התיקים בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, כמו כן חלה ירידה בתחומים אלה ביחס שבין אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה היהודית (בדגש על מעצרי קטינים: בשנת 2016 – 19.5% מכלל המעצרים בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת 7.7% בשנת 2022). כמו כן נרשמה עלייה של כ- 8%בתיקי טיפול מותנה בקרב קטינים יוצאי אתיופיה ביחס לאוכלוסייה הכללית וכ-10% ביחס לאוכלוסייה היהודית.במהלך השנים 2024-2023 נשמרה התקדמות זו אך לא חל שינוי משמעותי נוסף ועדיין קיים פער בתחום זה בין אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לבין כלל האוכלוסייה היהודית והוא עומד כיום על 9.4% מעצרי קטינים ממוצא אתיופי מתוך כלל האוכלוסייה היהודית. לנוכח העובדה כי עדיין ישנו ייצוג יתר משמעותי של קטינים ובגירים יוצאי אתיופיה בקרב העצורים, משטרת ישראל תמשיך בהפעלת אמצעים ודרכי פעולה להשוואת שיעורי האכיפה של כלל יוצאי אתיופיה ליתר האוכלוסייה תוך מיקוד מוגבר ופיתוח תוכנית התערבות להתמודדות שיטתית עם הטיות של שוטרים בתחנות שבתחומן יש אחוזים גבוהים של יוצאי אתיופיה, הקניית כלים יישומיים מקצועיים לשוטרים ומיסוד הסדרים ארגוניים להפחתת ההטיות. כמו כן תחזק משטרת ישראל את מערך הפיקוח והבקרה בתיאום והכוונה של מטה היישום.כמו כן, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי תמשיך לפעול לקידום ולפיתוח תוכניות בהתאם להחלטה 787 להגברת תחושת הביטחון האישי של יוצאי אתיופיה, הפחתת האלימות, הגברת האמון ההדדי, הכשרות גורמי מקצוע ופיתוח תוכניות מניעה. המשרד לביטחון לאומי יפקח על הטמעת התוכניות והצעדים של משטרת ישראל והרשות הלאומית לביטחון קהילתי, ימשיך ויפעל להרחבה ולקידום היעדים כפי שיפורטו להלן:(1) משטרת ישראל:א. המשך חיזוק פעילות לצורך הגברת תחושת הביטחון האישי של יוצאי אתיופיה וכן חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה לבין המשטרה תוך שימוש במתודות של שקיפות הדדית, פעולות לקירוב לבבות וכלים הקיימים בתחנות הליבה, כל זאת בתכלול ובהובלת השוטרים הייעודיים הפועלים עם קהילת יוצאי אתיופיה;ב. השוואת שיעור האכיפה של יוצאי אתיופיה קטינים ובגירים ליתר האוכלוסייה באמצעות קיום פעילויות הכשרה והדרכה בקרב השוטרים להתאמת פעילות המשטרה בכל הנוגע לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה תוך שימוש הוגן בסמכויות האכיפה באופן שוויוני ועל בסיס עקרונות המלחמה בפשיעה, כל זאת תוך קיום פעילות והשוואת היקף הקטינים המופנים להליכים חלופיים (טיפול מותנה), בהתאמה להיקפם באוכלוסייה והשוואתם לאוכלוסייה הכללית היהודית;ג. מיסוד מערכי הדרכה בהכשרות היסוד לצמצום הטיות חשיבה בקרב שוטרים במכללה לשוטרים, בתחנות המשטרה, השתלמויות מקצועיות למערך הייעודי והמנהלי. בניית מערך של רפרנטים בתחנות הליבה אשר יבצעו פיקוח ובקרה ומתן כלים יישומיים מקצועיים לשוטרים בתחנות בעניין הפחתה וצמצום של הטיות חשיבה בקבלת החלטות. בניית מנגנונים ברמה המערכתית לצמצום ההטיות על ידי מיסוד הסדרים ארגוניים והתאמתם למטרה לצמצום ההטיות;ד. חיזוק מערך הפיקוח והבקרה על ידי מיפוי ודיווח נתונים עיתיים, בפילוח לפי תחנות משטרה על ידי מדדים שייקבעו בתיאום משטרת ישראל ומטה היישום עד לספטמבר 2025. מדדים אלו יוצגו אחת לרבעון בפורום שיגובש בהשתתפות מטה היישום ומטה המשרד לביטחון לאומי בוועדת המעקב הבין-משרדית. בנוסף, אחת לשנה יוצג דו"ח סיכום שנה של פילוח נתונים תוך הצגת מסקנות וצעדים אופרטיביים לטיוב עבודת המשטרה;ה. ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה במשטרה בדרגות ובתפקידים השונים בהיקף שלא יפחת משיעורם באוכלוסייה הכללית לרבות בחטיבת התביעות. כמו כן תפעל המשטרה לשילובם של קצינים יוצאי אתיופיה בתוכניות הפיתוח הקיימות, לרבות תוכנית "ברק", "צמרות", ובכלל התוכניות המובילות לעידוד מצוינות, מוביליות וגיוון תעסוקתי. (2) הרשות הלאומית לביטחון קהילתי:א. מניעה והתמודדות עם תופעות סיכון (התמכרויות, אלימות, מאבק בשימוש בסמים ואלכוהול), בדגש על ביצוע תהליכי הערכה ומדידה של השפעות תוכניות המניעה;ב. הגברת תהליכי שיתוף ציבור יוצאי אתיופיה, במסגרת עבודת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי; קיום פעולות שמטרתן לעודד מעורבות של הקהילה בתהליך בניית התוכניות, דיוקן והפעלתן;ג. חיזוק האמון בין המשטרה לבין יוצאי אתיופיה;ד. חיזוק החוסן הקהילתי והביטחון האישי של יוצאי אתיופיה בשכונות שבהן אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה;ה. הכשרות והתמקצעות כוח אדם בנושא עבודה מודעת הקשר ורגישות בין-תרבותית;ו. ביצוע מדידה והערכה של תוכניות המניעה שיופעלו.לצורך מימון סעיף זה ובהתאם לחוק יסודות התקציב, בשנת 2025 יוקצו סך של 10 מלש"ח עבור משטרת ישראל וכן סך של 1 מלש"ח עבור הרשות הלאומית לביטחון קהילתי מתקציב המשרד לביטחון לאומי, וסך של 1.5 מלש"ח עבור הרשות הלאומית לביטחון קהילתי מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו. בשנת 2026 יוקצו סך של 10 מלש"ח עבור משטרת ישראל וכן סך של 1 מלש"ח עבור הרשות הלאומית לביטחון קהילתי מתקציב המשרד לביטחון לאומי, וסך של 1.25 מלש"ח עבור הרשות הלאומית לביטחון קהילתי מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו . סך הכול 24.75 מלש"ח.ה. משרד הבריאות:משרד הבריאות פועל באופן מתמשך לפיתוח ולהרחבת מענים לקידום בריאות בקרב יוצאי אתיופיה ולצמצום פערים כמפורט להלן. התוכנית שגובשה במסגרת החלטות 609 ו-787 מהווה מסגרת מקיפה להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של הקהילה תוך התחשבות במאפיינים התרבותיים והחברתיים המייחדים אותה.במהלך השנים 2024-2023 פעלה ועדה מייעצת למשרד הבריאות במיקוד, הכוונה והנגשה לקהילת יוצאי אתיופיה. יחד עם זאת, קיים עדיין פער בתחום בריאות הנפש, שכן יוצאי אתיופיה מהווים 3.8% מכלל האשפוזים במערכת בריאות הנפש – שיעור גבוה מחלקם באוכלוסייה. כמו כן, בשנת 2022 שיעור הפטירות בגין פגיעה עצמית מכוונת בקרב ילידי אתיופיה היה גבוה פי 2 לעומת שיעור האובדנות בכלל האוכלוסייה. פער נוסף קיים בתחום גילוי מוקדם לסרטן, בדגש על סרטן צוואר הרחם, בקרב נשים ממוצא אתיופי. פער נוסף קיים בתחום המיניות, כאשר בשנת 2022 שיעור הפסקות ההיריון ל-1,000 נשים בגיל הפריון בקרב ילידות אתיופיה עמד על 17.6% לעומת 7.1% בקרב כלל האוכלוסייה. בהמשך לעבודת הפורום המייעץ שהוקם על פי החלטה 787 לדיוק עבודת המשרד, להלן יעדי המשרד:(1) תיאום ותכלול פעולות, מיצוב תוכנית קידום בריאות יוצאי אתיופיה ברמת הנהלת המשרד;(2) הפיכת הוועדה המייעצת הפועלת משנת 2023 לוועדה מקצועית אשר תספק תמיכה וייעוץ למשרד הבריאות בתחומים הקריטיים שנמצאו כבעלי עדיפות גבוהה;(3) ביצוע סקרים ואיסוף נתונים על מצב עדכני של בריאות יוצאי אתיופיה לצורך קבלת החלטות המבוססות נתונים והתאמת מדיניות ופעולות;(4) קידום עבודה בין-אגפית