על בסיס החלטת ממשלה 4439 מיום 6 בינואר 2019
בשנת 2020 נרצחו בישראל 26 נשים (15 נשים ערביות ו־11 נשים יהודיות). בשנת 2021 (נכון לזמן סקירה זו מהכנסת ב־8 בנובמבר) נרצחו 23 נשים (9 נשים יהודיות, 11 נשים ערביות ו־3 נשים מקבוצות אוכלוסייה אחרות). אולם, האלימות במשפחה הינה רחבה בהרבה מאותן קורבנות שקיפחו את חייהן מידי הקרובים להן. זוהי תופעת הנוגעת לחייהן של אלפים. המספרים של המשטרה מדברים על כ־20 אלף תיקי אלימות בשנה בין בני זוג כאשר ב־83% מהתיקים נרשמה האישה כקורבן העבירה.
הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה קבעה כי "אלימות היא כל פעולה הנעשית מתוך כוונה לפגוע בזולת או נתפסת ככזו. אלימות מאופיינת ברצף של התנהגויות מתעללות ובהסלמה בחומרת התנהגויות. אלימות זו מתקיימת במסגרת המשפחה ובהקשר ליחסים שבתוכה לרבות בני זוג או שותפים לחיים בהווה ובעבר ופגיעה ע"י בן משפחה מורחבת״. ניתן לראות אלימות בצורות שונות כמו אלימות נפשית, פיזית, כלכלית, מינית איומים והשפלות. מבחינת הפילוח המגדרי, רוב הפניות למוקדי הסיוע הינן לרוב כלפי נשים. החל מספטמבר 2020, בחלוקת הפניות למוקד 118 בגין אלימות בין בני זוג רוב התלונות היו של נשים כלפי בן זוגן.
בשנים האחרונות מתרחש שינוי תפיסתי המנסה להוסיף על טיפול ועזרה לצד הנפגע, גם טיפול בצד הפוגע במטרה למנוע אלימות נוספת או לשנות דפוסי התנהגות אלימים כדי למנוע אלימות מלכתחילה. סעיף 16 באמנת איסטנבול למאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה עוסק בתוכניות טיפול בגברים אלימים על מנת למנוע ולשנות את דפוסי ההתנהגויות האלימות. מדינת ישראל לא חתמה על האמנה אך הצהירה על כוונתה להצטרף אליה, והתבססה בגיבוש המדיניות, בין השאר גם על עקרונות אמנה זו. בתוך כך, ניתנים מענים טיפוליים מסויימים לגברים אלימים בקהילה ובבתי הכלא, ולאחר השחרור על ידי גורמים שונים ביניהם משרד הרווחה והביטחון החברתי, שירות בתי הסוהר והשירות לשיקום האסיר.
בתקופת משבר התפרצות נגיף הקורונה חלה עלייה ניכרת באלימות בתוך המשפחה. אלימות במשפחה נוטה להחמיר במצבי לחץ ומשבר. נוסף על כך, הגבלת תנועתם של אזרחי המדינה על מנת לבלום את התפשטות הנגיף, הביאה לשהייה ממושכת בבית ללא יציאה לפעילויות חיצוניות. יחד עם חוסר ודאות וחשש מהשלכות בריאותיות של הנגיף, השלכות כלכליות, חברתיות ופסיכולוגיות, חלה עלייה בהיקף האלימות בין בני הזוג. נראה כי בתקופת הקורונה בהשוואה לטווח חודשי מרץ–ספטמבר 2019 ו־2020 חלה עלייה של 25% – 30% במספר הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה. גם במספר הפניות חלה עליה, כך שבשנת 2019 נפתחו 12,059 תיקים כלפי אלימות בין בני זוג לעומת 13,645 בשנת 8,2020 בה טופלו במרכזים לטיפול באלימות במשפחה 10,338 משפחות, מרבית המטופלים הן נשים (7,039 נשים ו־ 2,704 גברים).
בעקבות לחצים ציבוריים ועלייה בשיעור מקרי רצח נשים, הוקמה ועדה חדשה אשר קידמה את החלטה 4439 שאושרה בינואר 2019, ובה הוחלט לקדם פעולות רבות מהועדה המקורית עם תכנון תקציבי על סך כ־50 מיליון ש"ח. התקציב המיועד התחלק לתקציב שהקוצב למשרד הרווחה ישירות ולתקציב שהגיע מקיצוץ רוחבי ממשרדים אחרים ועמד על 20 מיליון ש"ח לשם השלמה לתקצוב הנדרש. תוספת זו לתקציב משרד הרווחה הייתה תוספת חד פעמית הרלוונטית לשנת 2019 בלבד. ולא לבסיס התקציב לתוכנית הרב־שנתית כולה, כלומר לא תקציב שיועבר כל שנה לשם ביצוע התוכנית. גם תוספת זו לתקציב הועברה לידי משרד הרווחה רק בספטמבר 2019.
בחלוף כשלוש שנים מהחלטת הממשלה, דוח מעקב זה בחן את אופן יישום סעיפי ומרכיבי ההחלטה השונים, תוך ניסיון לייצר תמונת מצב עדכנית ומפורטת לעת הזו, בשילוב הגורמים שאיפשרו או מנעו את יישום סעיפי ההחלטה.
מהדוח עולה כי החלטת הממשלה מיושמת באופן חלקי בלבד עד כה. כך, מתוך 27 סעיפים אופרטיביים שיועדו לביצוע, 10 סעיפים יושמו במלואם (37.03%), 11 סעיפים יושמו חלקית (40.74%) ו־ 6 סעיפים לא יושמו כלל (22.22%).
-
תאריך ההחלטה13/5/2018
שימוש בדירות מהאפוטרופוס הכללי לטובת זכאי הדיור הציבורי
הממשלה ה-20החלטה 3794לא יושם
רוצים לעזור לנו בעבודת המוניטור? יש לכם הערות, עדכונים או תיקונים?
מוזמנים ליצור קשר ולעזור לנו לשפר את הנתונים