שילוב יעדי הפיתוח של האו״ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח המבקש לספק את צרכי ההווה מבלי לפגוע בדורות העתיד לענות על צורכיהם. פיתוח זה מנסה למצוא איזון בין הכלכלה, החברה והסביבה ולהוביל לרווחה כלכלית תוך שמירה על כדור הארץ.

בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" של האו"ם. האג'נדה כוללת תוכנית פעולה המורכבת מ־ 17 יעדים שאותם נדרש להטמיע במדינות החברות, במטרה להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד 2030 , והם מכונים Sustainable Development Goals — SDGs.

על־פי החלטת האו“ם, על המדינות החברות לפעול ליישום היעדים במסגרת מדינתית, אזורית ובין־לאומית. לפיכך הגדיר האו"ם כי הצלחת יישומם של יעדי הפיתוח ברמה הלאומית תלויה בקיומו של גורם מוסדי ברור הממונה על הובלת התהליך וריכוזו, תיאום בין הגורמים המבצעים השונים ובקרה אחר התקדמות הביצוע.

כדי שתהליך היישום יצבור תאוצה, נקבע מנגנון דיווח של המדינות לגבי התקדמותן ביישום היעדים. מדי שנה, באירוע רם דרג הקרוי High Level Political Forum , מגישות המדינות דו"ח מקיף, מציגות את העשייה, ועומדות במבחן מול יתר המדינות החברות. מטרות נוספות של שיטת הדיווח הן לסייע בהעלאת המודעות ליעדים, במיקוד השיח הבין־ לאומי ביעדים כבסיס למפגשים בין־לאומיים ובתיאום פעולות וסיוע בין־לאומיים.

ביולי 2019 הציג השר להגנת הסביבה את דוח הטמעת היעדים  Voluntary National Review — VNR  של ישראל באו״ם. הדו״ח כלל בתוכו 430 עמודים של נתוני דמוגרפיה עדכניים, מטרות עתידיות וסטטוס יישום יעדי בר קיימא.