מדינת ישראל מונה 9.291 מיליון אזרחים, מתוכם 159.5 אלף מקהילת יוצאי אתיופיה (כ־ 1.72% מכלל האוכלוסייה). קהילת יוצאי יוצאי אתיופיה בישראל מתמודדת עם פערים חברתיים משמעותיים. פערים אלו מתבטאים במספר היבטים: שיעורי הזכאות לבגרות נמוכים ביחס לתלמידים אחרים, מיצוי שירות נמוך יותר בצה"ל, שיעורי קצונה נמוכים בדרג הבכיר במשטרה, שיעורים נמוכים של בעלי השכלה גבוהה, ופערים בהשתלבות בתעסוקה איכותית בקרב נשים.

מן הנתונים עולה, כי למרות היותם של קהילת יוצאי אתיופיה חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית, תהליך קליטתם והשתלבותם עדיין לא תם. לפי נתוני הלמ"ס, אחוז יוצאי אתיופיה שעמדו לדין היה 7.2% בקרב כלל תושבי ישראל היהודים והאחרים שעמדו לדין. אחוז יוצאי אתיופיה בקרב הקטינים שעמדו לדין היה גבוה באופן משמעותי מהאחוז בקרב המבוגרים (12.1% לעומת 6.7% , בהתאמה). מספר לא מבוטל של אירועים שונים בעשורים האחרונים שהיה בהם כדי להצביע על יחס מפלה מצד הממסד הישראלי ובחלקם אף ניכרת גזענות באופן מובהק.

בתוך כך: מקרים של אי קבלת ילדים לבתי ספר וגנים; שיטור יתר, אכיפה בררנית והפעלת כוח לא מידתית במסגרת פעולות שיטור; זריקת מנות של תורמי דם, מתן זריקות למניעת הריון "דפו־פרוברה" לנשים, הפרדת יולדות בבתי־חולים, היעדר הכרה בהיבטים שונים של המסורת היהודית הדתית האתיופית על ידי הממסד הרבני. כל אלה העצימו את חוויות האפליה של יוצאי אתיופיה והביאו לגלי מחאה של הקהילה בשנים 1996 ו־2006.

מה הוחלט?

בחודש פברואר 2016 הוחלט על הקמת צוות בין־משרדי למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים דאז, עו"ד אמי פלמור (להלן: "ועדת פלמור") במסגרת החלטת ממשלה 1107. ההחלטה כללה גם אישור של תכניות משרד הביטחון וצה"ל, משרד הכלכלה והתעשייה, נציבות שירות המדינה, השלמת תכנית המשרד לביטחון הפנים.

 

מסקנות דו"ח פלמור והמלצותיו אומצו במסגרת החלטת ממשלה מספר 1958.

 

בעקבות החלטת הממשלה הוקמה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים (להלן: "היחידה"). המנהל שנבחר לעמוד בראש היחידה הוא עו"ד אווקה קובי זנה. החלטה 1958 קובעת כי ליחידה יהיו התפקידים הבאים:

 

1) תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית למניעת גזענות ואפליה.
2) אחריות למעקב אחר יישום ההמלצות הדו"ח אשר אומצו  החלטת הממשלה.
3) קליטת תלונות בנושא גזענות, הפנייתן לטיפול של הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול.
4) כתיבה ופרסום של דוח שנתי המפרט את פעילות היחידה ומשרדי הממשלה ביחס לטיפול בתלונות בגין גזענות ואפליה וצעדי מניעה ומדיניות אחרים שננקטו לשם קידום השוויון ומניעת אפליה.
5) בחינת הצורך בשינויי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא לפני שרת המשפטים.
6) ביצוע פעולות נוספות שעניינן תיאום המאבק בגזענות שיוטלו על־ידי הנהלת משרד המשפטים.
7) לפעול להכנה של רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלבנטיים אחרים מקרב יוצאי אתיופיה, שאפשר לפנות אליהם ולהיעזר בהם לגיוון המומחים המופיעים בתקשורת, באמצעות יצירת שיתוף פעולה עם גורמי מגזר שלישי.
8) הפקת שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה.

לצפייה בנוסח המקורי
מה קורה עם זה?

מדוח המוניטור עולה כי מתוך 60 הסעיפים האופרטיביים שנבחנו מהמלצות הדו"ח והחלטות הממשלה 1958 ו־ 2254 (53 המלצות מדוח פלמור ו־ 7 סעיפים נוספים מהחלטות הממשלה 1958 ו־ 2254):
27 (45%) יושמו באופן מלא, 19 (32%) יושמו באופן חלקי, ו־ 14 (23%) לא יושמו כלל.

לקריאת דוח המוניטור המלא
מיושם חלקית
יישום החלטת הממשלה ליישום המלצות הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה (דו”ח פלמור)
הממשלה ה-חינוך
התקבל ביום  
20/06/2018
החלטה 1958
משרדים אחראיים:
משרד החינוך
משרד המשפטים
משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רוצים לעזור לנו בעבודת המוניטור? יש לכם הערות, עדכונים או תיקונים?

מוזמנים ליצור קשר ולעזור לנו לשפר את הנתונים

צור קשר