מדיניות ממשלתית להתמודדות עם הפוליגמיה - יישום ומעקב אחר דו”ח הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה

החלטת ממשלה 4211 מיום 25.10.2018 נועדה לבצע מעקב אחר יישום עקרונות הדו"ח אותו גיבש צוות הבין־משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה. צוות זה הוקם בעקבות החלטת ממשלה 2345 שהתקבלה בספטמבר 2017.

הדוח נכתב על ידי התחקירן יוסי בלצן ובהנחיית עינת קורן ומיכל שטרנברג מצוות ממשל במרכז להעצמת האזרח

החלטה 4211 הצליחה להניע עבודה מקצועית ומשותפת של גופים רבים, אך למרות זאת, לא בוצעה באופן מלא: מתוך 7 סעיפים ליישום, שלושה סעיפים בוצעו במלואם (43%), סעיף אחד בוצע באופן חלקי (14%) ושלושה סעיפים לא בוצעו כלל (43%).

ניתן לייחס את יישומם/אי־יישומם של סעיפי ההחלטה לחסמי ומאפשרי הביצוע הנ״ל:

גורם מתכלל: ריכוז כלל הסמכויות בידי גורם מתכלל אחד (מנכל"ית משרד המשפטים) סייע רבות לביצוע ההחלטה וזאת בשל המגוון הרב של הגופים אשר מעורבים במימושה ופעילותם של צוותים רבים הפועלים במקביל.

מעורבות של מספר דרגים בתהליך: הצוותים השונים שהוקמו כוללים דרגים שונים מקרב הגופים המעורבים.
שילוב זה איפשר את המשך העבודה המקצועית גם בהיעדר ממשלה ולמרות אי התכנסותה של ועדת השרים
הייעודית.

לוח זמנים מחייב: החלטת הממשלה מפרטת לוחות זמנים ברורים עבור תדירות הפגישות של הצוותים
השונים ומועד הדיווח שלהם לסמכות הרלוונטית, דבר אשר סייע לביצוע הסעיפים בזמנים סבירים.

מנגנון דיווח /בקרה: ההחלטה כוללת מנגנון דיווח ובקרה כפול הכולל צוות מעקב מחוזי המדווח לצוות יישום בין־משרדי, אשר בתורו מדווח לוועדת השרים. מנגנון זה עשוי להבטיח התכנסות ודיווחים תדירים כאשר כלל המנגנון יעבוד.

חסמים:

חוסר תכנון תקציבי: ההחלטה לא מציינת תקציב המיועד ליישומה ואת מקורו, אלא, שולחת את האחראים
ליישומה להשיגו משאריות התקציב הקיים או להשיגו בדיוני התקציב הבאים, אך אלה לא התקיימו בשל
פיזור הממשלה והשאירו את ההחלטה ללא תקציב.

פורס מז׳ור: ההחלטה לא יושמה במלואה בעיקר בעקבות העיכוב בהשבעת הממשלה ה־ 35 . עיכוב זה מנע את כינוסה של ועדת השרים הייעודית כך, שלא ניתן היה להציג בפניה את מסקנותיהם של הצוותים השונים לצורך קבלת אישור סופי. בנוסף, היעדר תקציב לשנת 2020 מנע העברת תקציבים לצורך מימוש מסקנות הצוותים השונים.