הקמת מרכז נתוני תעופה לצורך קבלת מידע אישי מחברות התעופה על אודות נוסעים בטיסות

מאגר נתוני תעופה (להלן: מנ"ת) הינו מאגר בסיס נתונים הכולל מידע אישי של נוסעים בטיסות יוצאות, נכנסות ועוברות אשר מסופק על ידי חברות התעופה למדינה אשר אוספת את המידע הנ"ל. הצורך בבניית מאגר כזה וההמלצה למדינות ליישמו נקבע בהחלטה 2178 של האו"ם בשנת 2014, והחלטה 2396 בשנת 2017. על פי ההחלטות הנ"ל — נקראו המדינות החברות באו"ם לחייב את חברות התעופה הפעולות בשטחן למסור נתוני תעופה ( API ו־ PNR ) לרשויות הלאומיות באותה מדינה כחלק מהמאבק בהתמודדות עם תופעת הלוחמים הזרים (ארגוני טרור ועבריינים).

נכון לפברואר 2020, למעלה מ־ 70 מדינות מחייבות את חברות התעופה למסור נתוני API הכוללים נתונים בסיסיים אשר נאספים על־ידן כגון: שם הנוסע, תאריך לידה, מין, לאום, סוג תעודת הזיהוי ופרטי הטיסה. בנוסף, כ־ 25 מדינות מחייבות את חברות התעופה להעביר אליהן נתוני PNR הכוללים מידע רחב יותר אשר נמסר ע"י הנוסע לרוב בצורה וולונטרית כגון: מס' טלפון, כתובת מייל, אמצעי תשלום, כתובת מגורים וכיו"ב.

האיחוד האירופי הסמיך כבר בשנת 2004 את המדינות החברות באיחוד לחייב את חברות התעופה להעביר נתוני תעופה מסוג API וב־ 2016 את נתוני ה־ PNR תוך כדי קביעת כללים מנחים לצורת איסוף ושימור המידע וזה על מנת להגן על נתוני הפרט. היתרון העיקרי בשימוש בנתונים API ו־ PNR הוא שפרטי הנוסעים מועברים מבעוד מועד לרשויות בישראל טרם הגעת הנוסעים לארץ ובכך יכולות הרשויות הרלוונטיות לדעת לפני שהנוסע נכנס לארץ האם אותו נוסע הינו חלק מארגון טרור/עברייני והאם ישנו צורך למנוע את כניסתו למדינה.