ושיתופי פעולה בין-משרדיים לצורך יצירת ממשקי עבודה אפקטיביים סביב סוגיות רוחב הנוגעות ליוצאי אתיופיה;(5) קידום בריאות ואורח חיים בריא בקרב יוצאי אתיופיה בתחומים הבאים: בריאות האישה, העלאת מודעות לשירותים הרפואיים לגילוי מוקדם לסרטן השד והשחלות במטרה להעלות את אחוז מבצעות בדיקות הסקר, קידום מיניות בריאה בקרב נערות, מניעת מחלות זיהומיות, העלאת מודעות לאורח חיים בריא ומניעת מחלות כרוניות, פיתוח מענים לקידום הטיפול בבריאות הנפש ומניעת התמכרויות ואובדנות;(6) העלאת מודעות לאורח חיים בריא בפלטפורמות שונות על ידי סדנאות, הסברה, שת"פ עם גופים בשטח, הגברת נוכחות תקשורתית והנגשת מידע על תוכניות ופעולות המשרד באמצעות הרשתות החברתיות וערוצי תקשורת;(7) שיפור הנגשת שירותי הבריאות באמצעות התאמות תרבותיות ושפתיות לטובת מיצוי זכויות בריאותיות בקרב יוצאי אתיופיה;(8) פיתוח והטמעה של תוכניות הכשרה ייעודיות לצוותים רפואיים במטרה להעמיק את ההיכרות עם התרבות הרפואית של קהילת יוצאי אתיופיה;(9) עידוד שילוב יוצאי אתיופיה במקצועות הבריאות במטרה לשפר את איכות השירותים הרפואיים ולחזק את הייצוג ההולם במערכת הבריאות. לצורך מימון סעיף זה ובהתאם לחוק יסודות התקציב, יוקצו סך של 3.24 מלש"ח בשנת 2025 ו-3.24 מלש"ח בשנת 2026 מתקציב משרד הבריאות, וסך של 2.78 מלש"ח בשנת 2025, ו-2.77 מלש"ח בשנת 2026 מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו. סך הכול 12.03 מלש"ח.ו. משרד התרבות והספורט:בין השנים 2023-2021 חלה עלייה של מספר הספורטאים בקרב ילדים ובני נוער יוצאי אתיופיה המשולבים באגודות ספורט (1,405 בשנת 2021 לעומת 1,628 בשנת 2023) לעומת שנת 2024 שבה חלה ירידה משמעותית במספר הספורטאים המשולבים באגודות הספורט (807). פער זה נבע כתוצאה מקשיים בהפעלת התוכניות השונות ומהווה מדד משמעותי בצורך בהפעלת תוכניות אלו. לאור מגמה זו ובהמשך ליעדי החלטה 787, המשרד ימשיך לפעול לקידום היעדים הבאים:(1) הגדלת המשתתפים יוצאי אתיופיה בכלל ענפי הספורט המוכרים על ידי מנהל הספורט, במטרה שמספרם יעמוד על 1,700 משתתפים בכל שנה לכל הפחות, זאת במטרה לעודד שילוב ספורטאים יוצאי אתיופיה באגודות ספורט תחרותיות, לרבות בענפים אולימפיים;(2) בשנת 2026 משרד התרבות והספורט יפעיל פעילות מורשת אומנותית, קהילתית תרבותית לכבוד חג הסיגד. הפעילות תתקיים ב-4 מוקדים, ירושלים, צפון, דרום ומרכז, בדגש על פעילות המשלבת יוצרים מבני הקהילה וחושפת אותם לחברה הישראלית.לצורך מימון סעיף זה ובהתאם לחוק יסודות התקציב, יוקצו סך של 2 מלש"ח בשנת 2025 ו-2 מלש"ח בשנת 2026 מתקציב משרד התרבות והספורט, וסך של 0.9 מלש"ח בשנת 2025 ו-2.65 מלש"ח בשנת 2026 מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו. סה"כ 7.55 מלש"ח.ז. משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות:בשנים האחרונות חלה עלייה במספר החניכים יוצאי אתיופיה המשתתפים במכינות קדם צבאיות שנתיות (296 בשנת 2023 לעומת 327 בשנת 2024). יחד עם זאת מספר המכינות שבהן לומדים חניכים יוצאי אתיופיה עומד על 18 בלבד מתוך כ-61 המכינות המוכרות כיום. לאור מגמה זו ובהמשך להחלטה 787, המשרד ימשיך לפעול לקידום היעדים הבאים:(1) עידוד השתתפותם של צעירים יוצאי אתיופיה במכינות קדם צבאיות שנתיות באמצעות הקצאת תקציבים ייעודיים למכינות, לרבות תקציבי פיתוח, בינוי ושיפוצים למכינות ייעודיות (אשר שיעור החניכים יוצאי אתיופיה המשתתפים בהן עומד על 10% לפחות) ובאמצעות הענקת מלגות לצעירים יוצאי אתיופיה עבור השתלבותם במכינות, כך שמספרם יעמוד על כ-380 חניכים בכל שנה;(2) חיזוק קהילות וגרעינים משימתיים שחברי הגרעין עצמם או הוריהם הם יוצאי אתיופיה על מנת לעודד השתלבותם בקהילות המקומיות ובמסגרות ייצוגיות נוספות; (3) קידום ועידוד פרויקטים ברשויות בתחום התרבות היהודית האתיופית.