ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה במגזר הציבורי

יוצאי אתיופיה מהווים כ 1.7% מהאוכלוסייה בישראל. לאורך השנים, עוגנו בחוקים ובהחלטת ממשלה חובת הייצוג ההולם עבור אוכלוסייה זו. בהחלטות ובחוקים מחוייבים גופים שונים במגזר הציבורי לקדם ייצוג הולך ליוצאי אתיופיה ולדווח על כך לגורמים הממונים.

הדו"ח נכתב על ידי נועה דביר וסהר אלימלך, תחקירניות בפרויקט המוניטור, ובהנחיית נועה רוזנפלד, מנהלת תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח ורחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית מעש

נכון למרץ 2018 החלטת הממשלה והחוקים שנקבעו ליצירת ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה במגזר הציבורי מיושמים באופן חלקי.

בשירות המדינה נקבע יעד של 1.7% וחובת הייצוג ההולם מתקיימת בהיבט המספרי (2% מהעובדים הם אתיופים) אך לא הושג ייצוג הולם בכל המקצועות המדרגים והמשרדים (כפי שדורש החוק). עדיין מרבית המועסקים האתיופים הינה זוטרים ועדיין קיימים משרדים בהם אחוז הייצוג נמוך מאד או אפסי.
בנוסף, העמידה ביעדים לשילוב סטודנטים הנה חלקית. חובת הדיווח והמעקב מתקיימת.

ברשויות מקומיות לא מתקיימת חובת ייצוג הולם (1.3% בלבד מהמועסקים הם אתיופים) – ומעבר לכך – ישנם לא מעט יישובים בהם מספר רב של תושבים אתיופים ועדיין ייצוגם בין עובדי העיריות נמוך משמעותית או אפסי.
דוגמאות בולטות (אשקלון, נתניה, צפת, מגדל העמק). חובת הדיווח אינה מתקיימת באופן מלא.

בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים מתקיימת חובת הייצוג בהיבט המספרי אך לא בהיבט המהותי – ההעסקה הינה במשרות זוטרות ועדיין ישנם גופים מרכזיים בהם אין כלל ייצוג לאוכלוסייה זו (רשות ני"ע, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות השניה וכו'). 
גם כאן מתקיימת חובת הדיווח מתקיימת.