הרפורמה להגברת התחרות במערכת הבנקאית

דוח זה עוקב אחר יישום הרפורמה במערכת הבנקאית, המיושמת באמצעות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות
בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) — התשע"ז– 2017 (להלן: "חוק הגברת התחרות"), ונגזרותיו. החוק הינו
יישום של המלצות "ועדת שטרום", אשר מונתה על ידי שר האוצר דאז, משה כחלון, בשנת 2015 לשם הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות בתחום השירותים הפיננסים.

הדו"ח הראשון של המרכז להעצמת האזרח בנושא פורסם בספטמבר
2019 . כעת, מובאת בפניכם הערכה מחודשת לסטטוס היישום של החוק נכון לאפריל 2022 .

הריכוזיות בשוק הפיננסי והשפעותיה: ההוצאה של משקי בית בישראל על ריביות ועמלות לבנקים היא למעלה מ־ 8,400
ש"ח בשנה בממוצע בשנה למשק בית בישראל. ריכוזיות מוגזמת בשוק הפיננסי משפיעה על כל הפרמטרים של המשק
לרבות נגישות לאשראי, מחיר האשראי ואופן הקצאתו, ובכך פוגעת בצמיחה הכלכלית ומגדילה את אי־השוויון במשק.

במבט על 11 סעיפי הרפורמה אשר עוגנו בחקיקה ראשית של הכנסת: ארבעה סעיפים יושמו באופן מלא (37%), שני סעיפים יושמו חלקית נכון להיום (18%) וחמישה סעיפים לא יושמו נכון להיום 45%) — נדגיש, כי לב הרפרומה שהינה
הקמת תשתית "בנקאות פתוחה" טרם יושמה בפועל חמש שנים לאחר שהייתה אמורה להיות מושקת לציבור, וזאת על אף שנקבעו בנושא הוראות אופרטיביות לביצוע במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת.

איך זה השפיע? השוק הפיננסי בישראל עודנו מוקד של ריכוזיות במשק הישראלי, ושחקנים חדשים עדיין מתקשים
מאוד להתחרות בו. כתוצאה מכך, השליטה במערכת הבנקאית עדיין נתונה בידי מספר קטן של בנקים גדולים, עלות השירותים הפיננסיים גבוהה, והנטייה לחדשנות של הבנקים בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית.

עם זאת, מאז החקיקה חלה עלייה איטית ומתונה ברמת התחרות בשוק האשראי. ניתן לראות כי המרווח הפיננסי, המשקף את

התשואה בגין הפעילות נושאת הריבית, במערכת הבנקאות עלה במחצית הראשונה של שנת 2021 ועמד על כ־ 2.04% ,בהשוואה לכ־ 2.03% בסוף שנת 5.2020 כמו כן, היקף האשראי למשקי בית עומד נכון לדצמבר 2020 על 194.2 מיליארד ש"ח בלבד, זה ממחיש כי קצב הגידול של האשראי הצרכני בישראל נמצא במגמת האטה.