על תנובה, תקינה ויוקר המחייה | המרכז להעצמת האזרח
על תנובה, תקינה ויוקר המחייה

על תנובה, תקינה ויוקר המחייה

על תנובה, תקינה ויוקר המחייה

15/09/2016
  מאת:
נטלי שבא

אולי חזיתם בטבעונים מתמרמרים בפייסבוק אודות הפרסומת של תנובה לסדרת הסויה החדשה שלה (שיוצאת מנקודת הנחה שהצרכנים סולדים מחלב סויה). אז, גם אני טבעונית... אבל אני רוצה לנדנד לכם על הנושא האהוב עלינו - יוקר המחיה.
מאז שעברתי לטבעונות (ומאז שקראתי את דו"ח ועדת טרכטנברג) התחלתי להבדיל בין שניים: יוקר המחיה ה"אמיתי" ויוקר המחיה ה"טרמפיסט". את הראשון, הודות למחאת רוטשילד, מכיר כל ילד בישראל – מחירי הדיור, מחירי תוצרת הארץ או במילים אחרות- מחירי הקוטג' והמילקי. השני הוא יוקר המחיה שנערם בין שכבות של רגולציות ותקנים... הביורוקרטיה. בטח שמעתם על זה (או שסתם יש לכם הגיון בריא), אבל שמתם לב לזה קורה בעגלת הסופר שלכם? הנה דוגמא יפה לביורוקרטיה: זוג יזמים ישראלי פיתח מוצר לא פחות ממהפכני (בחיים האישיים שלי לפחות) – שוקולד "חלב" טבעוני. הוא עדיין יקר בתור מוצר, אבל הוא גם מתייקר בגלל "טרמפיסטים". למשל, מכון התקנים:


הזמנו משלוח חדש של ניירות האלומיניום שעוטפים את השוקולד שלנו - ניירות שכבר הבאנו בעבר לארץ ללא שום בעיה. הפעם המסווג של המכס החליט שיש צורך בתו תקן של מכון התקנים כדי שזה ייכנס לארץ [...]
מכון התקנים: אני צריך שתביאו לי הסבר על המוצר.
אנחנו לספק: צריך הסבר על המוצר.
ספק: מוזר, בחיים לא ביקשו מאתנו דבר כזה, אבל קחו.
אנחנו למכון: הנה, קח את המסמך של הספק.
מכון התקנים: יופי תודה, אנחנו צריכים שהספק ישלח לנו אישור שזה עומד בתקני הפלסטיק שבא במגע עם מזון.
ספק: אתם בטוחים שהם יודעים על מה הם מדברים? זה נייר *אלומיניום* - אין בו פלסטיק, וחוץ מזה זה חומר גלם שנחשב לבטוח באופן יוצא דופן למגע עם מזון - כל העולם משתמש בו, ואנחנו שולחים אותו לעשרות מדינות ומעולם לא נתקלנו בבקשה כזו. בכל מקרה - קחו הצהרה שהאלומיניום עומד בתקנים של האלומיניום.
מכון התקנים: ההצהרה שלכם היא מאוד נחמדה אבל היא מ-2014, אנחנו לא יכולים לקבל את זה.
ספק: ה-FDA מספק הצהרות בכל פעם שהתקן השתנה או שהמוצר השתנה. אף אחד מהדברים האלו לא קרה מאז 2014 אז אין לנו הצהרה חדשה.


[...] עכשיו תסתכלו טוב טוב, כי ככה בדיוק נראה יוקר מחיה - אבל לא מהסוג שקל לייצר עליו כותרות בעיתון, אלא מהסוג שטמון מאחורי בירוקרטיות משעממות ויום יומיות שלאף אחד אין אינטרס פוליטי לשנות.
על כל התענוג הזה נשלם משהו כמו 700-800 ש"ח (לפני מע"מ). הם הולכים לעמילות מכס, לתשלום על אחסון במכס וכל מיני אגרות (כי תודה באמת שאתם מאחסנים את המוצר בזמן שאתם מעכבים אותו), תשלום על טיפול במכון התקנים וכו'. בכמויות שאנחנו קונים זה מוסיף כ-5 אגורות ליחידת נייר אלומניום (שבמקור עלתה 20 אגורות כולל משלוח, ככה שזה תוספת של 25% במחיר).
[...] וזו רק העלות הישירה. זה לא כולל את זמן העבודה שלי, את זמן העבודה העודף של הספק (שהוא צריך לתמחר לתוך המוצרים שלו בפעם הבאה שיעבוד עם ישראל) [...] אה, וכל זה במסלול ה*קצר* של מכון התקנים. זה שמיועד למוצרים בכמויות קטנות שכבר קיבלו את האישור של סמכויות רגולטריות כמו הFDA-. המסלולים האחרים מייקרים את התהליך באלפי שקלים ומאריכים אותו בחודשים רבים.

(מתוך פוסט שפרסם דניאל ברקת ב-5.4.16)


והאמת היא, שהממשלה שלנו כבר סימנה את הביורוקרטיות האלה וקבעה, לדוגמא, את החלטת הממשלה מס' 2318  ל"הגברת התחרותיות וייעול תהליכי האסדרה בתחום הייבוא". הנה, ההחלטה מורה על הסרת ה"דרישות הלאומיות בתקינה" ועל צעדים שיתאימו תקינה לתקנים זרים. נהדר! רק שהסעיף הספציפי הזה מיושם בטפטופים, אם בכלל (בין היתר בגלל שרירים שעושה מכון התקנים, שמתפקד כ"מונופול" – במילותיו של דו"ח מבקר המדינה מ-2014 – וככזה גם בהכרח מתחשבן כמונופול ושם לתחרות רגליים כמונופול).
בדו"ח המוניטור שפרסמנו תוכלו למצוא מיפוי של מה שמיושם ושל מה שמדשדש ביישום החלטה 2318.


אז איך זה קשור לחלב סויה? כי גם עליו יושב "טרמפיסט" ביורוקרטי. חלב הסויה של תנובה הוא מוצר מיובא. ככזה הוא נתון למגוון רגולציות ותקנים שנועדו להגן על ביטחון ובריאות הצרכנים מחד, ועל יציבות המשק המקומי מאידך. אבל הוא שבוי בידי תקן מאוד מתסכל, לפיו מוצר יכונה "חלב" – רק אם הוא יוצא מעטין. כשבכל העולם זה נקרא "חלב" סויה – כל יבואן צריך בעצם להתעסק עם אריזה, מיתוג מקומי וכו'... ורגע אחד, מה עוד קורה? המוצר המיובא לא רק יקר יותר, אלא גם פחות "תחרותי" – כי רק יבואן גדול יוכל בכלל להכניס את עצמו לביזנס הזה. או במילים אחרות: התקינה מעגנת את המונופול. במקרה של הסויה, ניתנה הוראה נקודתית לשנות את התקן, אבל מה זה שווה אם זה לא מבוצע?

(קצת מספרים תוכלו למצוא בתחקיר "שערוריית המחירים הגבוהים של חלב הסויה" של וואלה! צרכנות ממרץ 2015)