צמצום ההון השחור ואי השוויון והגברת התחרותיות במשק באמצעות צמצום מהשימוש במזומן

החלטת הממשלה 3396 מיום  11.1.2018 שעניינה צמצום ההון השחור ואי השוויון והגברת התחרותיות במשק באמצעות צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגטליים, קבעה בין היתר כי יש לבצע תיקונים בהצעת החוק לצמצום השימוש במזומן, להפחית תשלומים במזומן של המגזר הציבורי ולקדם אמצעי תשלומים דיגיטלים, וזאת בשלוש דרכי פעולה מרכזיות:

1. תיקונים בהצעת החוק לצמצום השימוש במזומן.

2. הפחתת תשלומים במזומן במגזר הציבורי.

3. פעולות בנק ישראל שעיקר עניינן הוא קידום אמצעי תשלום מתקדמים ודיגטליים, אשר חלקן החלו טרם קבלת ההחלטה.

הדוח נכתב על ידי חן כהן ובהנחיית אוריה גפן קליין ומיכל שטרנברג מצוות ממשל במרכז להעצמת האזרח

החלטת הממשלה 3396 מיום  11.1.2018 היא המשך ישיר לשתי ההחלטות הבאות:

החלטת ההמשלה 749 שעניינה צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, והחלטת הממשלה 2115 שעניינה אימוץ החלטות הועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי. 

מבחינת תמונת היישום עולה כי ההחלטה מיושמת באחוזים גבוהים, כך מתוך 17 הסעיפים הרלוונטיים ליישום 12 (70%) מיושמים במלואם, 2 סעיפים (12%) מיושמים באופן חלקי ורק 3 סעיפים (18%) לא מיושמים בכלל.

ב־ 12 במרץ 2018 אישרה מליאת הכנסת את החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח 2018- , אשר קובע איסורים ומגבלות על שימוש בשני אמצעי תשלום עיקריים — מזומן ושיקים.

מבדיקת יישום החלטת הממשלה והתהליך שהוביל לשינוי המנגנון ולחקיקת החוק, עולה החסם הבא:

גורם מתכלל: הבחינה מעלה כי בעוד מרבית המשימות המפורטות בהחלטה מיוחסות לגורם אחד מובהק, ההחלטה כוללת את סעיף 2.א.1. המורה על כלל משרדי הממשלה להציב יעדים לצמצום התקבולים במזומן. סעיף זה איננו כולל הוראה בדבר גורם האמון על תכלול וניהול המהלך מול כל משרדי הממשלה, דבר שיכול להסביר את החוסר ביישומו.