מפגש עם פרופ’ רוני גמזו

מפגש עם פרופ’ רוני גמזו

מפגש עם פרופ’ רוני גמזו

במסגרת סדרת המפגשים, "סיפורים מהצנרת", התקיימה בתאריך 15.12.2014, הרצאה של פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר.

 

המפגשים מתקיימים בשיתוף עם גורמים ודמויות מפתח מובילות בציבוריות הישראלית במטרה לדון ולהבין: "מה תוקע את צנרת הממשל בישראל?", מה גורם לקשיים ולעיכוב ביישום החלטות ממשלה, חוקים ורפורמות?

 

הרצאתו של גמזו עסקה בשאלה 'מתי רפורמות מצליחות ומתי לא?' – ותיארה שתי רפורמות שהצליחו ואחת לא – במשרד הבריאות. גמזו פרט את הקשיים והחסמים לקיומן של רפורמות, וכן את הנזק הנלווה לאזרחים ולקופת המדינה כפועל יוצא מכך.
לדבריו, "אין בישראל שירות מדינה אפקטיבי. הסגל הבכיר בישראל חלש,  אין מסלולי קידום, חוסר היציבות של המערכת הפוליטית פוגע ביכולת התפקוד של המערכת הציבורית. אין ניהול מודרני. מי שמנהל את משרדי הממשלה הם אנשי התקציבים ואנשי המשפט."

 

גמזו תיאר את הדרך שעשו ממשלות ישראל בניסיון לקדם רפורמה בבריאות הנפש בשל מחסור חמור במיטות החל משנת 2003. מטרתה של הרפורמה היתה להעביר את האחריות על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, זאת במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ההתמהמהות ביישום הרפורמה, שהיתה פועל יוצא של התנגדויות, אי יציבות שלטונית, מאבקי עובדים, בעיות משפטיות ותקציביות, הביאה לכך שהרפורמה יצאה לפועל רק בשנת 2012 ועלתה לקופת המדינה למעלה ממיליארד ₪.
יישום הרפורמה הביא להגדלה ניכרת  במספר המרפאות בקהילה ואפשר השתלבות של אנשים עם מחלות נפש בסביבתם, ככל אדם הסובל מבעיה רפואית, מבלי לסבול מאפליה או סטיגמה.

 

רפורמה נוספת שהצליח משרד הבריאות להעביר בזמן כהונתו של גזמו היא הרפורמה בבריאות השן עבור ילדים עד גיל 12 שאושרה בשנת 2012. הרפורמה הוכיחה את עצמה ובשנתה הראשונה נכנסו אליה 35% מהילדים. נכון לשנת 2014 נכנסו 50% מהילדים.

 

הרפורמה שלא צלחה היא הרפורמה באשפוז סיעודי. בשל עלייה ניכרת הצפויה בשנים הקרובות בשיעור הקשישים באוכלוסייה, ובשל ריבוי גורמים מטפלים המעניקים שירותים לנזקקים לסיעוד, עלה הצורך לבצע רפורמה מקיפה בתחום. אך התפרקותה של הממשלה ה-32 בלמה את התהליך שהחל ולא בוצעה.

 

לסיכום, מנה גמזו את הכללים הנדרשים לביצוע רפורמה: מנהיגות פוליטית ומקצועית, השקעה בפתרון ברור וישים, שותף אסטרטגי דומיננטי מקרב הממשלה, נחישות ושימוש בכלים של דעת קהל ותקשורת, עבודה קשה וסיזיפית של חיבור והקטנת התנגדויות. כמו כן מאמין גמזו כי אין לחשוש מפגיעה בתדמית – שכן היא זמנית.
עוד ציין גמזו כי במקרה של מערכות ציבוריות גדולות ומורכבות כמו משרד הבריאות, הרווחה והחינוך, יש צורך בראש ממשלה דומיננטי ותקיף שייתן רוח גבית לרפורמה.

 

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח: "נושא יישום החלטות ממשלה לרוב לא זוכה לעיסוק ולחשיפה מספקת. לפעמים החלטות מתקבלות ואז נעלמות ומתמוססות לאורך זמן. יצרנו את הבמה הזאת על מנת לשמוע מבכירים מתוך המערכת על זווית הראיה שלהם."