יישום ההחלטה להקמת והפעלת ’תוכנית יתד’

בעשורים האחרונים קיימת בעולם התעניינות גוברת והולכת בפלח אוכלוסיית הצעירים ובתקופת המעבר לחיים הבוגרים, זאת על רקע שינויים חברתיים רבים ושינויים במבנה שוק העבודה. העניין לא פסח על מדינת ישראל, אשר החלה להביע דאגה מיוחדת לצעירים הנמצאים בסיכון עקב קשיים אישיים או על רקע המצב המשפחתי והתנאים הסביבתיים שבהם הם חיים.

באוקטובר 2016 התקבלה החלטת ממשלה ליזום תכנית לאומית בשם "יתד" 2 — תכנית לקידום צעירים וצעירות בני 18 – 25 במצבי סיכון, ולהקצות שאבים משמעותיים לשם קידומה. קידום שינוי חברתי משמעותי בחייהם של צעירים במצבי סיכון, מצריך ראייה לאומית ומערכתית 3 ולכן את התכנית מוביל משרד העבודה, הרווחה השירותים החברתיים בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים וארגונים חברתיים.
 

בין היתר, נקבע בהחלטה, כי לצורך הובלת התוכנית, יש להקים ועדת היגוי בין־משרדית ובין־מגזרית בראשות מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובשיתוף נציגי ארגוני מגזר שלישי וכן, להקים מערך מקצועי לתוכנית. כמו כן, ההחלטה קבעה כי יש לפעול להעסקת מלווים לצעירים בסיכון ברשויות המקומיות, להתאים את סל המענים לצעירים בסיכון ולהקצות תקציב עבור פעילות התכנית.

הדו"ח נכתב ע"י אופיר גארצי ועדי גליקסמן תחקירניות המוניטור, בהנחיית אוריה גפן, עינת קורן מיכל ש. צדוק מצוות ממשל במרכז להעצמת האזרח

מתוך שמונת סעיפי היישום, חמישה יושמו באופן מלא (62.5%), שניים יושמו באופן חלקי (25%) וסעיף אחד לא
יושם (12.5%).

למרות יישום מרבית סעיפי ההחלטה, ישנן מורכבויות מסוימות אשר מעכבות את יישומה המלא, בדגש על פערים הקשורים להעברת התקציב וניצולו וכן, מחסור בכוח אדם באיוש תקני העובדים הסוציאליים אשר אמורים ללוות את התוכנית ברשויות המקומיות השונות.

מניתוח ההחלטה עולים המאפשרים הבאים:

מנגנון יישום: ההחלטה מצביעה על מנגנון יישום מדויק, הכולל הקמת מערך ניהול לתוכנית בתוך משרד
הרווחה והשירותים החברתיים, הישענות על מנגנונים קיימים ברשויות המקומיות והקמת ועדה אינטגרטיבית
המאפשרת את העובדה המשותפת של כל אלו יחדיו.

גורם מתכלל: מנכ"ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הוא אחראי העל לקיומה של התכנית
ולשיתוף הפעולה בין המשרדים והמגזרים השונים. נוסף לכך, מונתה מנהלת ייעודית לתוכנית אשר נראה
כי הימצאותה תורמת רבות לפעילותה הענפה של התכנית.

שותפות בין מגזרית: ההחלטה מתבססת על שותפות בין מגזרית ומציינת את מקומה של שותפות זו הן
ברמת פיתוח התכנית והן ברמת יישומה, דבר המביא לפוטנציאל יישום גבוה יותר.

מניתוח ההחלטה עולים החסמים הבאים:

כוח אדם: ישנו מחסור בכוח אדם המוביל לכך שלא כלל תקני העובדים הסוציאליים לליווי התוכנית
מאוישים. עובדים אלה אמורים ללוות את התוכנית ברשויות המקומיות השונות ולכן פער זה מהווה חסם
ליישום מלא של התכנית.

חוסר תכנון תקציבי: תקציב התוכנית תוכנן לשנתיים בלבד ואכן הועבר כפי שדרשה ההחלטה אך הוא
לא נוצל במלואו. בהמשך, בשל הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה נפגע תקצוב התכנית ולבסוף, המשך
תקצובה תלוי בהסכמי התקציב השנתיים שיחתמו בין האוצר למשרד האמון עליה.