שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור

החלטה הממשלה 1933 מיום 30.08.2016 בדבר ״שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור״ נועדה להביא לשיפור השירות הממשלתי לציבור, לצמצום הנטל הבירוקרטי ולייעול עבודת הממשלה,זאת בשתי דרכי פעולה מרכזיות:

1. אימוץ מדיניות ״פעם אחת בלבד״ שמשמעותה דרישה חד פעמית של המידע מהאזרח והעברת מידע זה בין המשרדים ויחידות הסמך לצורך קבלת שירותים.

2. צמצום מספר האישורים והמסמכים הנדרשים מהציבור לצורך קבלת שירות ממשלתי.

מטרת הפעילות במסגרתה נכתבה החלטת הממשלה מס׳ 1933 היא להקל את הנטל הבירוקרטי על הציבור בבואו לקבל שירות ובכך לשפר את השירות הממשלתי לציבור ולהגביר את מיצוי הזכויות. בצד מטרות אלה, ישנן תועלות רבות הצפויות משיפור בשיתוף המידע בין גופי הממשלה במקרים המתאימים, ביניהן:

•יעילות בעבודת הממשלה כתוצאה מהעברת מידע באופן מקוון (חסכון בהקלדה, בדיקת מהימנות ומשימוש אפקטיבי במידע לקבלת החלטות);
• טיוב נתונים שיגדיל מהימנות הנתונים וימנע כפילויות, פערי מידע  סתירות;
• יצירת תשתית לדיגיטציה של שירותי הממשלה לציבור;
• פשטות ובהירות בממשק בין הציבור לגופי הממשלה שיביא לצמצום תופעה של מתווכים בתחום;
•שיפור האבטחה והשמירה על המידע הקיים בממשלה;
• הגברת אמון הציבור בשירות הציבורי באמצעות יצירת חזות אחודה מצד הממשלה.

דו"ח זה נכתב על ידי אביגייל חי ונטע לביא, תחיקירניות בתכנית המוניטור, בלווי והנחיה של מיכל שטרנברג ואוריה גפן מצוות ממשל במרכז להעצמת האזרח

ככלל ניתן לומר כי מרבית סעיפי ההחלטה יושמו בהצלחה. 11 סעיפים מתוך 22 בוצעו במלואם (50%) ו7 סעיפים בוצעו באופן חלקי (מצויים בתהליכי ביצוע) (32%), ורק 4 לא יושמו בכלל (18%). רשות התקשוב הממשלתית פועלת כל העת כגורם מתכלל לקידום היישום של ההחלטה בכלל משרדי הממשלה, אך מדובר ביישום סיזיפי הכולל חשיפת מאגרי מידע ועבודה בין משרדית סבוכה ולכן על אף ההבנה שבחשיבות הנושא, היא נדחקת לעיתים לשוליים, לטובת החלטות המצויות יותר בליבת עשיית המשרדים או בלב השיח הציבורי והתקשורתי.

מבדיקת יישום ההחלטה, עלו חסמים מרכזיים:

* חוסר תאום בין משרדי: חסם זה בא לידי ביטוי בכפילות בין רשות התקשוב הממשלתי לבין מטה ישראל דיגיטלית וחלוקת עבודה לא ברורה בין שני גופים אלו.

*גורם מתכלל: כאמור, רשות התקשוב מהווה גורם מתכלל של מהלך זה, אך בהעדר סמכויות ממשיות לתמרוץ, פיקוח ואכיפה, נוצר חסם המקשה על תכלול ויישום ההחלטה באופן רוחבי ואחיד בכלל משרדי הממשלה.

*פורס מאז'ור: התפזרות הכנסת בדצמבר 2018 , וקיומן של שתי מערכות בחירות רצופות הביאו גם הן לעיכוב משמעותי ביישום ההחלטה