הסדרת שירותי הדת עבור יוצאי אתיופיה וקידום שילובם המיטבי במערך שירותי הדת

סוגיית שירותי הדת לקהילת יוצאי אתיופיה הינה סוגיה מורכבת ורגישה, אשר לוותה במספר בעיות לאורך עשרות שנים – הן בכל הנוגע להכרה הרשמית במנהיגי הדת של העדה ("קייסים") והן בהתמודדות הקהילה עם המועצות הדתיות, בדגש על הליכי רישום נישואין ובירור יהדות. לאורך השנים חלו מספר שינויים בסוגיה זו, כדוגמת הכרה פורמלית של משרד הדתות בקייסים והתחייבות של המדינה ושל הרבנות למנות מנהיגי דת מקהילת יוצאי אתיופיה, אך החלטות אלו יושמו בפועל באופן חלקי בלבד וגם כיום שילוב הקהילה במערך שירותי הדת הינו חסר ורבים מבני הקהילה חווים קשי למול המועצות הדתיות.

בהמשך לכך ובהמשך לשורת החלטות שקיבלה הממשלה על קידום שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, קיבלה הממשלה במרץ 2018 את החלטה 3649 שכותרתה "הסדרת שירותי הדת עבור יוצאי אתיופיה וקידום שילובם המיטבי במערך הדת", אשר נועדה לתת מענה נרחב ומהיר לסוגיה זו.

ההחלטה קובעת שורה של צעדים להסדרה של שירותי הדת עבור קהילת יוצאי אתיופיה ולהגברת שילובם בתחום זה, לרבות הקצאת תקנים עבור מנהיגי הדת בעדה (קייסים) במועצות הדתיות, הגדלת מספר הרבנים יוצאי אתיופיה במערך שירותי הדת, שינוי מבחני התמיכות ועידוד מיזמים עבור הקהילה, הקמת ועדה מייעצת לשילוב הקהילה במערך הדת ועוד.

דו"ח זה נכתב על ידי  נעה ברניר תחיקירנית בתכנית המוניטור, בלווי והנחיה של מיכל שטרנברג ועינב ארליך, תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח

החלטת הממשלה יושמה באופן חלקי בלבד והסעיפים הנוגעים להקצאת תקנים ולהגברת שילובם של יוצאי העדה במערך הדת טרם יושמו, על אף לוחות הזמנים הברורים המוגדרים בהחלטה והגדרת צעדים משמעותיים ליישום כבר בשנת 2018.
יש לציין, כי על פי התגובות הרשמיות שהועברו אלינו במהלך הבדיקה, עלה כי ההכרזה על בחירות עיכבה משמעותית את יישום ההחלטה ובפועל עצרה את מימושם של סעיפים מרכזיים מתוכה.