לצורך מימון סעיף זה ובהתאם לחוק יסודות התקציב, יוקצו סך של 1 מלש"ח בשנת 2025 ו-3 מלש"ח בשנת 2026 מתקציב משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, וסך של 1 מלש"ח בשנת 2025 ו-2.65 מלש"ח בשנת 2026 מתוך הסכום האמור בסעיף 5 להחלטה זו. סה"כ 7.65 מלש"ח.5. תקציב בהתאם לחוק יסודות התקציב, לצורך מימון החלטה זו ולצורך ביצועה של פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור:א. יקצו משרדי הממשלה המפורטים בסעיפים שלעיל מתקציביהם בשנים 2025 ו-2026 את הסכומים כמפורט בסעיף 4 בסך של 58.34 מלש"ח בשנת 2025 ו-60.34 מלש"ח בשנת 2026. ב. יוקצה סך של 41.41 מלש"ח לשנת 2025, מתוך סכומים שיועדו עבור נושא החלטה זו בחוק התקציב לשנת 2025 ומתוך הסכום שיועד להחלטות ממשלה לצורך קידום מדיניות הממשלה שטרם מומשו, וכן סך של 53.59 מלש"ח בשנת 2026 מתוך סכומים שיועדו להחלטה זו בתוכנית התלת שנתית לשנים 2026 עד 2028.ג. יוקצה סך של 2 מלש"ח מתוך הסכום שהוקצה בהחלטת הממשלה מס' 2328 מיום 31 באוקטובר שעניינה "הקצאת תקציבים עבור יישום הסכמים קואליציוניים והחלטות נוספות בשנת 2025" ליישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית באופן הבא:(1) לתקן את החלטה 2328, כפי שתוקנה בהחלטות הממשלה מס' 2474 מיום 24 בנובמבר 2024, מס' 2566 מיום 15 בדצמבר 2024 ומס' 3189 מיום 1 ביולי 2025 כך שבסעיף 1 במקום "5,031 מיליון ש"ח" יבוא "5,029 מיליון ש"ח".(2) לתקן את החלטת הממשלה מס' 2825 מיום 4 במרץ 2025 כך שבנספח להחלטה, בשורה המפרטת את ההקצאה המיועדת לתוכנית תקציבית מס' 301208 עבור "קליטה בקהילה, זהות ישראלית במרכזי צעירים, פעילות בתחום עידוד עליה", במקום "5,000" יבוא "3,000".6. אין באמור בהחלטה זו כדי לגרוע מהחלטה 787. בתום תקופת החלטת הממשלה תיערך הערכת מצב ביחס לעמידה ביעדי ההחלטה תוך מיפוי פערים וצרכים עדכניים לטובת קבלת החלטה על המשך הפעילות, בשים לב למאמצי ההטמעה במשרדים כאמור. נספח א' – נספח תקציבי (במליוני ש"ח)משרדסה"כ תקציב מכוח החלטה 787 לשנים 2023-2024תקציב משרד לשנים 2023-2024תקציב ייעודי לשנים 2023-2024סה"כ תקציב מבוקש ל-2025-2026 (מלש"ח)תקציב משרד לשנים 2025-2026תקציב ייעודי לשנים 2025-2026משרד העבודה12.5 ש"ח 2.50 ש"ח10.00 ש"ח27.1 ש"ח6 ש"ח21.1 ש"חמשרד החינוך119 ש"ח78.00 ש"ח41.00 ש"ח102.55 ש"ח66.2 ש"ח36.35 ש"חמשרד הרווחה 18.7 ש"ח8.7 ש"ח לשנתיים [1]10.00 ש"ח22.75 ש"ח10.00 ש"ח12.75 ש"חמשרד הבריאות5 ש"ח (תוקצבו רק ב2024)2 ש"ח (לשנת 2024 בלבד)3 ש"ח (לשנת 2024 בלבד)12.03 ש"ח6.48 ש"ח5.55 ש"חהמשרד לביטחון לאומי35.8 ש"ח35.80 ש"ח 24.75 ש"ח22 ש"ח 2.75 ש"חמשרד התרבות והספורט10 ש"ח6.00 ש"ח4.00 ש"ח7.55 ש"ח4 ש"ח3.55 ש"חמשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות4 ש"ח2.00 ש"ח2.00 ש"ח7.65 ש"ח4.00 ש"ח3.65 ש"חהמטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה14 ש"ח 14.00 ש"ח11.3 ש"ח 11.3 ש"חסה"כ239 ש"ח 139.00 ש"ח100.00 ש"ח215.68 ש"ח118.68 ש"ח97 ש"ח הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.